בקשה לצו מניעה זמני
1. בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו בתום ההצבעה בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה לוועידה השמינית של מפלגה זו, ביום 15/7/08, בסניף מבשרת ציון לא ייפתחו הקלפיות ולא ייבדקו מעטפות המצביעים עד להכרעה בבקשת המבקשים. לחלופין, עתרו המבקשים לכך שלא יתקיימו בחירות פנימיות לוועידה השמינית של מפלגת "העבודה" בסניף מבשרת ציון ביום 15.7.08, עד אשר תוכרע עתירה שהגיש המבקש לסעד הצהרתי (ה"פ 7276/08).
יובהר כבר עתה כי מאחר שהבקשה הוגשה ביום 14/7/08 ולא ניתן צו במעמד צד אחד, והדיון התקיים היום, 15/7/08, העתירה החלופית בדבר אי קיום הבחירות אינה רלבנטית, והמבקשים אף לא עתרו לה בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים.
כללי
2. המבקשים הינם חברי מפלגת "העבודה" (להלן: "המפלגה"). המבקש מס' 1 והמבקש מס' 3 הגישו מועמדותם להיבחר לוועידה השמינית של המפלגה בבחירות פנימיות, ושמם נכלל ברשימת המועמדים בבחירות פנימיות אלה הקבועות ליום 15.7.08 בסניף מבשרת ציון. המבקשים מתגוררים בישובים הסמוכים למבשרת ציון: המבקש 1 מתגורר בישוב הר אדר, המבקש מס' 2 מתגורר בישוב אבו גוש, והמבקש מס' 3 מתגורר בישוב עין ראפה.
3. המשיבה מס' 1 הינה מפלגה הפועלת במסגרת חוק המפלגות, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק המפלגות"), המתנהלת בהתאם לתקנון, "חוקת מפלגת העבודה".
4. ביסוד הבקשה עומדת העובדה שאינה שרויה במחלוקת לפיה בבחירות הפנימיות לוועידה השמינית של מפלגת העבודה המתקיימות בישוב מבשרת ציון, העומדות בבסיס בקשה זו, זכות ההצבעה בהן אינה נתונה לחברי המפלגה, תושבי אבו גוש, עין נקובה, עין ראפה והר אדר (להלן: "ארבעת הישובים"), זאת בניגוד למידע שנמסר למבקש 1, בעבר.
5. בעקבות האמור לעיל, הגישו המבקשים, ביום 9.7.08 עתירה למוסד לבירור עתירות של המפלגה (נספח א' לבקשה). ביום 13.7.08 נודע למבקשים כי המשיבה 1 מסרה את תגובתה לעתירה, וכי המועד שנקבע להגשת תגובת המשיבים הוא יום 17.7.08, יומיים לאחר הבחירות.
ביום 14.7.08 הגישו המבקשים לבית משפט זה עתירה כנגד המשיבים למתן סעד הצהרתי, לפיו זכאים כל חברי המפלגה תושבי ארבעת הישובים להצביע בבחירות הפנימיות לוועידה השמינית הנערכות בסניף המפלגה במבשרת ציון. בד בבד, הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני, היא הבקשה שבפני.
6. המבקש 1, בתצהירו, מפרט כלהלן: לדבריו, הנו חבר מזה שנים במפלגת העבודה והוא הגיש מועמדותו להיבחר כציר לוועידה השמינית של המפלגה. המבקש נמנה על 24 מתמודדים. לטענתו, בתחילת חודש יוני 2008, עם הגשת מועמדותו: "ביררתי באופן אישי עם מזכירת סניף מחוז ירושלים, גב' אתי דוידוביץ', כיצד נקבע ספר הבוחרים בחלוקה יישובית. גב' דוידוביץ ענתה לי כי למיטב ידיעתה חברי המפלגה מאזור מבשרת ציון - לרבות אבו גוש, עין נקובה, עין ראפה והר אדר - יצביעו בסניף מבשרת ציון. בהסתמך בין היתר על מידע זה, הגשתי את טופס מועמדותי ושילמתי את האגרה...". המבקש 1 מוסיף ומציין כי לקח בחשבון את תמיכת החברים ממקום מגוריו, הנו מוכר על רקע פעילויותיו ארוכות השנים. מוסיף המבקש 1 ומפרט בתצהירו: "לאחר כמה וכמה פניות קיבלתי ביום 8/7/08 אחה"צ את רשמית המועמדים... באותה הזדמנות ביררתי מתי ניתן יהא לקבל את ספר הבוחרים המלא, רק אז הסתבר לי כי מחברי המפלגה בארבעת הישובים... נשללה זכות הבחירה". לפיכך, כבר למחרת חש המבקש 1 לבית המפלגה בתל-אביב ונפגש עם האחראי על הארגון במפלגה. שם נאמר לו, בין היתר, כי אם אין בישוב מסוים 25 חברי מפלגה, ממלא אין להם למי להצביע ולכן אין להם זכות הצבעה, כפי שנקבע בחוקת המפלגה. לפיכך, הגישו המבקשים עתירתם, נספח א' לבקשה, ביום 9/7/08 למוסד לבירור עתירות במפלגת העבודה. מאחר שרק ביום 13/7/08, בהמשך לפנייתו של המבקש 1, נמסר לו כי המשיבה 1 מסרה תגובתה ולמשיבים ניתנה אורכה להגיש תגובתם עד ליום 17/7/08, דהיינו יומיים לאחר קיום הבחירות, הוא פנה לבית משפט זה ביום 19/7/98.
זו, למעשה, התשתית העובדתית עליה סומכים המבקשים את בקשתם.
7. המשיבה טוענת, מנגד, כי בישובים בהם ישנם פחות מ-25 חברי מפלגה, כי אז, בהתאם להוראת סעיף 97 (ב) לחוקה, לא אושר יסוד סניף בישובים אלה, וממילא לא מתקיימות בהם בחירות פנימיות לסניפים, ומקל וחומר שלא ניתנת לחברי המפלגה זכות הצבעה לאותן בחירות פנימיות. יחד עם זאת, אין הדבר מונע מאותם חברים להתמודד בבחירות הפנימיות בכל סניף של המפלגה שיחפצו. באשר ליישוב בו קיימים למעלה מ - 25 חברי מפלגה, נסמכים המשיבים על כך שהגוש הבוחר בסניפים השונים מורכב מחברי מפלגה מאותו סניף. עוד טענה המשיבה כי הבקשה דנן הוגשה בשיהוי כבד, באשר היערכות לבחירות הפנימיות מתקיימת במפלגה מזה מספר חודשים, ובכלל זה חלפו המועדים שנקבעו בתקנון לפרסום ואישור ספר הבוחרים, ואף החל שבוע הבחירות בסניפים שונים של המפלגה בארץ.
דיון
8. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות של טריבונאלים פנימיים בגופים וולונטריים, שברגיל סמכות ההכרעה נתונה להם בלבד. לעניין זה יפים מילותיו של ד' לוין בספרו טריבונלים שיפוטיים במדינת ישראל(תשכ"ט), 58:
"כללית ייאמר, שאין זה מדרכה של מדינה דמוקרטית, תקינה ומסודרת, להתערב בניהול הפנימי של איגודים כנ"ל, ולאיגודים כאלה ניתנת יד חופשית לנהל ענייניהם כרצונם וכדרכם. מאז ומתמיד הופקדה בידי איגודים מקצועיים הסמכות לקבוע ולפקח על כללי ההתנהגות של חבריהם, שכן ההגיון הפשוט אומר, שאין כמותם להבין את הבעיות ולקבוע מי וכיצד יכריע בהן".
9. הטעמים המרכזיים לכלל אי ההתערבות נובעים מ"בסיסה הוולונטרי של הסמכות...", ומ"היכרות קרובה של כללי ההתנהגות במסגרת האגודה" (ע"א 835/93 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד מט(2) 793, 811; ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 23; ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(1) 629, 634). דיון מקיף בנושא זה התקיים גם ב-ע"א 674/89 טורטן נ' התאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 715. בית המשפט התייחס שם לרציונל הטמון בכללים אלה והבהיר, כי יתרון הידיעה הפנימית אמור לבוא לידי ביטוי, בנושא מניעת ההתערבות, "כאשר ההחלטה מגלמת בתוכה מומחיות ספציפית של הארגון, או כאשר היא נוגעת לתחום התמחותו הספציפית" (שם, 727). רציונל זה אינו מתקיים כאשר אין בהחלטה או בהכרעה גילום של מומחיות והתמחות ספציפית של הארגון הוולונטרי. אשר לעקרון חופש ההתקשרות וחופש החבירה, מבהיר בית המשפט, כי יש להבחין בטיבו של הגוף המדובר. כך, למשל, כאשר הוא נושא אופי מונופוליסטי, שאז עוצמת עקרון זה מתקהה (שם, 728).
10. כאשר מדובר בטריבונאל מקצועי או מעין שיפוטי פנימי, הרי לאור כלל אי ההתערבות הנ"ל, הנובע מעצמאותו של אותו גוף, יטה בית המשפט להתערב בהחלטותיו, במקרים בהם מדובר בחריגה מסמכות או בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. עם זאת, בשל החשש מהעדר קיומה של אי-תלות מוחלטת, עקב קירבתם של הגופים למוסדות בהם הם פועלים, "ייתכנו מקרים נוספים שבהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי. מקרים נוספים אלה הנם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכול מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות" (ע"א 2211/96 כהןהנ"ל, פ"ד נ(1), בעמ' 634; ע"א 835/93 איגנט הנ"ל, פ"ד מט(2), בעמ' 812 ובעמ' 834). אם כן, יריעת ההתערבות אינה מצומצמת אך לשני הפרמטרים המסורתיים דלעיל, וניתן להרחיבם, במשורה ובנסיבות המתאימות, הכול בזיקה לסוג החבירה הקונקרטי המדובר ומלוא יתר נסיבות העניין, ומנגד - תוך התחשבות בהיקף המומחיות הספציפית לחברי הטריבונאל באותו גוף.
11. מפלגה פוליטית, הרשומה כתאגיד לפי חוק המפלגות תשנ"ב-1992, הנה גוף וולונטרי שאף לגביו חל כלל אי ההתערבות. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את תפקידה המיוחד של כל מפלגה בחיי היום-יום של הציבור. על כל צעד ושעל וכמעט בכל תחום, נמצא השלכות לפעילותה. על רקע זה, וכגוף הבא לבטא אידיאולוגיה במסגרת המשטר הדמוקרטי, נדרשות נורמות מיוחדות לפיקוח על הסדריו הפנימיים. כפי שנפסק: