בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2956-07,2379-06
03/02/2008
|
בפני השופט:
הרשם איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
דבוש יפתח עו"ד גד כרמי
|
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
|
החלטה |
- לפני בקשת חייב ליתן נגדו צו כינוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל שנקט, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 94 (1) לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984.
- המבקש (להלן גם: "
החייב"), הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל. בבקשה מגולל החייב את תולדות חייו ונסיבות היקלעותו לקשיים כלכליים. הואיל ולטעמי יש באלה חשיבות להכרעה בבקשה, ראיתי צורך לציינם בקצרה:
- החייב יליד 1978, בן מושב, נפצע במהלך השירות הצבאי ושוחרר בעקבות זאת. לימים, החל ללמוד באוניברסיטת בר אילן, היה פעיל באגודת הסטודנטים ועוד. לבקשת גיסו, בעלה של אחותו, מר משה אבוטבול (להלן: "
הגיס"), שעסק בעבודות שיפוצים, פתח חשבון בנק, (להלן: "
החשבון"), למטרת חיסכון כספים המיועדים לחגיגת בר המצווה ובת המצווה של אחייניו וזאת נוכח קשיים בהם היה נתון הגיס שמנעו הימנו להיות בעל חשבון בנק. הגיס העביר לחשבון כספים במהלך השנה מאז פתיחתו ואלה שימשו לעריכת האירועים המשפחתיים. לאחר מכן, הציע הגיס למבקש להצטרף אליו לעסק השיפוצים. החייב נעתר להצעה ועבד אצל הגיס במשך מספר חודשים כאשר לבקשת האחרון המשיך להפעיל את החשבון, תוך שהקפיד כי החשבון יהיה מאוזן. לאחר שלא שולם לו שכרו, ביקש לעזוב את העבודה ולסגור את החשבון. לבקשת הגיס, נאות החייב להשאיר את החשבון פעיל למשך מספר חודשים על מנת לאפשר לגיס לפתוח חשבון אחר עם שותף חדש בשם דוד אהרון, תוך שהסכים, ברוב טיפשותו כדבריו, לערוב לחשבון השותף. בדיעבד התברר למבקש כי בידי הגיס היו מספר פנקסי שיקים מהחשבון והוא החל למשוך שיקים מהחשבון במאות אלפי שקלים, לרבות לטובת גורמים ב"שוק האפור", ונוצרה בחשבון יתרת חובה גדולה. בשל כך הפך המבקש לחייב מוגבל בחשבון הבנק, הוא נרדף על ידי נושים והכל מבלי שקיבל כל תמורה.
- מצבו של החייב בעת הבקשה הינו קשה, מתגורר בקראון, חשבונו בבנק הוגבל, הוא מתקשה להתקיים ובכלל זה לעמוד בתשלומי שכר הלימוד.
- לפי העולה מהבקשה מגיעים חובותיו של המבקש לסך של 936,966 ש"ח לכ - 15 נושים.
- המשיב מתנגד לבקשה. לעמדתו, נסיבות היקלעותו של המבקש לקשיים כלכלים כמות שתוארה לעיל, מעלה שיצירת החובות נעשתה בחוסר תום לב ולכן הןא לא יכול ליהנות מהגנות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן:
"הפקודה"). המשיב מוסיף וטוען כי מעשיו של החייב חמורים במיוחד שעה שאיפשר לגיס לפעול בחשבון, על מנת להתחמק מנושיו של האחרון ולהתגבר על מגבלות שהוטלו על הגיס, תוך ידיעה שהגיס מסובך בבנקים.
- בדיון שהתקיים בבקשה, בנוכחות המבקש ובאי כוח הצדדים, טען בא כוח המבקש כי החייב הקפיד שבחשבון יופקדו כספים שיכסו את המשיכות הימנו, וכך היה בפועל במשך תקופה ארוכה. מכאן, שלא היה בעצם פתיחת החשבון כדי חוסר תום לב מבחינת המבקש. רק בעבור פרק זמן ממושך, הונה הגיס את החייב שעה שפזר שיקים מהחשבון ללא ידיעתו והרשאתו. הואיל ולא היה בידי המבקש להציג לבית המשפט את דפי הבנק, אפשרתי בידו לאתר את המסמכים מהבנק על מנת שלפני בית המשפט תהייה תמונה מלאה של פני הדברים. החייב אכן המציא לבית המשפט רשומות בנקאיות בלווית תצהיר תומך (להלן: "
הרשומות הבנקאיות").
- מהרשומות הבנקאיות עולה כי במשך שנתיים התנהל החשבון באופן תקין, מבלי לצבור יתרות חובה ניכרות. עוד עולה כי רק בשנת 2005, לא נפרעו שיקים שהופקדו בחשבון, שהגיס קיבלם מצדדים שלישיים, ולפיכך נוצרה יתרת חובה גדולה, היא המקור להסתבכות החייב.
9. הפקודה וההלכה הפסוקה מורים כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו כינוס עליו לבחון את נסיבות הסתבכותו של החייב. במידה ויתברר שהחייב נקלע לקשיים מחמת התנהגות שיש בה חוסר תום לב, לא יוכל לזכות מהגנות הפקודה.
הוראת החוק הרלוונטית לענייננו היא הסעיף 18ה(א)(2) לפקודה הדנה בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל לאמור:
"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1)...ו
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;"
להוראה זו התייחס בית המשפט העליון בין היתר בעניין ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197:
"
ככל שהפעילות שהביאה ליצירת החובות הייתה בלתי חוקית, הרי שמתן הגנה לחייב במסגרת הפקודה מעוררת קושי. עקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק על
-ידי החוק עצמו, מחייב לכאורה כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפיה של הפקודה (השוו סעיף 63(א) לפקודה)".
לאחרונה חזר ושנה בית המשפט העליון בעניין דומה, ע"א 8937/05
בנימין תבין נ' כונס
הנכסים הרשמי
, (לא פורסם), באמרו:
"
אחד השיקולים שיש לבחון מקום בו מתעוררת השאלה אם ליתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל (או לבטל צו כזה לאחר שניתן), נוגע לתום ליבו של החייב, לנסיבות שהובילו ליצירת החוב ולאמצעים שבהם נקט החייב עד הגיעו לבית המשפט. מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כינוס. אין לאפשר לחייב חסר תום לב להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל.
כן ראה ספרם של השופטים לוין וגרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שניה עמ' 169.