החלטה בתיק בש"א 2708/08

1.         בקשה להורות למשיבה על המצאת העתקה של קלטת, המתעדת חקירתו של מר דוד רחמים (להלן: "רחמים") על ידי חוקר מטעמה של המשיבה (להלן: "הקלטת"), וכן להמצאת כל מסמך אחר, אשר קודם נטען גביו כי חסוי הנו והמשיבה אינה טוענת עוד לחיסיונו בשלב זה. המצאה כאמור מבוקשת בהקדם בטרם יעיד רחמים בבית המשפט. לחילופין מתבקש בית המשפט לאסור על הצגתה של הקלטת או של כל מסמך אחר, אשר נטען קודם לכן גבי חיסיונו או לאפשר הצפייה והעיון במסמכים בטרם ייעשה בהם שימוש בבית המשפט.

טענותיה של המבקשת

2.         ב"כ המבקשת הציג תחילה השתלשלות העניינים בהסבירו, כי ביום 29.11.06 שלח ב"כ המשיבה למשרדו מכתב, הנחשב לתצהיר גילוי מסמכים. במכתב האמור נכללו, בין יתר הדברים, "דוחות חקירה על נספחיהם", אשר צוינו כחסויים. בדיון שנערך בבית המשפט, ביום 5.5.08, התברר לב"כ המבקשת, כי בכוונתו של ב"כ המשיבה להשמיע לרחמים הקלטת ובזאת להסיר החיסיון לגביה. האי לכך פנה ב"כ המבקשת, בדחיפות, לב"כ המשיבה וביקש להעביר לידיו כל מסמך או נספח כלשהו לדו"ח החקירה, באשר החיסיון הימנו הוסר, וזאת עובר לחקירתו של רחמים, אשר נקבעה ליום 25.5.08. דא עקא, ב"כ המשיבה התנגד לעיון המבוקש בקלטת.

3.         ב"כ המבקשת ביקש את בית המשפט כאמור, להורות על גילויה של הקלטת בנימוק שהתנגדותו של ב"כ המשיבה לדבר עומדת בניגוד להלכה המשפטית הנוהגת. לדידו, אין בנסיבות המקרה דנן כל חשש לשיבוש ראיות שעה שכל קלסריה של המבקשת פתוחים בפני המשיבה ויתר בעלי הדין ובאשר עמדתה של המבקשת בסוגיית החבות הנה ברורה וחד משמעית. יתרה מזו, חובות הגילוי הכלליות מחייבות בעל דין לגלות מסמכיו ובייחוד אמורים הדברים כאשר החיסיון גבי הקלטת בה עסקינן הוסר זה עתה.

            אשר על כן, ולאור דרישת המשיבה לעיין בכלל קלסריה של המבקשת ככל שנוגע הדבר לביטוחיו של נתבע 1 (דרישה שנתקבלה על ידי בית המשפט), הרי יש לחייב המשיבה לאפשר למבקשת לעיין בכלל המסמכים, עליהם הוטל קודם לכן חיסיון על ידי המשיבה.

תגובתה של המשיבה

4.         ב"כ המשיבה הביע התנגדותו לאפשר למבקשת לעיין בקלטת וביתר המסמכים הנוגעים לה, כמבוקשה. לדידו, מבקש למעשה העד רחמים, באמצעות פרקליטו, להאזין לקלטת החקירה שלו בטרם יעלה על דוכן העדים למסור עדותו שבחקירה הראשית, היינו: רחמים מבקש לאפשר לו להתאים עדותו הצפויה לחומר החקירה שבידי המשיבה.

            אכן, קלטת החקירה אינה חסויה עוד ברם מזכותה של המשיבה לעכב העיון בה עד לסיום חקירתו הראשית של רחמים. כך נעשה כדבר שבשגרה, כאשר חברות הביטוח מבקשות להגיש תצהירי החוקרים לאחר שתוצגנה ראיותיה של התביעה למען ייבצר מעדי התביעה לתאם גרסאות על פי חומר החקירה שבידי חברות הביטוח. בית המשפט העליון קבע זה מכבר, כי לבית המשפט שיקול הדעת להורות על עיכוב העיון במסמכים מסוג דוחות חקירה על נספחיהם אם יימצא, כי עיון מוקדם במסמכים על ידי בעל הדין לא ישרת מטרת הצדק. בפרט יפים הדברים בנסיבותיו של תיק זה, המתנהל ללא תצהירי עדות ראשית.

דיון

5.         שקילת טענותיהם של הצדדים ובחינת הפסיקה לדבר מלמדת, כי דין הבקשה להידחות.

            הקלטת האמורה ונספחיה הוכרזו כחסויים לכתחילה בשל טיבם וערכם.

בתי המשפט, הנדרשים לטענות שונות בדבר חיסיונם של מסמכים כגון דא מחויבים לברור בין שתי תכליות למעשה, כלהלן: מחד, מן הראוי והרצוי הוא, כי בפני בעל הדין תהיינה כל הראיות שבידי יריבו. הדבר בא לידי ביטוי בהליכי הגילוי והעיון המקדמיים ובחיוב בעלי הדין לחשוף ראיותיהם בתצהירים מחייבים מטעמם. בכל אלה יש כדי להפחית יסוד ההפתעה במהלך המשפט ולחסוך בזמנו של בית המשפט. מאידך, ניצבת השאיפה לאפשר לבעל הדין להתכונן למשפט ללא חשש מעינו של יריבו כאשר ההכנות לקראת משפט אפשרי ואף במהלכו תהיינה חסויות מעיניו של היריב, תוך שימוש באמצעים שונים כתמונות, הקלטות קול וחזות וכן רישומים שונים (ראו למשל ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169).

6.         האם כוונה לעשות שימוש במסמך, אשר הוטל עליו חיסיון מבראשית, מביאה לתפוגת החיסיון ולחובה שבהצגתו לצד שכנגד, כטענת ב"כ המבקשת? - התשובה לכך אינה חיובית בהכרח. כאן יש לערוך האבחנה בין כוונתו של בעל המסמך להציגו כראיה לבין כוונתו לעשות בו שימוש למשל לצורך חקירה נגדית של עדי היריב. אם בכוונתו של בעל המסמך החסוי להציגו כראיה, אזי יהא עליו להציגו בשלמותו והמבקש יוכל לעיין בו כרצונו. ואולם, אם בכוונתו של הצד היריב לעשות שימוש במסמך לצורכי החקירה שכנגד כאמור, אזי יש בחשיבות יעילותה של החקירה כדי להצדיק קיומו של החיסיון. הרי מתכליתה של החקירה הנגדית לערער מהימנותו של העד הנחקר וקיים חשש ממשי, כי הדבר לא יתאפשר באם יוצג המידע קודם לכן לאותו העד (א (י-ם) אלעביד נ' קיילין את שטינמן הנדסת מבנים בע"מ, פורסם באתר המשפטי "נבו").

בייחוד אמורים הדברים גבי תביעות לפיצוי בשל נזקי גוף ובפרט כאשר הנתבעת הנה המשיבה, שהרי במצב דברים זה "אין המדובר אך ורק בעשיית הצדק בין בעלי הדין... אלא גם על כך שפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעיקים על כיסו של הציבור בכללו, המממן את הפרמיות הנגזרות מכלל הפיצויים המשולמים לנפגעי תאונות דרכים. כדי להגן על הציבור, מן הראוי להעמיד לרשות המבטחים כלים יעילים לחשיפת האמת בבית המשפט" (ראו א (ת"א) 1056/91 נתיב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"מ תשנ"ג(3) 419, 423).

7.         הנה כי כן, משעמד ב"כ המשיבה על כוונתו לעשות שימוש בקלטת האמורה ובמצורפיה לצורכי יעילותה של החקירה הנגדית ובחינת דבר מהימנותו של העד רחמים, אזי אין להעבירה קודם לכן לעיונו של העד או בא-כוחו.

            אשר על כן, וכשם שצוין בתחילה, הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, י"ז באייר תשס"ח (22 במאי 2008), בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לאלתר לב"כ הצדדים .