לפני בקשה לדחייה ולחילופין למחיקה על הסף של תביעה שכנגד שהוגשה על ידי משיב מס' 1, עיזבון המנוחים יוסף אייזן וכרמלה אייזן, הוא התובע שכנגד (להלן: "משיב מס' 1"), כנגד המבקש, בנק אגוד לישראל בע"מ, הוא הנתבע שכנגד מס' 2 (להלן: "המבקש" או "הבנק").
משיבה מס' 2 בבקשה זו היא הנתבעת שכנגד מס' 1 בתביעה שכנגד, חברת רסידו פי בי בע"מ ( להלן: "רסידו").
לטענת המבקש יש להורות על סילוק התביעה שכנגד שהוגשה כנגדו, במסגרתה צורף להליך, בהתאם להוראות תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מחמת מעשה בית דין ולחילופין להורות על מחיקתה מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות.
כמו כן טען המבקש כי התביעה שכנגד הנה תביעה קנטרנית וטורדנית, המשיבים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט ואף בשל כך יש להורות על סילוקה.
רקע עובדתי:
כנגד משיב מס' 1 ונתבעים נוספים הוגש ביום 20.5.02 כתב תביעה ( להלן: "התביעה העיקרית") על ידי רסידו לאחר שבינה ובין הנתבעים נחתם הסכם בו קיבלה רסידו אופציה לרכישת המקרקעין שבבעלות אותם נתבעים. על פי הנטען בכתב התביעה, באותו הסכם אף נקבע כי חברת רסידו תשלם חובם של המנוחים בסך של 3,180,000 ש"ח לבנק לאומי וסכום זה יקוזז מתמורת המכר היה ורסידו תרכוש את המקרקעין. סכום זה נלקח על ידי רסידו כהלוואה מהבנק ובהסכם עם הנתבעים נקבע כי הוא יוחזר מידית על ידי הנתבעים לבנק במידה ורסידו לא תממש את האופציה ולא תרכוש את המקרקעין. בהמשך לקחה רסידו הלוואה נוספת מהבנק, שתמורתה קיבל הבנק מהמנוחים יוסף וכרמלה אייזן משכנתא על המקרקעין. בסופו של יום חברת רסידו לא מימשה את האופציה ולא קיבלה חזקה או כל זכות במקרקעין אך הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם, לא השיבו את כספי ההלוואות לבנק והבנק אף החל בפעולות מימוש המקרקעין בגין אי פירעון ההלוואה.
משיב מס' 1 הגיש כאמור תביעה שכנגד כנגד הבנק וכנגד רסידו ובה עתר בין היתר ליתן צו מניעה קבוע המונע מהבנק לממש את המשכנתא והמונע ממנו לדרוש את החזר ההלוואה מהתובע שכנגד וכן להצהיר כי שטר המשכנתא לטובת בנק איגוד, בטל או שיש לגבות את החוב האמור מחברת רסידו לאור היות המשכנתא מיועדת להבטיח חובה של חברת רסידו ולא של התובע שכנגד.
טענות הצדדים:
ביום 21.7.05, ניתן פסק דין בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים במסגרתו ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי נכס המקרקעין יימכר על ידי כונס הנכסים מטעם הבנק לרסידו. בעקבות פסק הדין, הוגשה בקשה לאישור מכירת הנכס לרסידו וזו אכן אושרה.
משכך, לטענת המבקש משקיים פסק דין בהסכמה המהווה מעשה בית דין, מושתקים המשיבים מלטעון כנגד המשכנתא ומלדרוש הפסקת הליכי המכר בדרך זו או אחרת.
המבקש הבהיר בבקשתו כי פסק הדין, שכאמור ניתן בהסכמה, מהוה מעשה בית דין גם בהליך הנוכחי, בשל העובדה כי המשיבים היו צד לאותה התדיינות, פסק הדין עסק בנכס נשוא התיק שבענייננו ובמימושו מכוח אותה משכנתא נשוא ענייננו.
פסק הדין נתן תוקף להסכמה, לפיה הנכס יימכר לרסידו על ידי כונס הנכסים מטעם הבנק וזו היא המכירה לגביה מתבקש בתביעה שכנגד צו מניעה וצו שיכריז שהמשכנתא מכוחה מבוטלת. פסק הדין, לשיטתו של המבקש מקים מחסום דיוני בפני בעלי הדין, אשר מונע כל התדיינות נוספת בניהם בנושא או בשאלה שהועלו והוכרעו (בהסכמה) בפסק הדין.
בנוסף, טען המבקש כי גם אם לא היה ניתן פסק דין בהסכמה ולא היה נוצר מעשה בית דין, יש למחוק את התביעה לגופה, מחמת היעדר יריבות, העדר עילה וכיון שמדובר בתובענה קנטרנית וטורדנית שהוגשה שלא בתום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
לטענת המבקש, כתב התביעה שכנגד אשר הוגש כנגד הבנק, מגלה באופן ברור וחד משמעי כי למשיבים אין כל עילה או טרוניה כלפי הבנק וכי טענותיהם מופנות כולן כלפי הנתבעת שכנגד מס' 1, היא רסידו וכל זאת מבלי לפרט מה ענייננו של הבנק לתביעה. אין בתביעה כל הסבר כיצד מעורב הבנק, כביכול, בהסדרים הנטענים בין המשיבים ובין רסידו ומה לבנק ולעניינים אלה.
כמו כן טען המבקש כי אף אם היו המשיבים מצליחים להוכיח את העובדות הכלולות בכתב התביעה שכנגד, אין בכך כדי לפגוע במשכנתא שניתנה לטובת הבנק כדת וכדין ואין בכך כדי להראות שהמשכנתא ניתנה שלא כדין.
לטענתו של המבקש, דינה של התביעה שכנגדו להימחק גם בשל היעדר יריבות. לתביעה אין כל קשר לבנק, הבנק לא נטל חלק בהסכמים שבין המשיבים, הוא אינו צד להסכמים, אין ההסכם מעינינו של הבנק ואין בו כדי לפגוע כהוא זה במשכנתא שניתנה לבנק כדת וכדין.
בנוסף טען המבקש כי עצם הגשתה של התביעה שכנגד והעובדה שהמשיבים נמנעו מלציין, ולו ברמז את העובדה כי הם נטלו ועדיין נוטלים חלק פעיל בהליך מימוש המשכנתא וכי מעולם לא השיגו על תוקף המשכנתא, די בהם כדי להצדיק את סילוקה של התביעה על הסף. לטענתו של המבקש חוסר תום ליבם של המבקשים בהגשת התביעה שכנגד בא לידי ביטוי בהשתתפותם, באמצעות מנהלת העיזבון, בכל הליכי מימוש הנכס מבלי שהובעה כל הסתייגות מטעמם כנגד המשכנתא וכנגד רכישת הנכס על ידי רסידו.
התשובה לבקשה לדחיית התביעה שכנגד הוגשה ביום 5.10.06, כמעט שנה לאחר הגשת הבקשה לסילוק על הסף. התשובה הוגשה על ידי המשיבים טובית (אייזן) גוזלן, עיזבון יעקב אייזן (ז"ל) וענת אייזן, הם נתבעים מס' 2 ו 3 בתביעה העיקרית (להלן: "המשיבים הנוספים"). ככל שהפכתי וחיפשתי לא מצאתי את תשובתו של עיזבון יוסף וכרמלה אייזן, הוא התובע שכנגד.
בתשובה טענו המשיבים הנוספים כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה שכנגד על הסף ואף פירטו נימוקיהם לגופה של כל טענה בגינה נתבקש הסילוק על הסף.