רקע
1. פסק הדין בתיק העיקרי (ת.א. 3191/01) ניתן ביום 24.12.07.
בסיפא של פסק הדין התבקשו הצדדים להגיע להסכמה בנושא חישוב הנזק, וזאת על פי העקרונות אשר נקבעו בפסק הדין.
2. משלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, ניתנה על ידי ביום 18.3.08 פסיקתא, ובה התקבלה עמדת התובעת, היא המשיבה כאן, בכל הנקודות אשר היו במחלוקת בין הצדדים, ונפסק לזכותה סך של 1,666,231 ש"ח, אותו היה על המבקשים, הנתבעים בתיק המקורי, לשלם לה .
3. ביום 10.4.08, הגישו המבקשים בקשה זו אשר בכותרת, לעיכוב הביצוע של פסק הדין ושל ההחלטה האמורה מיום 18.3.08.
4. ביום 1.5.08, ניתנה תגובה מטעם המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע. בתגובה המפורטת, התייחסה המשיבה לטענות המבקשים בבקשה לעיכוב ביצוע, וביקשה לדחותן. יחד עם זאת, הציעה המשיבה, מיוזמתה פשרה לפיה יעוכב חלק מן הסכום אשר נפסק, כנגד ערבות בנקאית אותה יגישו המבקשות.
5. על אף שבהחלטתי מיום ח' ניסן תשס"ח (13.4.08), ניתנה למבקשים זכות תשובה לתגובת המשיבה לבקשה, לא הגישו המבקשים תשובה ולא פנו בדרך אחרת לבית המשפט, עד ליום 4.6.08.
6. ביום א' בסיון תשס"ח (4.6.08) ניתנה החלטה אשר דחתה את הבקשה. חלקה האופרטיבי של ההחלטה הינו כדלקמן:
"32. התוצאה היא, כי הבקשה, כפי שהוגשה, נדחית.
33. בהתאם להצעת המשיבה, רשאים המבקשים לעכב בידיהם סך של 661,931 ש"ח עד למתן פסק דין בערעור ע"א 1527/08, אותו הגישו המבקשים לבית המשפט העליון, וזאת בתנאי כי יבצעו את האמור להלן, בתוך 30 יום מהיום:
א.
המבקשים ימציאו למבקשת, ערבות בנקאית צמודה ונושאת ריבית כחוק, שתעמוד בתוקפה עד לסיום הליכי הערעור, על סכום של 666,931 ש"ח.
ב.
המבקשים ישלמו את יתרת הפיצוי אשר נפסק למשיבה עד לסך של 1 מליון ש"ח, וכן את ריבית הפיגורים. ריבית זו, נכון למועד התשלום בפועל, תשולם לתובעת, נוסף על הפיצוי המגיע לה.
ג.
המבקשים ישלמו למשיבה את סכום ההוצאות שנפסק למשיבה על פי ההחלטה מיום 18.3.08, בתוספת ריבית פיגורים על פי החוק הנ"ל.
ד.
מבקשים ישאו, נוסף לכל סכום אחר, בתשלום סך של 5,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ כהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו. סכום זה ישולם למשיבה בתוך 30 יום, ואף הוא חלק מתנאי עיכוב הביצוע, כאמור בפיסקה 33 (א) - (ג) לעיל.
7. בו ביום (4.6.08), הוגשה על ידי המבקשים, בפקס, בקשה להימנע ממתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד לקבלת תגובת המבקשות. בבקשה טען ב"כ המבקשים, עו"ד יצחק אוזדין, כי תגובת המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע, לא הגיעה למשרדו, ועל כן לא יכול היה להגיב להצעת המשיבה אשר בתגובה הנ"ל.
8. ביום 11.6.08, הגישו המבקשים הודעה, בה ביקשו להגיב על תגובת המשיבה אשר הגיעה אליהם באיחור. כמו כן, ביקשו שהות נוספת להגיב על הצעת המשיבה.
9. תגובת המבקשים הוגשה ביום 23.6.08. מהתגובה עולה, כי בעוד המבקשים מסכימים לאמור בסעיף 33ב להחלטה מיום 4.6.08, קרי: לתשלום יתרת הפיצוי עד לסך של מליון ש"ח למשיבה, הן מתנגדים לסעיף 33 א להחלטה, קרי: המצאת ערבות בנקאית ליתר הסכום אשר נפסק לזכות המשיבה, בהחלטה מיום 18.3.08. לטענת המבקשים, לאור מעמדן של חברות הביטוח (המבקשים 2-1) ואיתנותן הפיננסית, אין מקום לחייב את המבקשים בהפקדת ערבות בנקאית (סעיף 8 לתגובה).
10. עוד טוענים המבקשים כי אין הצדקה לחייבם בדמי פיגורים, מעבר לתקופה בה הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, קרי: 10.4.08, וזאת לטענתם, "
לאור החלטת בית המשפט מיום 18.3.08 שחייב בריבית פיגורים משום שלא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע" (סעיף 8 ו, לתגובה)
.
11. לבסוף , טוענים המבקשים, כי אין לחייבם בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, בגין הבקשה לעיכוב ביצוע, מפני שלמעשה, הבקשה לא נדחתה במלואה.
12. ביום 29.6.08, התקבלה תשובת המשיבה לתגובת המבקשות. בתשובה, התנצל ב"כ המשיבה, עו"ד חגי פלמון, על העדר מסירתה של תגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע לצד שכנגד, וזאת בשל טעות משרדית. עם זאת, טען ב"כ המשיבה, כי אין בתקלה זו כדי לשנות מאומה את החלטת בית המשפט מיום 4.6.08.