1. ביום 5.6.06 בשעה 18:00, התייצב בבית משפט זה עו"ד תמיר גזיאל, ב"כ המבקשת, ובידו ספר עב כרס הנושא כותרת "בקשה למתן צווים ארעיים וזמניים במעמד צד אחד". הבקשה היתה כי במעמד צד אחד אורה בצו למשיבים 1 עד 4 לקיים את הוראות פסק-דינו של בית הדין העליון של תנועת הליכוד העולמי וכי משיבים אלה יודיעו למשיבה 5 על ביטול רשימת נציגות משיבה 1 לקונגרס הציוני העולמי, ויחליפו רשימה זו ברשימה אחרת שבה יכללו חמישה אנשים המוזכרים בסעיף א(2) לבקשה. כן התבקשתי להורות למשיבה 5 לקבל את הרשימה המתוקנת ולבטל את הרשימה הקודמת.
2. לא נעניתי לבקשה ליתן צו במעמד צד אחד, וקבעתי את הדיון במעמד כל הצדדים להיום, יום שישי, כ' סיון תשס"ו (16.6.06) בשעה 11:00. הדיון התארך ואנו עתה בסביבות השעה 14:00.
כן הוריתי להמציא את הבקשה למשיבים ולאותם מועמדים ברשימה ששמם "יוסר" אם תתקבל העתירה והבקשה.
3. ב"כ המבקשת הצהיר כי אכן פעל על-פי ההחלטה האמורה והמציא את הבקשה לחמישה מועמדים ברשימה. בדיון בבוקר הוברר, כי יש שתי רשימות כאלה, ולדברי ב"כ המבקשת, ההמצאה היתה לכל מי שמופיע בשתי הרשימות (יש שמות חופפים), פרט לשם אחד שהוא אדם "משוריין" בשם מר מיכאל אדרי (לעניין ה"משוריינות", נידרש בהמשך, וזה אחד מהנושאים המרכזיים של החלטה זו).
4. כדי להבין את המחלוקת בין הצדדים, יש לתאר בקצרה את הצדדים שבפנינו.
המבקשת הנה "הליכוד תנועה עולמית לציונות לאומית ליברלית". למבקשת יש תקנון פנימי משל עצמה (הוגש במהלך הדיון היום בימ"ש/1). עפ"י תקנון זה לתנועה הנ"ל יש מספר מוסדות ובהם ביה"ד (סעיף 7 לתקנון), אשר "מוסמך לדון ולהחליט בכל עתירה שהוגשה בפניו והנוגעת לעניינים הנוגעים לתנועה, לסדרי העבודה, ההחלטות ופעולות מוסדותיה".
אחד ממוסדות התנועה הוא "סניף ארצי" (סעיף 2.7 לתקנון הליכוד העולמי), כאשר עפ"י סעיף 3(ב) לאותו תקנון, הסניפים הארציים הינם במקומות שונים בעולם, והם מרכיבים 60% מכלל צירי הועידה העולמית של תנועת הליכוד העולמית, כאשר 40% מצירי הועידה "ישוגרו באורח דמוקרטי על ידי הליכוד בישראל", כלשון סעיף 3(ב) לתקנון הליכוד העולמי.
5. משיבה 1 הינה "הליכוד תנועה לאומית ליברלית (סניף ישראל)", כפי שהוגדרה בשמות הצדדים שבכותרת הבקשה. משיב 2, ח"כ בנימין נתניהו, הינו יו"ר תנועת הליכוד; ח"כ גדעון סער הינו מ"מ מרכז סיעת הליכוד בכנסת (משיב 3); ח"כ ישראל כץ הינו יו"ר מזכירות הליכוד (משיב 4).
6. משיבה 5 הינה ההסתדרות הציונית העולמית/מרכז הקונגרס הציוני עולמי/בית הדין של ההסתדרות הציונית העולמית, כאשר כל המוסדות הללו מיוצגים על-ידי עורך הדין של ההסתדרות הציונית העולמית, הגב' פרן ברניס, עו"ד.
7. הרקע לבקשה הוא הקונגרס הציוני הל"ה, אשר מיועד להתכנס בירושלים בתחילת השבוע הקרוב, כאשר טכס הפתיחה נקבע ליום שני, כ"ג סיון התשס"ו (19.6.06), בשעות הערב. כפי שנמסר לי ע"י ב"כ משיבה 5, בקונגרס זה יהיו 742 צירים, מתוכם 510 נבחרים וכן 190 מישראל. עפ"י תקנון משיבה 5, הצירים מישראל נבחרים עפ"י מפתח תוצאות הבחירות לכנסת, על בסיס יחסי הכוחות של המפלגות הציוניות בכנסת. מאחר והבחירות לכנסת היו לפני מספר חודשים, המפתח נקבע על בסיס של שני צירים וקצת לכל חבר כנסת. לענייננו חשוב כי מספר הצירים אשר יישלחו מטעם הליכוד בישראל (שלו 12 חברי כנסת), הוא - 25 צירים לקונגרס הציוני העולמי הל"ה.
8. והנה, פרצה מחלוקת בין המבקשת לבין המשיבים 1 עד 3 (ב"כ המבקשת, עו"ד העצני, אמר כי אין לו טענות כנגד משיב 4, אשר, לדבריו, תומך בעמדת המבקשת, ולכן איננו מבקש כל סעד כלפיו), בשאלה, כיצד ייבחרו נציגי הליכוד הישראלי לקונגרס הציוני העולמי. מחלוקת זו היתה לא רק בין הגופים עצמם אלא גם בין יושבי ראש ועדות הבחירות של כל אחד מגופים אלה: יו"ר ועדת הבחירות של תנועת הליכוד הישראלי, כב' השופט (בדימ') ד"ר צבי כהן, קבע כי בחירת 25 הצירים הללו תהיה בדרך של בחירות דמוקרטיות בתוך הליכוד הישראלי, כאשר הגוף הבוחר הוא מרכז הליכוד, וזאת בהתבסס על תקנה 143ל(ט) ותקנה 143ל(א) של חוקת הליכוד, כפי שהוספו בפרק יב(3) של חוקת הליכוד, שהתקבל ביום 6.1.05.
מאידך גיסא, יו"ר ועדת הבחירות של תנועת הליכוד העולמי, אף הוא שופט בדימ', השופט אורי שטרוזמן, סבר כי יש לפעול עפ"י תקנון הליכוד העולמי, שבו נקבע כי יש מקומות "משוריינים" ליו"ר התנועה העולמית, יו"ר עמית, סגני יו"ר, חברי ההנהלה הציונית מטעם הליכוד, ממלאי תפקיד היו"ר/יו"ר עמית, וסגן מטעם הליכוד בקק"ל, בקרן היסוד ובועד הפועל, וכן חברי ליכוד המכהנים בראש פדרציות ציוניות, הכל כפי שהדבר קבוע בסעיף 3ג(4) לתקנון הליכוד העולמי.
9. המבקשת פנתה בעתירה לביה"ד של תנועת הליכוד העולמי, כנגד משיבים 1 עד 4 לבקשה שבפניי, כאשר משיב 5 באותה עתירה הוא השופט בדימ' אורי שטרוזמן, יו"ר ועדת הבחירות לועידת הליכוד העולמית. העתירה היא כי ביה"ד יתן צו עשה וצו הצהרתי שיורה למשיבים 1 עד 4 לפעול עפ"י סעיף 3ג(4) לתקנון הליכוד העולמי, וכפועל יוצא מכך לשנות את הרשימה שהמשיבים 1 עד 4 שלחו לקונגרס הציוני העולמי, ואשר בה לא נכללו חמישה "משוריינים" עפ"י תקנון הליכוד העולמי.
10. בית הדין של הליכוד העולמי, אשר קיים שלוש ישיבות, נתן את פסק דינו ביום ט"ו סיון תשס"ו (11.6.06). בהרכב ביה"ד ישב כב' השופט בדימ' א' אבן-ארי, עו"ד אריאל בוכניק ועו"ד ג'ררד בנישו. אמנם בפסק הדין יש נימוקים שונים מעט, בין השופט אבן-ארי לעו"ד בוכניק, אך התוצאה של כל שלושת השופטים, פה אחד, היא, להיענות לעתירה במובן זה שעל סניף ישראל של הליכוד העולמי להכין רשימת נציגות "ליכוד ישראל" לקונגרס הציוני, בהתאם להוראות תקנון הליכוד העולמי, שתכלול את כל בעלי התפקידים המפורטים בתקנון הליכוד העולמי. פסק דינו של השופט אבן-ארי, שהוא פסק הדין המרכזי, מנתח את היחס שבין תקנון הליכוד העולמי לבין חוקת ליכוד ישראל. עפ"י פרשנותו, מן המונח "צירי סניף ישראל", אשר מופיע בחוקת הליכוד, נובע, כי "הליכוד העולמי מהווה גוף אשר לו סניפים מספר, וליכוד ישראל אינו אלא בבחינת סניף מסניפיו" (סעיף 7 להחלטה). עו"ד בוכניק אינו מוכן להרחיק לכת עד כדי קביעה כי ליכוד ישראל הוא סניף של תנועת הליכוד העולמי, אך מסכים לתוצאה המשפטית לפיה "בכל הקשור לפעילות שכלולה בתוך תקנון הליכוד העולמי, סניף ישראל מחוייב לתקנון ואינו יכול לפעול בניגוד אליו". החבר השלישי של בית הדין של תנועת הליכוד העולמי הצטרף למסקנה שבפסק הדין, עפ"י נימוקי חברי ההרכב.
11. הבקשה שבפניי היא, כאמור, ליתן צו עשה וצו הצהרתי למשיבים לפעול עפ"י הוראות פסק דינו של בית הדין העליון של תנועת הליכוד העולמי. עו"ד העצני הציג את הדברים כאכיפת פסק בורר, והדגיש כי כל עוד אין חריגה מסמכות או הפרת כללי הצדק הטבעי, חובה על בית המשפט לאשר את פסק הבורר.
12. ב"כ המשיבים 1 עד 4, עו"ד אטרקצ'י, חקר תחילה חקירה נגדית לא קצרה את המצהיר מטעם המבקשת, מר ארנן פלמן, שהוא יו"ר עמית של תנועת הליכוד העולמי ואחד מבין "המשוריינים". בשלב הסיכומים חזר ב"כ המשיבים 1 עד 4 על טענתו שבכתב, כי הליכוד הישראלי אינו כפוף לבית הדין של הליכוד העולמי, ובכל מקרה לא ניתן לאשר פסק של אותו בית דין, כאשר פסק זה סותר את חוקת הליכוד. לדבריו, לא יעלה על הדעת כי ערכאה שיפוטית תיתן צו לגוף שיש לו תקנון, במקרה שלנו חוקת הליכוד, לפעול בניגוד לתקנונו הפנימי.
13. ב"כ משיבה 5, עו"ד פרן ברניס, הן בתגובתה בכתב והן בדבריה בעל פה, ציינה כי מבחינת החוקה והתקנות של ההסתדרות הציונית העולמית, היה צריך לסיים את מינוי הצירים ואישורם על ידי בית הדין הציוני העליון 14 יום לפני פתיחת הקונגרס, קרי: עד ליום 5.6.06. מאחר ואנו היום ביום 16.6.06, טענתה היא כי אין לכוף עליה לפעול בניגוד לתקנונה הפנימי, גם אם בית המשפט יקבל את הבקשה. היא אישרה כי אכן קיבלה צו ביניים של בית הדין העליון של הליכוד העולמי, לפני יום 5.6.06, אך פסק דינו הסופי של בית הדין העליון של הליכוד העולמי ניתן לאחר מועד זה, ומבחינתה המועד הקובע הוא, כאמור, 5.6.06.
14. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת המבקשת. אנמק את דבריי בקיצור, לאור העובדה כי אנו נמצאים בערב שבת, אחר חצות היום של יום שישי, אשר עפ"י דברי המשנה אסור בשעה כזו לקיים הליכים משפטיים.
15. כפי שראינו לעיל, יש מחלוקת בין שני יושבי ראש ועדות בחירות של הליכוד הישראלי ושל הליכוד העולמי, ביחס לפרשנות ולתאום שבין חוקת הליכוד לבין תקנון הליכוד העולמי. אין מדובר במחלוקת פוליטית בלבד, אלא במחלוקת משפטית, כאשר, כזכור, כל אחד מיושבי הראש של ועדות הבחירות של אותם גופים הוא שופט מחוזי בדימוס. ההכרעה בין שתי הגישות התקבלה בהליך משפטי מסודר בפני הגוף המוסמך, הוא בית הדין העליון של תנועת הליכוד העולמי. בפני גוף זה היתה זכות טיעון לשני הצדדים, והוא הכריע לטובת המבקשת. גם אם, לכאורה, על פני הדברים, היו בפני בית הדין העליון של תנועת הליכוד העולמי שתי חלופות משפטיות, שלכל אחת יש משקל משל עצמה, הוא הכריע לכיוון אחד (לא ניתן לפסוח על שני הסעיפים, ויש להכריע לכאן או לכאן). הכרעה זו הינה מנומקת, ולא מצאתי פגם בהנמקה האמורה.