לפני בקשתם של התובעים (להלן: "המבקשים") להוספת נתבעים נוספים ולתיקון כתב התביעה, אשר הוגשה לאחר סיום שלב ההוכחות, ואף לאחר שעבר המועד להגשת הסיכומים מטעמם.
הבקשה
1. ביום 14.6.2005 הגישו המבקשים בקשה להוספת שני נתבעים נוספים - פרופ' ישראל מייזנר וחברת הביטוח שלו, M.C.I (מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל (אם. סי. אי)) בע"מ.
לטענתם, לאחר עדותה של פרופ' עליזה עמיאל, מנהלת המעבדה הגנטית של בית החולים מאיר, אשר ניתנה ביום 14.2.2005, נודע להם, לראשונה, על החשיבות שיש ליחס לסיבת ההפניה. עוד עלה מעדותה של פרופ' עמיאל, כי ד"ר מייזנר, אשר ביצע את בדיקת מי-שפיר ושלח אותה למעבדה, לא ציין את סיבת ההפניה לבדיקה. במקרה דנן, הסיבה להפניה לבדיקת מי השפיר הינה חשובה, מאחר שהסיבה לא היתה נעוצה בגילה של הנבדקת, הואיל ובעת הבדיקה היתה רק בת 26, אלא על רקע של הפלה קודמת ולאור ממצא מחשיד בבדיקת האולטרסאונד. מכאן, שעד לעדותה של פרופ' עמיאל לא יכלו המבקשים לדעת על רשלנותו של פרופ' מייזנר ועל כן, עד כה, לא צורף לתביעתם.
2. לדבריהם, מאחר שהשאלה השנויה במחלוקת הינה האם הנתבעים אחראים לאי גילוי הפגם הגנטי, הרי שלאור עדותה של פרופ' עמיאל, יש לקבל את בקשת התיקון כך שיעמדו בפני בית המשפט כל העובדות הנוגעות לאחריות כל הגורמים.
מוסיפים המבקשים, כי מהעובדות הנ"ל עולה גם רשלנות נוספת של הנתבעים הנוכחיים (להלן: "המשיבים"), מאחר ואלו לא ביררו את סיבת ההפניה, על אף שלא נכתבה.
עוד טוענים המבקשים, כי בפסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בע"א 7375/02
בי"ח כרמל - חיפה ואח' נ' עדן מלול ואח'. תק-על 2005(1), 4239 (להלן: "הלכת מלול"), נקבע, כי על בית המשפט לקחת בחשבון כל גורם סיכון אשר עשוי לגרום לנזק גם כאשר ייתכנו סיבות אחרות לקרות הנזק. לאור זאת, ולאור העובדה שהתבררה, לפיה, המשיבה 2 לא ידעה על הסיבות להפניה, ישנו גורם סיכון נוסף, אשר נודע רק לאחרונה, על כן, יש להתיר את תיקון כתב התביעה בהתאם.
תגובת המשיבים
3. ראשית, טוענים המשיבים, כי אין מדובר בעובדות חדשות אשר התגלו למבקשים רק מעדותה של פרופ' עמיאל. לדבריהם, עובדת קיומו של הממצא המחשיד בבדיקת האולטרסאונד ותוצאות בדיקת מי-השפיר היו ידועים למבקשים עוד בעת הגשת התביעה, וחוות הדעת אשר הוגשו לבית המשפט יצאו מתוך הנחה כי קיומו של הממצא היה ידוע אף למעבדה.
מוסיפים המשיבים, כי הפרשנות שנתנו המבקשים לעדותה של פרופ' עמיאל שגויה לחלוטין, מאחר ומרבית דבריה של העדה נגעו לנהלים הנהוגים כיום ולא לאלו אשר היו נהוגים בשנת 1993.
לעניין מועד הגשת הבקשה, טוענים המשיבים, כי הבקשה מוגשת באיחור רב, אף לאחר המועד אשר נקבע להגשת הסיכומים.
לעניין צירופו של פרופ' מייזנר, טוענים המשיבים כי המבקשים לא הראו עילה לצירופו וכן לא צירפו חוות דעת שברפואה, כנדרש.
4. לעניין השאלה השנויה במחלוקת, טוענים המשיבים, כי השאלה היא האם צוות המעבדה ביצע את הבדיקה הנכונה. לאור זאת, די בכתב התביעה הנוכחי ובהליכים אשר ננקטו עד כה, על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת, ועל כן אין להתיר את התיקון.
לעניין הלכת מלול, מדגישים המשיבים, כי החידוש היחיד אשר נקבע בפסק דינה של כב' השופטת
מ' נאור, הינו בתחום הקשר הסיבתי ולא בתחום הוכחת הרשלנות, על כן הלכת מלול אינה רלוונטית לעניינינו.
דיון
5. הבקשה דנן, הינה, הן בקשה להוספת נתבעים וכפועל יוצא מכך, בקשה לתיקון כתב התביעה בהתאם, והן בקשה לתיקון כתב התביעה כך שירחיב את שאלת הרשלנות של המשיבים.
האפשרות של אחד מבעלי הדין לבקש מחיקת או הוספת בעלי דין נוספים, קבועה בסעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), זה לשונה:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
ראה, איפוא, בית המשפט, כי נוכחותו של בעל דין נוסף דרושה על מנת להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, הרי שיש בידו לצרף את אותו בעל הדין, אם לבקשת אחד הצדדים ואם על פי שיקול דעתו, בכל שלב משלבי המשפט. בעניין זה, הלכה היא, כי ניתן לצרף בעלי דין נוספים אף בשלב הערעור, בנוסף, נקבע בפסיקה כי במקרים מסויימים ניתן לצרף אף בשלב הדיון הנוסף (ראו: ע"א 489/79
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה. פ"ד לה(2), 123; ע"א 915/91
מדינת ישראל נ' דני לוי ו-3 אח'. פ"ד מח(3), 45; בש"א (עפ') 2562/04
אקו"ם, קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ נ' זאב שאול (לא פורסם) ועוד).
אולם, כפועל יוצא מצירוף זה, ניתנת הזכות לתקן את כתב התביעה, זאת על פי תקנה 26 לתקנות. על כן, כאשר בקשה כגון זו מוגשת במועד כה מאוחר, יש לבחון אותה אף במשקפי תקנה 92, העוסקת בתיקון כתבי טענות, ובמשקפי תקנה 149(ב) העוסקת בבקשות אשר אמורות להתברר בקדם המשפט.
מן הכלל אל הפרט
6. לאור האמור לעיל, יש לבחון, במקרה דנן, האם צירוף הנתבעים נדרש על מנת לברר את השאלה האמיתית העומדת במחלוקת, האם המידע העומד בבסיס הבקשה היה ידוע למבקשים עוד בשלב הגשת התביעה, ואם לא - האם ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים את צירופם של הנתבעים הנוספים בשלב כה מאוחר, והדבר דרוש למנוע עיוות דין.
השאלה העומדת במחלוקת בין הצדדים בתביעה זו הינה, האם ניתן היה לזהות את הפגם הגנטי עוד בשלב בדיקת מי-השפיר, והאם הפגם לא אותר בגלל רשלנות הגורמים המעורבים בבדיקה.