החלטה בתיק בש"א 176561/05

1. מונחת לפניי בקשה להורות על עיכוב הליכים בתיק מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") בשל הליכי בוררות, המתקיימים בין בעלי המניות של הצדדים, ולחלופין- מבוקש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה דנא נוכח קיומם של הליכים תלויים ועומדים, ולחילופי חילופין- סילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות.
2. ביום 29.03.2005 הגישה המשיבה (להלן: " התובעת") תובענה לצו עשה ולסעד כספי כנגד המבקשת (להלן: " הנתבעת 1") כנגד המשיבה הפורמאלית (להלן: " הנתבעת 2" ) בגין הפרת הסכם לאספקת גז.
   מזה עשרות שנים, כך נטען בכתב התביעה, מספקת התובעת גז לדיירים בבניינים שניבנו על ידי הנתבעת 1 באזור פתח תקווה. הנתבעת 1 פנתה לתובעת על מנת שתקים תשתית לאספקת גז בבניין שנבנה על ידי זו הראשונה ברחוב דניאל ליפשיץ 71 פתח תקווה.
   התובעת ביצעה עבודות תשתית, בהתאם למוסכם בין הצדדים, ועם סיום העבודות, בחודש יוני 2004, הועמדה בבניין תשתית גז מלאה, כשהיא מוכנה לחיבור לבלוני גז, וערוכה לאספקת גז שוטפת לדירות.
   לטענת התובעת, הצדדים כרתו חוזה מחייב, לפיו התובעת היא זו שתספק גז לבניין, הן בעל פה והן בדרך של התנהגות, כפי שהיה מקובל ביחסים שלבין הצדדים (להלן: " חוזה דו גז").
   ביום 10.9.2004, לאחר שהושלמה הבנייה והחל אכלוס הדירות, הגיע מנהל התובעת לבניין, על מנת לבצע ביקורת קודם חיבור בלוני הגז לתשתית ותחילת אספקת גז לדירות, ומצא במקום בלוני גז של הנתבעת 2, המותקנים על התשתית, אותה התקינה התובעת.  
   לטענת התובעת, הנתבעת 1 הפרה את חיוביה על פי חוזה דו גז, כמו גם את חיוביה לקיים חיובים אלה בתום לב ובדרך מקובלת. לחלופין טוענת התובעת, כי הנתבעת 1 הציגה מצגים מוטעים ומטעים עובר לכריתת חוזה דו גז לגבי כוונתה לקיים את חיוביה על פי ההסכם. כן נטען, כי הנתבעת 1 פעלה בתרמית, בהטעיה, בחוסר תום לב וברשלנות ולפיכך על הנתבעת 1 לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה.
   באשר לנתבעת 2 טוענת התובעת, כי זו גרמה לנתבעת 1, במעשיה ובמחדליה, להפר את חוזה דו גז ביודעין וגרמה לתובעת נזקים.
3. כאמור, הנתבעת 1 הגישה בקשה להורות על עיכוב הליכים בתיק עקב הסכם בוררות, ולחלופין להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, ולחלופי חלופין טוענת היא להעדר יריבות.
4. עיכוב הליכים בשל הליכי בוררות
   לטענת הנתבעת 1, התובענה דנן הינה חלק קטן ממחלוקת עסקית-מסחרית, המתבררת בין הצדדים לפני הבורר רו"ח יאיר רבינוביץ.
   לטענתה, ביום 18.11.98 התקשרו חברת משה קולסקי ובניו חברה לבנין והשקעות (1989) בע"מ (להלן: " קולסקי") מזה, וחברת דו גז בניין מזה, בהסכם ליצירת שותפות בעסקי קבלנות בניין (להלן: " הסכם השותפות"), אשר הביא , בין היתר, להקמתם של שלושה פרויקטים למגורים באמצעות חברות משותפות, אשר בהתאם למוסכם נוהלו על ידי הנתבעת 1. הואיל ובין הצדדים פרץ סכסוך, פנו הם מכוח תנית הבוררות שבהסכם השותפות להליך של בוררות המתנהל בפני הבורר.
   לטענת הנתבעת 1, נוכח העובדה שבעלי מניותיה של התובעת הם צד להליך הבוררות, הרי שניתן להרחיב את תחולתה של הבוררות גם על התובעת, לא כל שכן משהתביעה מופנית כלפי הנתבעת 1, אשר הינה צד להליך הבוררות כאמור.
   
   התובעת מתנגדת לבקשה.
   לטענתה, בקשת הנתבעת 1 מהווה ניסיון פסול להרחיב את יריעת הנושאים שבמחלוקת בינה לבין דו גז חברה לבניה ולפיתוח (96) בע"מ, אשר לגביהם הוסכם, כי ידונו בהליך של בוררות. בוררות זו כוללת עניינים שהוגדרו באופן פוזיטיבי ומפורש, ואינה כוללת עניינים אחרים, השנויים במחלוקת בין הצדדים לבוררות, או בין גופים הקשורים בהם. 
   לטענת התובעת, הבוררות עניינה הסכסוך, שנתגלע בין דו-גז בניין לבין קולסקי השקעות בהקשר ליישומו של הסכם השותפות, שעניינו בניית שלושה פרויקטים למגורים.

אכן, חלק מבעלי המניות בתובעת הינם בעלי מניות בדו גז בניין, ואין חולק, כי הנתבעת 1 הינה גוף הקשור לקולסקי השקעות, אולם אין בכך כדי ליצור זיקה בין הסכם הבוררות לסכסוך נשוא התביעה דנן. בעוד שהסכם השותפות (נשוא הבוררות) מתייחס לבניית שלושה פרויקטים למגורים בפתח תקווה, בהם מתפקדת דו גז בניין כחברת בנייה ולוקחת חלק פעיל בהקמת פרויקטים משותפים, הרי שהחוזה נשוא התביעה דנן הינו לאספקת גז בבניין ברח' דניאל ליפשיץ 71 בפתח תקווה, חוזה בו מתפקדת התובעת כספקית גז בלבד, אשר כרתה חוזה (לטענתה) עם הנתבעת 1 לאספקת גז בבניין.
עוד טוענת התובעת, כי קשה לראות כיצד מנועה התובעת, שאינה צד להסכם הבוררות, לתבוע את הנתבעת 1 בגין הפרת הסכם לאספקת גז, המתייחס לבניין אחר, בפרויקט אחר, אשר אין לו כל נגיעה לפרויקטים שנכללו בהסכם השותפות.