ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
175182-05,28974-01
06/10/2005
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
התובע:
מיסטר מאני (1997) ישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. אהרון כברה
2. מתנה כברה
3. משה צנעני
|
| החלטה |
1. המבקשת הגישה ביום 30/8/2005 בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 23/3/2004.
בבקשה, טענה המבקשת, כי נודע לה לראשונה על פסק הדין ביום 17/7/2005, כאשר היא עצמה "משכה את פסק הדין בצורתו הממוחשבת", ולאחר מכן התברר לה, כי גם ניתנה פסיקתא ביום 1/4/2004, אך שניהם לא הגיעו לידיעתה בזמן אמת והיא לא ידעה על מתן פסק הדין עד יום 17/7/2005.
2. בבקשה נטען, כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד בלשכתי ביום 23/3/2004, שעה שהתיק היה קבוע להוכחות ליום 20/4/2004, וכל האמצעים ננקטו על ידי מי שייצג אותם - עורך דין הלפרין ולמרות זאת, בית המשפט לא המתין ליום ההוכחות וחרץ את הדין על פי צד אחד ומנימוק טכני.
3. עוד צוין, כי בחודש מאי 2002 ברח מהארץ עורך דין יונתן מילר, מי שייצג את המבקשת ואז הועבר התיק למשרד ב"כ המבקשת שמסר את הטיפול בתיק לעורך דין בועז הלפרין, ועו"ד הלפרין התכונן לקראת ישיבת ההוכחות.
4. עו"ד הלפרין צירף תצהיר התומך בבקשה. בתצהירו ציין, כי הוא לא הגיש תגובה למכתב ב"כ המשיבים מיום 2/2/2004 (נספח ג' לתצהירו) או את תצהירו של מנכ"ל המבקשת "בשל טעות ובלבול" (סעיף 3 לתצהיר), ואף לא הגיש לבית משפט תגובה להחלטה בבקשה להמנע ממתן פסק דין, ככל הנראה עקב אותו "טעות ובלבול".
5. עו"ד הלפרין אישר בתצהירו, כי הוא הודיע לבית המשפט בדיון שהתקיים ביום 30/10/2003 בפני כב' השופטת רות רונן כי הוא הכין תצהיר עדות ראשית, וכן אישר, כי בדיון שהתקיים בפני ביום 20/1/2004 הוא חזר ואישר, כי התצהיר מוכן אך טעון תיקון, ואישר, כי באותה ישיבה נקבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 25/2/2004 ונקבעה ישיבת ההוכחות ליום 20/4/2004 בשעה 11:30.
6. יודגש, כי עו"ד הלפרין היה עורך הדין היחיד שהתייצב לישיבה שנקבעה ליום 20/1/2004, והוא זה אשר הודיע על ההחלטה שניתנה באותו יום, כולל מועד ההוכחות שנקבע, לב"כ המשיבים.
כלומר - מסעיף 5 לתצהירו של עו"ד הלפרין עולה, כי ידע, גם ידע, שעליו להגיש תצהירי עדות ראשית וידע על מועד ההוכחות שנקבע.
7. בסעיף 6 ד' לתצהירו של עו"ד הלפרין נכתב:
"לאחר שנודע לי דבר מתן פסק הדין נתקפתי במה שניתן להגדיר "אימה" ומעין שיתוק עד אשר לא עמד לי כוחי הנפשי להתמודד עם המקרה ונבעתתי מלהגיש בקשה לביטול פסה"ד".
כלומר, סמוך לאחר המועד שנקבע לשמיעת ההוכחות (20/4/2004) או באותו יום, [עו"ד הלפרין לא מצא לנכון לציין באיזה יום בדיוק נודע לו על פסק הדין אך מסעיף 6 לתצהירו ניתן להבין, כי הוא ידע על פסק הדין במועד שנקבע להוכחות אם לא קודם לכן] כבר ידע ב"כ המבקשת, כי יש פסק דין נגד המבקשת.
כאשר ב"כ המבקשת יודע על פסה"ד ומקבל כתבי בי-דין בתיק, אין צורך שהצד שכנגד ישלח את אותם כתבי בי-דין גם למבקשת עצמה.
8. האמור בתצהיר המבקשת באשר לעורך דין מילר אינו רלוונטי כלל לבקשה שלפנינו.
עו"ד מילר ברח מהארץ בחודש מאי 2002 (סעיף 8 לתצהירו של עו"ד הלפרין), ואילו פסק הדין ניתן בשנת 2004 לאחר שכבר משרד אחר ייצג את המבקשת ואין כל קשר לייצוגו של עורך דין מילר ולמתן פסק דין נגד המבקשת בתיק דנן.
9. מכל מקום, ב"כ המבקשת ידע על פסק הדין לכל היאוחר ביום 20/4/2004 בשעה 11:30, שכן אם הוא לא ידע על מתן פסק הדין ביום 23/3/2004, הוא בוודאי טרח להתייצב עם העדים מטעמו לישיבת ההוכחות שנקבעה בנוכחותו ביום 20/4/2004.
ועל כן, יש להניח, כי הבחין בכך, שלא מתקיימת ישיבת הוכחות וטרח לברר מדוע.
נראה, כי העובדה שעו"ד הלפרין לא כתב בתצהירו על סיטואציה כזו שהיתה ביום 20/4/2004, מצביעה על כך שהוא ידע עוד טרם הדיון כי לא תתקיים ישיבת הוכחות מאחר וניתן פסק דין ועל כן, לא התייצב כלל לדיון באותו מועד.
10. ב"כ המשיבים בתגובתו לבקשה ציין גם פגישה שנערכה ביום 6/4/2005 במשרדו בנוכחות עו"ד הלפרין בנוגע לבקשה של עו"ד הלפרין להסכים לביטול פסק הדין.
כמו כן ציין את העובדה, שתיק ההוצל"פ שהתנהל נגד המשיבים 1, 2 והזוכה בו היתה המבקשת, נסגר ביום 30/8/2004 לאחר שכב' ראש ההוצל"פ ביקש את תגובת ב"כ הזוכה ותגובה זו לא התקבלה, וכן ציין באריכות את השתלשלות העניינים בתיק על מנת להבהיר, כי פסק הדין ניתן כדין ואין כל סיבה ליתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין.