1. בקשה מטעם התובעים להורות למשיבים 1 ו- 2 להשיב באופן מפורט על השאלונים אשר הופנו אליהם, ולחייב את המשיבים 1 - 4 למסור לעיונם של המבקשים מסמכים ספציפיים.
2. בתביעה שהגישו התובעים בתיק העיקרי, עותרים התובעים לכך שהנתבעים יחוייבו לפצותם עבור נזקים שנגרמו להם בעקבות פטירת המנוח עלי אסדי ז"ל כתוצאה מאוטם בשריר הלב בו לקה.
לטענת המבקשים, ניתן היה למנוע את מות המנוח אלמלא רשלנותם של המשיבים 2 ו- 4.
3. בבקשתם שלפני טוענים המבקשים, כי המשיב 2 לא ענה בצורה מלאה על השאלון אשר נשלח אליו, והמשיבה 1 כלל לא ענתה על השאלון אשר הופנה אליה. כמו כן, עותרים המבקשים לקבלת מסמכים אשר טרם הומצאו להם על ידי המשיבים 1 - 4.
4.
לעניין השאלון שנשלח למשיבה מס' 1:
השאלון עליו טרם ענתה המשיבה 1 נשלח אליה ביום 23.11.06. לטענתה, טרם הספיקה להשלים את הליכי איסוף החומר וקבלת התשובות הנדרשות, ודרוש לה זמן מה נוסף לשם כך. מאחר וחלפו למעלה משישים יום מאז הומצא השאלון למשיבה 1, הריני מורה למשיבה 1 להמציא תשובותיה לשאלון תוך 30 ימים מהיום.
5.
לעניין השאלון שנשלח למשיב מס' 2:
בבקשתם טוענים המבקשים, כי המשיב 2 לא ענה באופן מלא על כל השאלות אשר הופנו אליו. לאחר הגשת הבקשה הומצא לידי המבקשים תצהיר נוסף של המשיב 2, אך גם לאחריו חזרו המבקשים על טענתם. במכתבם של המבקשים מיום 23.11.06 אל ב"כ המשיב 2 מפנים המבקשים לתשע שאלות עליהן, לטענתם, לא ענה המשיב 2 באופן מלא.
מעיון בתצהירו השני של המשיב 2 מיום 27.11.06, עולה כי המשיב 2 ענה כנדרש על שאלות 27, 33, 34, 41, 47 ו- 50. ואולם, המשיב 2 לא ענה בצורה מספקת על השאלות שבסעיפים ג' וה' בשאלה 32, ולכן הריני מורה למשיב 2 להשיב על שאלות אלה כנדרש.
באשר לשאלה 36: שאלה זו עוסקת בתקלה אשר ארעה לטענת המשיבים 1 -2 במערכת המחשוב במרפאה במועד ביקורו של המנוח, ואשר בגינה לא תועד הביקור באותו היום. בתצהירו המאוחר ענה המשיב 2 כי איננו זוכר במדויק מה ארע. לטענת המבקשים, היה על המשיב 2 לבדוק את כל הנתונים הנוגעים לתובענה, ולערוך בירור בקרב עובדי המרפאה לצורך מתן תשובות לשאלון. בעניין זה מפנים המבקשים לפסק הדין שניתן בבר"ע 36/74
מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' לזימי, פ"ד כ"ח(2), 245. ואולם, פסק דין זה מבחין בין תאגיד אשר נציג מטעמו עונה על שאלון, לבין בעל דין יחיד העונה על שאלון. בעוד שעל נציגו של תאגיד "... לגלות כל דבר הבא לידיעת עובדי התאגיד, במהלך עבודתם, ולצורך כך עליו לחקור ולוודא גם מה ידוע לאלה - אך לא לאחרים - כדי שיוכל להשיב תשובה שלמה. וכדי למנוע התחמקות, דין הוא שהמצהיר מטעמו של תאגיד יאשר בתצהירו כי ערך בירורים בקרב עובדי התאגיד הנוגעים לענין נושא התובענה, ותשובתו לא רק כוללת ידיעתו הוא, אלא משקפת גם מה שנודע לו עקב הבירורים שערך...", הרי שלגבי בעל דין שאינו תאגיד נקבע: "אכן, בעל דין שנשאל אינו חייב לערוך חקירה ודרישה כדי לספק לשואל מידע ממקורות אחרים. הוא חייב רק לגלות מה שידוע לו".
לפיכך, הנני קובע, כי היה על המשיב מס' 2 להשיב רק את שידוע לו, ואין מקום לחייבו לברר את התשובות לשאלות עם טכנאי המחשבים שהוזמן או במערכת המחשוב במרפאה.
באשר לשאלה 48: שאלה זו עניינה החלפת מערכת המחשוב במרפאה. לטענת המבקשים, שאלה זו נועדה לצורך "בדיקת התהיות" שעולות מהחלפת המחשבים בתקופה במהלכה התבקש תיקו הרפואי של המנוח מהמשיב 2. בתצהירו השני מצהיר המשיב מס' 2, כי מערכת המחשוב הוחלפה לפני כשמונה חודשים, ובאשר לשאר סעיפי המשנה - אין הם רלבנטיים לתביעה. נראה לי כי בתשובתו לשאלה 48 יצא המשיב 2 ידי חובתו, שכן לא מצאתי כיצד התשובות לשאלה זו עשויות להועיל לבירור המחלוקות שבין הצדדים.
6.
המסמכים המבוקשים מהמשיבים 1 - 2:
(א) ההסכמים המסדירים את היחסים המקצועיים שבין המשיב 2 למשיבה 1:
המשיבים 1 - 2 מתנגדים להמצאת מסמכים אלה, שכן לטענתם אינם רלבנטיים ליישוב המחלוקת בין הצדדים. לטענת המבקשים, הסכם זה נועד, לפחות בחלקו, לטובתם של מבוטחי המשיבה 1, ויש בכוחו לשפוך אור על המאמצים שעשתה או היתה יכולה לעשות המשיבה 1 בכדי להבטיח מתן טיפול הולם למבוטחיה.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים לא שוכנעתי כי ההסכם המסדיר את יחסי המשיב 2 עם המשיבה 1 רלבנטי למחלוקות נשוא התביעה.
(ב) דו"ח הביקורים הממוחשב מהמרפאה של המשיב 2, המתייחס ליום 17.5.05:
לטענת המבקשים, דו"ח זה נחוץ לצורך סתירת טענת המשיבים כי ביקורו של המנוח לא נרשם בתיק המרפאה הממוחשב בזמן אמת בשל בעיית מחשבים. מנגד, טוענים המשיבים כי המסמכים מתייחסים לצדדים שלישיים אשר אינם צד להליך, ואין הצדקה לחשוף את פרטיהם והטיפול הניתן להם ללא הסכמתם ומבלי שיהיה בכך כדי לקדם את הדיון.
ההגנה על הפרטיות הנה זכות חוקתית מוכרת, אך היא איננה ערך מוחלט, ולעיתים תיסוג מפני האינטרס שבמשפט צדק והבטחת הליך שיפוטי תקין. עם זאת נפסק כי כאשר המידע המוגן שייך לצד שלישי שהנו זר להתדיינות, תותר הפגיעה בפרטיותו רק במצבים נדירים ויוצאי דופן (בע"מ 3542/04
פלוני נ' פלונית ואח', פורסם ב"תקדין").