בפני בקשה לתיקון התביעה.
מדובר בתביעה לפיצוי, בגין נזקים שנגרמו לתובעים, בגין פטירת המנוח, אברהם לוי ז"ל, אשר לפי טענת התובעים, נפטר כתוצאה מטיפול רפואי רשלני.
בתגובתם לבקשה לתיקון התביעה, צמצמו הנתבעים התנגדותם לתיקונים הנכללים בסעיפים 8, 25 ו- 26, לכתב התביעה המתוקן, שכן לטענתם, מדובר בטענות שברפואה שאינן נתמכות בחוות דעת רפואית כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה לבקשה והתשובה לתגובה, ראיתי להתיר תיקון כתב התביעה, כמבוקש ואפרט;
אשר לסעיף 8 סיפא לכתב התביעה המתוקן - סבורה אני כי מדובר בטענה עובדתית בעיקרה, ואף אם מעורבת בה שאלה שברפואה, הרי לתביעה צורפה חוות דעת שברפואה, התומכת בטענת התובעים בדבר טיפול רפואי רשלני שניתן למנוח, בחדר המיון, בין היתר בגין הטענה כי היה מקום לאשפז את המנוח, לפחות למעקב למשך יממה (סעיף 1 ו' לפרק הסיכום בחוות דעת ד"ר הדס מטעם התובעים).
אשר לסעיפים 25 ו- 26, לכתב התביעה המתוקן - מדובר בטענות בדבר השפעת פטירת המנוח על מצבו הנפשי של התובע מס' 2 (להלן: "התובע"). לתמיכה בטענה זו, צורפה לכתב התביעה המתוקן, חוות דעת פסיכודיאגנוסטית, ערוכה על ידי ד"ר נעמי כהן, פסיכולוגית קלינית בכירה.
לטענת הנתבעים, אין מדובר בחוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי ומשכך, כל עוד לא צורפה חוות דעת רפואית, אין לאפשר את התיקון המבוקש ויש להורות על משיכת חוות דעת הפסיכולוגית מתיק בית המשפט.
ב"כ התובעים מציין בתשובה לבקשה כי אין מדובר בחוות דעת בדבר טיפול תרופתי שהוענק לתובע או בדבר אחוזי נכות שנגרמו לו ולפיכך, אין לפסול עדותה של הפסיכולוגית בכל הנוגע להשפעות הפסיכולוגיות שנגרמו לתובע, כתוצאה מפטרית המנוח, שכן זוהי שאלה המצויה בתחום התמחותה של הפסיכולוגית והינה כשירה להעיד עליו.
תקנה 127 לתקנות קובעת:
"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
תקנה 125 לתקנות מגדירה "מומחה" כי "
רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע". מכאן, ש"מומחה", כדרישת תקנה 127 לתקנות, אינו בהכרח, מומחה רפואי.
אין חולק כי ד"ר כהן אינה בגדר מומחית רפואית. יחד עם זאת, משמדובר בפסיכולוגית קלינית בכירה, עונה היא על הגדרת מומחה בתחום הפסיכולוגיה וניתן להגיש חוות דעתה כמומחית בתחום זה, מה גם שאין מדובר בחוות דעת המתיימרת לקבוע נכות בתחום הפסיכיאטרי, ראה לעניין זה החלטתה של כב' השופטת אפעל-גבאי בת.א. (מחוזי י-ם) 2471/00
קופת חולים של ההסתדרות הכללית בא"י נ' נאדר נאצר (פורסם בנבו, החלטה מיום 23.10.03) וכן החלטת כב' השופטת טאנוס בבש"א (שלום עכו) 2639/06
קנדלקר נ' משרד החינוך ואח' (החלטה מיום 11.11.07).
למותר לציין כי אין בהחלטה זו כדי להכריע בשאלה האם קיימת לתובע, עילת תביעה כנגד הנתבעים בגין מצבו הנפשי הנטען או בדבר כוחה הראייתי ומשקלה של חוות הדעת הפסיכולוגית, להוכחת טענות התובע, ובעניין זה, ראה דברי כב' השופטת אפעל גבאי, בהחלטתה הנ"ל:
"
ענייננו בשלב זה בבחינת השאלה המוקדמת, אם עמד התובע בדרישת התקנות בדבר צרוף הראיה להוכחת עניין שברפואה לכתב טענותיו. אך מובן, כי שאלת משקלה של הראיה שצורפה ודיותה לביסוס אחריות הנתבעות לנזקי התובע ייבחנו במהלך ניהול המשפט. בהחלט ייתכן, כי העובדה שהמומחה איננו רופא תפגום ביכולת לסמוך ממצאים על חוות-דעתו, ואולם אין באפשרות זו כדי להצדיק מראש את שלילת האפשרות להסתמך על חוות-הדעת" (פסקה 8 להחלטה).
יחד עם זאת, יצויין כי לתובע אין כל זכות שמורה לבקש להגיש חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי "במהלך הדיון", כנטען בתשובה לתגובה.
התובע יודיע, תוך 21 יום מהיום האם הוא מבקש לצרף חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי ויעשה כן, תוך 45 יום מהיום.
למותר לציין כי הנתבעים זכאים להגיש כתב הגנה מתוקן, תוך 30 יום מהיום וכן להעמיד את התובע לבדיקה על ידי מומחה מטעמם, בהתאם לשיקול דעתם.
חוות דעת מטעם הנתבעים, תוגש 60 יום לאחר קבלת הודעת התובע אם ברצונו להגיש חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי, או לאחר הגשת חוות דעת כאמור.
לאור הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, לרבות הגשת חוות דעת מטעם הנתבעים, ישאו התובעים בהוצאות הנתבעים, בגין תיקון התביעה, בסך של 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ אשר יכול וישולמו בסיום ההליכים, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
נקבע לקדם משפט ליום 1.4.08, שעה: 08:30.