בקשה לביטולפסק דין שאישר פסק בוררות
כללי
1. ביום 27.12.07 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק בורר, שניתן ביום 8.11.07, בהליך בוררות שהתקיים בין הצדדים בנוגע עם עבודות קבלנות שהמבקשת הזמינה מהמשיב, על ידי האדריכל שרון סיטון (להלן: "האדריכל"). ביום 20.1.08 ניתן פסק דין המאשר את פסק הבוררות, לאחר שלא נתקבלה תגובת המבקשת לבקשה, הגם שהומצאה לה. ביום 17.2.08 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין, היא הבקשה שבפני. במקביל, לבקשת המבקשת, ניתנה החלטה המורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו על ידי המשיב כנגד המבקשת.
טענות הצדדים
2. המבקשת טוענת לביטול פסק הדין מהטעם כי הבקשה לאישור פסק בורר לא הומצאה לה והיא לא ידעה דבר אודות הליך זה. הבקשה הומצאה ביום 30.12.07 למשרד עורכי הדין אשר ברק ושות', אשר לא הוסמך על ידה לייצגה בהליך הבקשה לאישור פסק הבוררות וכי מענו אינו המען להמצאת כתבי בית דין עבור המבקשת. על מתן פסק הדין נגדה נודע לה באקראי, בעקבות שיחה שקיים מנהל המבקשת עם נציג משרד עורכי דין זה. עוד טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, ולתת למבקשת אפשרות להעלות את טענותיה בנוגע לבקשה. המבקשת הוסיפה וטענה כי המסמך הנושא את הכותרת "פסק בורר" אינו פסק בוררות בר תוקף, משום שהצדדים לא הסכימו להפנות את הסכסוך ביניהם לבוררות ולא התכוונו להקנות לאדריכל מעמד של בורר.
3. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהוגשה לאחר שחלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר, משום שחלפו 45 ימים מיום שפסק הבורר הומצא לעורך הדין שטיפל מטעם המבקשת בכל הקשור למחלוקת זו, עו"ד מיכאל חטב,וכמו כן, חלפו למעלה מ-15 ימים מיום שפסק הבורר הומצא לידיו. המשיב טוען כי המבקשת ביקשה באמצעות עוה"ד חטב כי כל קשר עימה ייעשה באמצעות בא כוחה ועל כן המצאת פסק הבורר והבקשה לאישורו נעשו כדין. כמו כן, במכתביה של המבקשת למשיב אישרה כי האדריכל אכן מונה לפסוק כבורר במחלוקת שבין הצדדים. לפיכך, טוען המשיב, כי הבקשה דנן הנה ניסיון לבטל את פסק הבורר לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק לעשות כן מבלי שהתקיים טעם מיוחד לכך ומבלי שהוצגה עילה לביטול, ועל כן דינה להידחות.
דיון
מועד הגשת הבקשה
4. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, שכן פסק הדין ניתן ביום 20.1.08 והבקשה הוגשה ביום 18.2.08, בתוך תקופת שלושים הימים הקצובה בהוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
ביטול פסק הדין
5. פסק דין המאשר פסק בוררות ממזג שתי תכונות, הסכם ופסק דין. ביטולו יכול להיעשות על בסיס כל אחת משתי התכונות הללו. דהיינו, הפן ההסכמי המקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), והפן השיפוטי שבפסק, הפותח את הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים, כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט לרבות בסדרי הדין (ר': ע"א 151/87 ש. ארצי חברה להשקעות בע"מ נ' אורי רחמני, פ"ד מג(3) 489; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 549).
בעניינו, נטען כי ביטול פסק הדין דרוש מהטעם שניתן בהיעדר הגנה מצד המבקשת, שלכאורה לא נתנה הסכמתה ולא היתה מודעת להליך הבוררות ולפסק הבוררות שניתן נגדה.
6. אין מחלוקת כי הבקשה לאישור פסק בורר הומצאה למשרד עורכי הדין אשר ברק ושות' ביום 30.12.07, אולם המבקשת טוענת כי משרד זה לא הוסמך על ידה לייצג אותה בהליך זה, ולפיכך פסק הבוררות לא הומצא כדין לידי המבקשת, והיא כלל לא ידעה על קיומו. לשיטתה, בעקבות שיחה שקיים מנהל המבקשת, מר יהונתן אלנקווה, עם עוה"ד מיכאל חטב ממשרד זה, נודע למבקשת דבר מתן פסק הדין בעניינה.
6. לאחר שהומצא פסק הבוררות לידי עוה"ד מיכאל חטב, הוא הגיש הודעה לבית המשפט, לפיה משרדו לא הוסמך לייצג את המבקשת בבקשה לאישור פסק בוררות ואינו משמש ככתובת המבקשת לצורך קבלת כתבי בי-דין (הודעה מיום 7.1.08). בהודעה זו נטען כי עורך הדין הוסמך על ידי המבקשת אך ורק לתיאום ביצוע עבודות השיפוצים עם המשיב, שהם נדבך אחד מיני כמה בסכסוך נשוא התובענה. הודעה חוזרת בענין זה הוגשה מטעם עוה"ד חטב לאחר שניתן פסק הדין, בה ביקש מבית המשפט להורות על ביטולו (הודעה מיום 29.1.08). יחד עם זאת, להודעות אלה ולבקשה דנן לביטול פסק הדין לא צורפו ראיות המבססות את הנטען בעניין זה, כדוגמת יפוי כוח שניתן מהמבקשת לעוה"ד חטב. לעומת זאת, ממכתב ששלח עוה"ד חטב לבא כוח המשיב, ביום 11.10.07, עולה כי הוא הוסמך על ידי המבקשת לייצגה בסכסוך שבינה לבין המשיב, וכי כל פניה אל המבקשת תיעשה דרכו: "אבקשך להנחות את מרשך לא לפנות באופן ישיר למרשתי ו/או מי מטעמה אלא רק באמצעותך ודרך הח"מ בלבד" (נספח א' לתשובת המשיב). משמע, המצאת הבקשה לאישור פסק הבוררות לידי עוה"ד חטב דינה כהמצאה לידי המבקשת.
7. באשר לטענת המבקשת, לפיה לא קיים בנסיבות דנן פסק בוררות בר תוקף, באשר הצדדים לא הסכימו לקיים הליך בוררות ביניהם, פירטה המבקשת כי האדריכל נשכר על ידה למתן שירותי אדריכלות למסעדה שהיא מנהלת בתל אביב, ועל פי המלצתו ובאמצעותו התקשרה המבקשת בהסכם עם המשיב לביצוע עבודות שיפוצים. בעקבות הסכסוך שהתגלע בין הצדדים הוסכם כי האדריכל ינסה לפשר בין הצדדים, אך לא היתה כוונה לקיים הליך בוררות בראשותו, והלכה למעשה לא קויים הליך כזה. יחד עם זאת, טענה זו לא נתמכה בראיות, ואילו במכתב שכתב האדריכל לצדדים צויין מפורשות כי הלה נתבקש על ידי הצדדים לשמש כבורר בסכסוך ביניהם: "במסגרת היותי אדריכל מתכנן של מסעדת "איל תיאטרו" נתבקשתי על ידי מר גלעד דוגה ובעלי המסעדה (יונתן וסטפאן) לשמש כבורר במספר חילוקי דיעות שנתגלו בין הצדדים"(מכתב מיום 30.9.07 - נספח ד' לתשובת המשיב). כמו כן, במכתב ששלחה המבקשת למשיב אישרה למעשה המבקשת כי האדריכל משמש כבורר בין הצדדים: "ממכתבך עולה כי האדריכל אשר הינו בורר מחזיק צ'ק בסך של 22,000 ש"ח בנאמנות עד לביצוע התיקונים אשר על מרשך לבצע, לכן אין חולק על כך כי מרשך אכן חייב לבצע את התיקונים ... טענתך כי מרשתי מתחמקת מתשלום מופרכת מאד שכן הצ'ק מוחזק אצל הבורר"(סעיף 5 למכתב מיום 9.9.07 - נספח ה' לתשובת המשיב). נוסף על כך, פסק הבורר הוכתר במילים "פסק בורר בין בעלי מסעדת "איל תיאטרו" למר גלעד דוגה", ונפתח במילים "מאחר ומספר פניות לסיום נושא המחלוקת בו נתבקשתי (ל)פסוק כבורר לא נענו, הנני פוסק בזאת...." . דהיינו, האדריכל פעל בסכסוך בין הצדדים כבורר, בהסכמת הצדדים ובידיעתם, והמבקשת חלקה על כך אך לאחר שנסתיים אותו הליך.
8. מהמקובץ לעיל עולה כי המבקשת הודיעה את המשיב כי פניות אליה יעשו באמצעות עוה"ד חטב, ועל כן המצאת הבקשה לאישור פסק הבורר בוצעה כדין. כמו כן, המבקשת נתנה הסכמתה למינויו של האדריכל לפסוק כבורר במחלוקת שבין הצדדים. לפיכך, בנסיבות דנן לא מתקיימת עילה לביטול פסק הדין.
התוצאה
הבקשה נדחית.
ניתנה היום ט' בסיון, תשס"ח (12 ביוני 2008) בהעדר הצדדים
.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.