בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
156998-08
13/04/2008
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
| - נגד - |
התובע:
אריק הרצל זכאי
|
הנתבע:
רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ
|
| החלטה |
1. בפני בקשת הנתבע (להלן:"המבקש") לעכב את ההליכים בתיק דנן, עד לסיומו של הליך תלוי ועומד בביהמ"ש המחוזי בירושלים בת.א. 7494/05 ובהליך של בוררות בפני כב' השופט (בדימוס) שמעוני.
2. בכתב התביעה דורשים התובעים מהמבקש סכום של 2,500,000 ש"ח.
התובעים טענו, כי התובעת 1 (להלן:"המשיבה") התקשרה בהסכם קבלנות להקמת פרויקט ביישוב שוהם בהסכם שנקשר בינה לבין העמותה למען החבר הוותיק במודיעין (להלן:"העמותה"), ביחד עם חברה ששמה SCHIFF R.E. INTERNATIONAL CORP. (N.Y.) (להלן: "חברת שיף").
נטען, כי המבקש טוען להיותו נציג חברת שיף מטעמו של המנוח שיף בישראל ומנהל עסקיה של חברת שיף בישראל.
בפועל, לא היה המבקש מסוגל לנהל את הפרויקט "והיה בכל הזמנים אבן נגף על קידום הפרויקט" (סעיף 9 לכתב התביעה).
הבניה נעצרה והפרויקט עומד כאבן שאין לה הופכין. רשיונות הבניה פקעו ודוחו"ת על עסקאות המקרקעין במסגרת הפרויקט לא הוגשו ע"י חברת שיף לרשויות. כתוצאה מהתנהלות המבקש, הודיעו המשיבה והעמותה על ביטול ההסכמים עם חברת שיף.
ביום 22.9.06 מינה ביהמ"ש המחוזי, ע"י כב' הש' ענת ברון, את כב' הש' בדימוס ישי לויט כבורר דן יחיד בסכסוך נשוא הסכם הבניה.
התובעים מעלים בכתב התביעה טענות רבות ושונות בנוגע להתנהלות המבקש בהליך הבוררות.
3. המבקש טוען כי על מנת להכריע בתביעה דנן, יהא על ביהמ"ש לדון ראשית בכל הסכסוך הסבוך שבין המשיבה לחברת שיף, בכל הנוגע להתנהלות הפרויקט. שאלות אלה נדונות בהליך הבוררות ובביהמ"ש המחוזי.
4. מנגד, המשיבה טוענת כי המבקש אינו צד להליך בת.א. 7494/05 ולהליך המתנהל בבוררות. כמו כן, נושא התובענה בתיק זה אינו המחלוקת המתבררת בבוררות והתובענה המתבררת במסגרת ת.א. 7494/05 הינה העתקה של הליך הבוררות.
לטענת המשיבה, עילות התביעה בתובענה זו והסעדים המבוקשים שונים בתכלית מאלה של ת.א. 7494/05.
5. בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי אף לשיטת המשיבים יש חפיפה בין הליך הבוררות לבין ההליך דנן וכן כי אין דרישה כי בעת בחינת שאלת עיכוב ההליכים תהיה זהות מוחלטת (בין הצדדים) ודי בכך שמדובר בסוגיה זהה במהותה.
6.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות.
א) הכלל "עניין תלוי ועומד" חל בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי משפט שונים, בשל אותה עילה. זהות העילה נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר,דהיינו, לפי מהות העניין או הנושא.
בע"א 91/75
אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל,
פ"ד כט (2) 477, 480 נאמר:
"לפי ההלכה, כמו ב'מעשה בית דין' כך גם ב'ענין תלוי ועומד' העילות צריכות להיות זהות ברם הזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן.
השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית".
ובהמשך:
"לעניין זהות העילות אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית". (שם, בעמ' 480).