1.
כללי
1.1 לפני שתי בקשות, בשני תיקים שונים שלא אוחדו. עם זאת, מאחר והעובדות ביסוד שני ההליכים, דומות ומשיקות האחת לרעותה, עוסקות בין אותם צדדים, בקשר עם אותו עניין, ראיתי לנכון לדון בבקשות במאוחד, מטעמים מהותיים ודיונים כאחד.
1.2 עניינן של התביעות הינו עבודות בניה, שיפוץ ופיתוח, שבצעה גני יפית חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן: "
הקבלן"), בהיכל התרבות בבת ים (להלן: "ה
פרוייקט"), עבור עירית בת ים והחברה הכלכלית לפיתוח בת ים (להלן: "
העירייה"), במהלך שנת 1997, אשר בנייתו הושלמה בשנת 1998 .
1.3 בהקשר זה, התנהלו בין הצדדים, וכן צדדים נוספים הקשורים עם בניית הפרוייקט, הליכים רבים ושונים, ובכללם אף בבית המשפט העליון. לשם הבנת הדברים, אין מנוס אלא לציין את ההליכים השונים הדרושים להחלטות בבקשות המונחות לפניי.
2.
ההליכים
2.1 ביום 13.5.02 הגיש הקבלן כנגד העירייה, תביעה לבית משפט זה, בת.א. 1580/02, לתשלום סך של -.31,053,239 ש"ח, זאת לאחר שהחשבונות שהגיש בגין ביצוע בניית הפרוייקט, שהיה מלווה ומפוקח על ידי בעלי תפקידים שונים, אושרו על ידי הגורמים המוסמכים, אך לא שולמו, ומועד פירעונם חלף (להלן: "
התביעה"). במקביל, נעתר בית המשפט לבקשתו והורה על עיקול זמני של כספים ונכסים של העירייה והחברה הכלכלית להבטחת סכום התביעה.
העירייה הגישה בקשה לבטל את העיקול הזמני, כאשר בין היתר חלקה על נכונות החשבונות, היותם מופרזים ומנופחים. במסגרת הדיון בהליך ביטול העיקול הזמני, ביום 20.6.02, לפני כב' השופטת שיצר, הגיעו הצדדים לידי הסכם במסגרתו בוטל העיקול הזמני על זכויות העירייה, בהבדל מהעיקול על רכוש החברה הכלכלית. הרלוונטית לענייננו היא הוראת סעיף 5 להסדר לפיה:
"
הצדדים מאשרים כי הושגה ביניהם הסכמה לפתרון כל המחלוקות בין הצדדים בקשר לפרוייקט היכל התרבות כאשר מסגרת ההסכם המוסכם הינו 18,000,000 ש"ח.
אופן התשלום ומועדי התשלום יפורטו על ידי הצדדים בהסכם שינוסח על ידם וייערך בהקדם האפשרי."
באי כוח הצדדים, עו"ד ברוש מטעם העירייה, ועו"ד טיכו מטעם הקבלן, חתמו על ההסדר אשר קיבל תוקף של החלטה. יצוין כי לא הוגש כל ערעור על ההחלטה המאשרת את ההסדר (להלן: "
ההסדר").
2.2 למרות הקבוע בהסדר, לא נחתם הסכם באשר לאופן התשלום ומועדיו. הצדדים אמנם קיימו ביניהם פגישות ואף החליפו טיוטות, אך הדבר לא הבשיל לכלל הסכם מוגמר. אציין כי הקבלן עתר לבית המשפט לשם חתימה על פסיקתא, אך בקשתו סורבה. בדיון שהתקיים לאחר ההסדר, הורתה כב' השופטת שיצר לצדדים לקדם את מימוש ההסכם.
2.3 בדיון ביום 29.12.02, טען עו"ד ברוש, כי הסתבר לעירייה, שהקבלן פעל בתרמית, ולפיכך בדעת העירייה להגיש תביעה לביטול ההסדר וזאת תעשה תוך 30 יום.
2.4 מסיבות שאינן דרושות, התמהמה העירייה בהגשת התביעה, אשר הוגשה בסופו של דבר, רק ביום 18.03.03, (ת.א. 1366/03). העתירה העיקרית בתביעה היא למתן סעד הצהרתי לביטול ההסכם ולפיו:
"
הודעת ב"כ הצדדים שהושגה בין הצדדים הסכמה לפתרון כל המחלוקות בקשר לפרוייקט היכל התרבות וכי מסגרת המוסכם הינו 18,000,000 ש"ח, היא בגדר דיווח בלבד על שלב במו"מ לפשרה
שנוהל בין הצדדים וכי אין בדיווח האמור משום הסכם פשרה, משלא אושר ע"י מועצת עיריית בת ים". (להלן: "
תביעת הביטול").
בתביעת הביטול, נטען בין היתר, כי ההסדר הושג, כך לטענת העירייה, מתוך הנחה שהחשבונות המאושרים משקפים נכונה את המגיע לקבלן, לפי הביצוע בפועל. בדיעבד התברר לעירייה, כך לטענתה, כי אלה נגועים בתרמית וזאת בעקבות בדיקה שנערכה על ידה ומטעמה, ולפיה חובה של העירייה, קטן במידה משמעותית מהסכום נשוא ההסדר, כי הקבלן חבר לגורמים שונים הקשורים לפרוייקט ובכללם המפקח ומנהל הפרוייקט שאישרו חשבונות מוגזמים, שקריים, לא מבוססים, תוך התחמקות משיתוף פעולה ועוד. ממצאים אלה התגלו לעירייה בחלקם בעקבות בדיקה של אינג' פן, שהגיש בעניין טיוטת דוח מיום 23.6.0 שצורפה לכתב התביעה. עוד מעלה העירייה טענות באשר לתוקף ההסדר, כגון שהוא רק בגדר הסדר ביניים, אין בו כדי לסיים את כלל המחלוקות, הוא לא אושר על ידי מועצת העיר ועוד.
2.5 הקבלן הגיש ביום 10.4.03, בקשה לסילוק התביעה על הסף, (בש"א 7863/03), ממספר טעמים. בין היתר טען הקבלן כי ההסדר מהווה מעשה בית דין חלוט, כל הטענות שמעלה העירייה הועלו קודם לכריתת ההסדר, העירייה הגישה את התביעה שלא בהתאם למועדים ולתנאים שהותרו לפי החלטת כב' השופטת שיצר ועוד.
2.6 ביום 11.5.03 הגיש בא כוח הקבלן, בקשה לבית המשפט ליתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף, (בש"א 7863/03), מאחר ולא הוגשה תגובה מטעם העירייה. ביום 22.5.03, נעתר בית המשפט, כב' השופטת שיצר לבקשה, והורה:
"
בהעדר תגובה אני מורה על סילוק התובענה על הסף".
2.7 בין לבין, הגישה העירייה בקשה, (בש"א 10089/03), לדחייה על הסף של בקשת הקבלן (בש"א 7863/03), מהטעם שבקשת הקבלן לא נתמכה בתצהיר, וכן ביקשה להאריך את המועד לתשובה לבקשה האמורה. מטעמים שאינם ידועים, לא ניתנה החלטה בבקשה האמורה.