1. בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 11256/06), מיום 20.3.08, אשר קיבל את תביעת המשיב שראשיתה בבקשה לביצוע שטר, ע"ס 1,000,000 ש"ח (קרן), והורה על המשך הליכי ההוצל"פ כנגד המבקש, כשסכום החוב בהוצל"פ נכון למועד מתן פסק הדין עמד על סך של 1,434,577 ש"ח, וכן חייב את המבקש בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד.
2. ביום 15.5.08 דחה בית משפט קמא את בקשת עיכוב הביצוע שהגיש המבקש.
3. דין הבקשה דנן להידחות.
מדובר בפסק דין כספי, ואין מקום לעיכוב ביצועו אלא במקרים חריגים, כשהמקרה דנן אינו נופל בגדר אותם מקרים [ראו: ע"א 4641/06
מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל (ט.פ.)]. על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים, וכי אם לא יעוכב פסק הדין, ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות באופן המצדיק את עיכוב פסק הדין - מאזן הנוחיות [ראו: בש"א 2966/96
עטיה נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נ(1) 668 וכן רע"א 3146/06
גלבוע נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (ט.פ.)].
במקרים בהם מבוקש לעכב פסק דין כספי יש למאזן הנוחות משקל מרכזי. על המבקש הנטל להוכיח כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע, תגרום לו לנזק בלתי הפיך, כשעליו להציג תשתית ראייתית מבוססת להוכיח
העדר יכולת מצד המשיב להחזיר את המצב לקדמותו - להשיב לו את הכספים ששילם, במידה ויתקבל ערעור המבקש [ע"א 8941/06
עיריית חיפה נ' ב.מ. רפרריס דדו בע"מ (ט.פ.)].
4. במקרה דנן, המבקש הפנה אמנם להלכה, לפיה גובה סכום פסק הדין שנפסק לטובת המשיב בבית משפט קמא, מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו, אם יתקבל הערעור [בש"א 7637/06
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (ט.פ.)], בציינו כי במקרה שלפנינו מדובר על סכום גבוה של כ-1.4 מיליון ש"ח, אולם הגם שכך, נראה כי המבקש שגה בפרשנותה של ההלכה, וכפי שעולה מהנטען בבקשתו לעניין מאזן הנוחות: "
משמעות ביצוע פסק הדין היא הרת אסון בכל הנוגע למבקש שכן...יהפוך לפושט רגל שאינו יכול לפרנס את ששת ילדיו שכן אין כל סיכוי ולו הקלוש ביותר
שהמבקש יוכל לשלם ולו חלק מזערי מסכום פסק הדין...מאידך גיסא, המשיב הודה כי הסכים לוותר לשותף המורחק על מיליון וחצי ש"ח והנ"ל אף מוצא את ביטויו בהסכמים שערך עם השותף המורחק ובעדותו
ולכן לא יגרם למשיב כל נזק אם ביצוע פסק הדין יידחה..." (סעיפים 153-154 לבקשה) (ההדגשות אינן במקור - י.ש.).
הנה כי כן, המבקש לא הצביע בבקשתו על קושי מצד
המשיב להחזיר לו את סכום פסק הדין, במידה ויתקבל הערעור, אלא טען, בהסתמך על ההלכה, ובטעות, כאמור, כי הוא עצמו ייקשה לשלם למשיב את סכום פסק הדין, בשל גובהו.
יש להוסיף כי טענת המבקש לקושי כלכלי צפוי בשל תשלום פסק הדין למשיב, אינה מצדיקה היעתרות לבקשה, וככלל, אינה מהווה שיקול במסגרת השיקולים השונים אשר בית המשפט נדרש לשקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע [ראו: ע"א 9351/07
הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל ואח' (ט.פ. - מיום 23.12.07)]. יתר על כן, לא די בטיעון כללי בעניין הקושי הכלכלי אלא יש לפרט באופן מלא את האמצעים הכלכליים, לרבות רכוש וכד'.
5. למעשה התהפכו למבקש היוצרות. נקודת המוצא היא החבות בתשלום החוב הכספי מיידית. הנושה זכאי לפרי זכייתו, אלא אם הוכח כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטיה מכלל זה.
מעת שהמבקש טוען שיתקשה לפרוע את החוב הפסוק, משמעות עיכוב הביצוע, כי הנושה בחוב הפסוק יאלץ שלא לנקוט בהליכי גביה כנגד החייב - המבקש, ובנוסף יכול והחייב אף יפעל להערמת קושי בגבייה עתידית זאת.
לעניין זה ציין המשיב בתצהירו את אשר ציין בדבר התנהלותו של המבקש ויש ליתן לכך משקל רב.
יתר על כן, המשיב פירט בתצהירו את מצבו הכלכלי, ולמעשה סתר את הטענה הכללית, לפיה די בגובה הסכום הפסוק על מנת להגיע למסקנה כי יקשה להחזיר את אשר ייפרע מהמבקש.
בצדק ציין ב"כ המשיב - הגם כטענה חלופית - כי תנאי לעיכוב מחשש של אי יכולת החזרת הכספים, הפקדתם, אולם, המבקש עצמו טוען כי אינו מסוגל לעמוד בפרעון החוב. משכך, ברור שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב.
6. מעת שהמבקש לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, הרי ששאלת סיכויי הערעור משנית היא [ראו: רע"א 4615/00
גבאי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ט.פ.) וכן ע"א 6713/00
דנינו נ' בית חב"ד רעננה(ט.פ.)].
7. בשולי הדברים יוסף, כי בקשה לעיכוב ביצוע אמורה בראש ובראשונה לכלול את הקשור לתנאים הנדרשים בבקשה שכזאת.
אכן, יש לפרט גם את סיכויי הערעור, אך זאת בקצרה ולא על דרך של העתקת הודעת הערעור, ובאופן שהבקשה דנן כוללת לא פחות מ-156 סעיפים, ובנוסף, תצהיר החוזר על האמור בבקשה.
8. הנה כי כן, מעת שלא מצאתי בטיעוני המבקש טעם המצדיק סטייה מן הכלל, לפיו בעל דין שזכה בפסק דין לזכותו בהליך משפטי, זכאי להינות מפירות זכייתו [ראו: ע"א 11482/05
אוזנה נ' פקיד שומה אשקלון (ט.פ.); ע"א 7516/02
פישר נ' יוכמן(ט.פ.)], דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
9. המבקש ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הבקשה, לרבות לאור האמור בסעיף 8 לעיל.
ניתנה היום כ' בסיון, תשס"ח (23 ביוני 2008).