ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
004675-04,001392-03
19/01/2005
|
בפני השופט:
יהודה זפט
|
| - נגד - |
התובע:
1. ROCCO SIFFREDI PRODUZOINI S.R.L.
2. "קופידון" מין בוטיק בע"מ
עו"ד לנדאו גיורא
|
הנתבע:
יגדל אילן
עו"ד בכר יצחק
|
| החלטה |
א. ב-19.6.03 ניתן בהסכמה צו זמני האוסר על המשיב, בין השאר, להשכיר או להשאיל סרטים או כל המוצא לאור על ידי מבקשת 1, ללא הרשאתה המפורשת בכתב.
לפני בקשה לאכיפת קיום הצו על פי פקודת בזיון בית המשפט.
התשתית הראייתית עליה מבוססת הבקשה אינה במחלוקת:
המבקשת צירפה לבקשתה תצהיר של חוקר פרטי מורשה, מר דואני, אשר תיעד שלושה אירועים ב-11.11.03, 24.11.03 ו-24.11.03 בהם הופיע בחנויות של המשיב וכנגד מסירת סרטים שהביא עמו למוכרת ותשלום 30 ש"ח קיבל סרט של מבקשת 1 מוטבע על תקליטור DVD או על דיסק.
המשיב הגיש את תשובתו לבקשה בתצהיר, בו לא הכחיש את האירועים המתוארים בתצהירו של מר דואני.
בישיבת 25.1.04 ויתרו באי כח הצדדים על זכותם לחקור את המצהירים, והודיעו כדלקמן:
"עו"ד בכר, ב"כ המשיב: לגבי קלטת 4632, הראשונה במוצג 1 - אישרנו שאכן נשאר אצלנו ואמרנו שזה נשאר בשוגג אצלנו. לא מדובר במתעלם שיטתי מצו ביהמ"ש, הוא הסיר מאות קלטות ואחת השתרבבה.
לגבי 5312 - מוסכם כי מדובר בתקליטור מקורי.
לגבי התקליטור הראשון מתאריך 24 - אנו לא יודעים מה מופיע בפנים. כשקיבלנו את התקליטור לא ראינו כלום, מדובר בתקליטור ריק.
לגבי התקליטור השני מתאריך 24 לחודש - הוא מקורי וגם התקליטור השלישי מ-24 לחודש הוא מקורי."
ב. בתצהיר תשובתו, וכן בהסכמה אותה הביא עו"ד בכר לפני בית המשפט בישיבת 25.11.04 מודה המשיב כי בעיסקה עם מר דואני ב-11.11.03 בה נמסר למר דואני הסרט שמספרו הקטלוגי 4632, הופר הצו הזמני, אלא שלטענת המשיב הדבר נעשה בשוגג.
המשיב עצמו מציין כי הדבר אירע "בדרך לא ברורה". כלומר המשיב אינו מציע הסבר לדרך בה אירעה התקלה.
הליכים על פי פקודת בזיון בית המשפט מסווגים כהליכים מעין פליליים, אולם לא נדרשת בהם הוכחת כוונה פלילית, ועל כן ניתן לקבוע כי בעיסקה עם מר דואני מ-11.11.03 היפר המשיב את צו בית המשפט.
ג. ב-24.12.03 נמסרו למר דואני סרטים של מבקשת 1 שהצו הזמני חל עליהם. לגבי אחד מהם הוסכם כי מדובר בתקליטור ריק, ועל כן במסירתו למר דואני לא הופר הצו דנן. התקליטור האחר אותו קיבל דואני הינו תקליטור מקורי שנרכש ממפיץ של סרטי מבקשת 1 בחו"ל.
אין חולק כי מכירת סרט מקורי של מבקשת 1 שנרכש כדין ממפיץ של המבקשת אינה מפירה את הצו הזמני. הצדדים חלוקים בשאלה אם העיסקה עם דואני היתה עיסקת מכר, כטענת המשיב, או עיסקת השכרה כטענת המבקשות.
את דעתי במחלוקת זו הבעתי בבש"א 1292/04.
שם בנסיבות דומות לאלו הנדונות כאן באתי לכלל מסקנה כי המדובר לא בעיסקת מכר אלא בעיסקת שכירות המאפשרת ללקוח לקבל סרט לפי בחירתו כנגד החזרת סרט ותשלום 30 ש"ח.
ענייננו בסרטים פורנוגרפייים שהמאפיין אותם אינו ערך אמנותי.
ההנחה היותר סבירה היא שהלקוח אינו מעוניין ברכישת הסרט אלא בשימוש בסרט לתקופה מוגבלת, כדרך שנהג בסרט המוחזר כתנאי לזכות לקבל סרט אחר במחיר של