עניינה של בקשה זו, עתירת המבקש, יוסף זלצר, לתיקון צו הירושה שניתן על ידי בית משפט בתיק עזבונות 515/65, אחרי המנוח יוסף מורינה ז"ל.
המבקש הינו בנה של גסיה מורינה ז"ל ויורשה היחידי.
גסיה מורינה ז"ל, הייתה אשתו ויורשתו של המנוח יוסף מורינה ז"ל.
בצו ירושה שניתן על ידי בית משפט זה בשנת 1965, נקבע כי המבקש הינו יורשו של יוסף מורינה ז"ל, מכח ירושתו את אמו. עוד נקבע באותו צו ירושה, כי מחציתו השניה של העזבון מוענקת ליורשים בלתי ידועים של המנוח.
הטעם לאותה קביעה היה נעוץ בעובדה, לפיה ליוסף מורינה ז"ל הייתה אחות, שמקום הימצאה לא נודע, קיימת סבירות שאותה אחות נותרה בחיים לאחר מלחמת העולם השניה, ולפיכך יש להותיר את אותה מחצית שניה של העזבון, כתלויה ועומדת, ליורשי אותה אחות, לכל מקרה בו אלה ימצאו.
מאז אותה קביעה עשה המבקש מספר נסיונות להביא לשינוי צו הירושה באופן שיקבע שהוא היורש היחידי של יוסף מורינה ז"ל, כל ניסיונותיו כשלו.
בשנת 2002, הוגשה הבקשה הנוכחית.
הבקשה נדונה לפני חברי המנוח כב' השופט אזר ז"ל, ובהחלטה מיום 13/11/02, קיבל כב' השופט אזר ז"ל, את הבקשה וקבע, כי המבקש יצא כדי נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי אכן לא קיימים יורשים נוספים לעזבון המנוח יוסף מורינה ז"ל, ומשכך, הוא יורשו היחיד.
כב' השופט אזר ז"ל, עמד על הנתונים הראייתיים, כפי שהובאו על ידי המבקש. הוא קבע כי המבקש עשה נסיונות לאתר שמא נותרה האחות בחיים לאחר השואה. הראיות הצביעו על כך שהמבקש ואשתו היו היחידים מבני המשפחה שהצליחו לעלות לישראל בשנת 1941, האחות נותרה מאחור בברלין, וככל הנראה נספתה בשואה. כל הניסיונות לאתר את האחות, לא צלחו. המנוח נולד בשנת 1894, כך שלו היה בחיים, היה גילו 108 שנים, בהתאמה, גילה של אחותו היה צריך להיות סביב ה-100 שנים, או יותר, וסביר שהיא אינה עימנו. המבקש הצהיר כי הוא בן 67 שנה, הוא מוכן להתחייב כי אם יופיע אי פעם מי מהיורשים של אותה אחות שנספתה בשואה, לא תהיה כל מניעה להעביר לו את חלקו, אך נכון להיום יש להניח שלמנוח לא היה כל יורש אחר וכי המבקש הוא יורשו היחיד. כאמור, כב' השופט אזר ז"ל, קיבל את הצהרות המבקש, הוא קיבל את ההצהרה לפיה אין נתונים נוספים שניתן לאתר ומקומות נוספים שבהם ניתן לחפש אחר יורשים אפשריים נוספים, וסבר כי בנסיבות, לאחר שהמבקש המתין 37 שנים מאז מתן צו הירושה המקורי, לאחר שחלפו 57 שנים מהשואה, מסך הברזל הורם וניתן לאתר נתונים שבעבר לא היו זמינים, והשקט מכיוון כל יורש פוטנציאלי, כל אלה מצדיקים, בצד הזכות של המבקש, להנות מהעזבון, את תיקון הצו כמבוקש.
לאור זאת, הורה כב' השופט אזר ז"ל, על תיקון צו הירושה באופן שהמבקש יקבע כיורש יחיד של העזבון.
האפוטרופוס הכללי לא הסכין עם החלטת כב' השופט אזר ז"ל וערער עליה לבית המשפט העליון.
בבית המשפט העליון, לא התקיים דיון ענייני, באשר בין לבין ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק הדין בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי מנהל עזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ' יוסף פרידמן ואח' (להלן: "הלכת ברגמן"), שהתווה כללים חדשים בכל הנוגע לסוגיה נשוא הבקשה.
נוכח פסק הדין האמור, הורה בית המשפט העליון על החזרת הדיון בבקשה לבית משפט זה, על מנת שתיבחן השאלה, האם החלטת כב' השופט אזר ז"ל, עולה בקנה אחד עם פסק הדין בהלכת ברגמן הנ"ל. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי ניתן יהיה לשוב ולשמוע ראיות ולקבל כל החלטה שנראית לבית המשפט כנחוצה.
לאור קביעת בית המשפט העליון ועם פטירתו המצערת של כב' השופט אזר ז"ל, חזר הדיון לשמיעה לפניי.
במהלך הדיון, גרס עו"ד ליפקין שלאור השינוי בהלכה, יש לקבוע בצורה פוזיטיבית יותר, שאכן המבקש הוא יורשו היחידי של יוסף מורינה ז"ל. הוסיף עו"ד ליפקין וטען, כי אין ברצון המבקש להביא ראיות חדשות או נוספות על אלה שכבר הובאו במסגרת ההליך לפני כב' השופט אזר ז"ל, וביקש לסכם את טענותיו בכתב.
עו"ד לוי מטעם האפוטרופוס הכללי, גרסה שאין בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון כדי לשנות את תוצאת הדברים במקרה הנוכחי, התוצאה הראויה לפי שיטת האפוטרופוס כמובן, לפיה דין הבקשה להידחות, באשר במקרה הנוכחי, הרכב המשפחה ידוע ומשכך, ממשיכה לחול ההלכה הישנה. הוסיפה עו"ד לוי והציעה, שהמבקש יעשה חיפושים נוספים על דרך של פניה למוסדות מתאימים בגרמניה, אך הצעה זו של עו"ד לוי לא הייתה מקובלת על עו"ד ליפקין שביקש לסכם בכתב על סמך התשתית הראייתית הקיימת.
בסיכומיו, חזר עו"ד ליפקין על הטענות שבבקשה, הוא התייחס להלכת ברגמן, וגרס כי המבקש דכאן עמד בדרישות הפסיקה, בכל הנוגע להיקף החיפושים שיש לבצע כתנאי למתן צו כפי עתירתו.
עו"ד גור מנגד, סבורה שאין כל תחולה להלכת ברגמן על נסיבות המקרה שלפנינו.
לשיטתה, מאחר ומדובר במקרה בו ידוע הרכב המשפחה, הרי שאין חלים כלל ועיקר הכללים כפי שהותוו בהלכת ברגמן, ממשיכות לחול ההלכות הקודמות, ובעיקר הכוונה לע"א 500/78 עזבון המנוחה גולדה זימן ז"ל נ' זימן, פ"ד לד(3) 609, וע"א 646/81 מקלין נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם).