בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. למלשטרייך-לטר) מיום 24.10.2006, לפיה נדחתה
בשנית, בקשת התובעים לחזור בהם מההסדר הדיוני אליו הגיעו עם המשיבים.
1. המבקשים הגישו נגד המשיבים תביעה לצו מניעה קבוע וזמני בגין מטרד, והכל בנוגע לתיפוף של שכנם, המשיב 3, על מערכת תופים.
2. במסגרת הדיון בצו המניעה, הגיעו הצדדים ביום 5.3.2006 להסדר דיוני, לפיו ימנה בית המשפט מומחה למניעת מפגעים או מניעת רעשים, והוא ימדוד אם הרעש שיוצר התיפוף של המשיב 3 חורג מהמותר עפ"י דין. עוד סוכם כי המומחה יוזמן על ידי המבקשים בלבד, כדי למנוע מצב יזום על ידי המשיב 3, וכי עד לקבלת חוות דעת המומחה, המשיב 3 יתופף בימים ובשעות מסוימים וקבועים. הצדדים הסכימו כי לא תוגשנה חוות דעת מטעמם וכי שכר טרחת המומחה ישולם בחלקים שווים על ידם. בית המשפט נתן להסדר הדיוני תוקף של החלטה (להלן: "
ההסדר הדיוני").
במועד ההסדר הדיוני, היה המשיב 3 מנוע מלתופף עקב דלקת גידים בשתי ידיו, וסוכם כי למבקשים תינתן הודעה במקרה של חזרתו לתופף. הודעה על החלמתו של המשיב 3 וחזרתו לתופף ניתנה רק ביום 6.6.2006.
3. בהתאם להסדר הדיוני, פנו הצדדים למומחה עמוס יפה וזה שלח להם הצעת מחיר. המבקשים סברו כי המחיר אותו דרש המומחה גבוה יתר על המידה, ופנו לבית המשפט בטענה שאין בידם לשלם למומחה את שכר הטרחה הנדרש, ולכן לא ניתן לקיים את ההסדר הדיוני ויש לבטלו. ביום 31.5.2006 איפשר בית המשפט קמא לצדדים לפנות למומחה אחר בשם עוזי לבני, על מנת לבחון את נושא שכר הטרחה, ובמידה ושכרו יהיה במתחם הסבירות ימנה אותו בית המשפט תחת המומחה הקודם.
המבקשים פנו למומחה לבני וקיבלו ממנו הצעת מחיר. ההצעה התבססה על בדיקת רעש שתיעשה אמנם תוך שיתוף פעולה עם המשיב 3, אולם המומחה יבצע סימולציה מבוקרת, באופן שעוצמת הרעש תיקבע על ידו ותישמר במשך כל זמן המדידה בהשגחת יועץ אקוסטי ממשרדו.
לאחר קבלת הצעתו של המומחה ליבני, פנו המבקשים לבית המשפט קמא, הודיעו כי הם אינם מסכימים למינויו כמומחה וביקשו לבטל את ההסדר הדיוני. המבקשים טענו כי בדיקת הרעש כפי שהציע המומחה חורגת מהמוסכם בהסדר הדיוני, ושיתוף המשיב 3 בבדיקה יגרום להטיית הבדיקה לטובתו. בנוסף, טענו המבקשים כי הצעת המחיר גבוהה וכי אין באפשרותם לממן את חוות הדעת.
4. ביום 22.6.2006 החליט בית המשפט קמא כי הצעתו של המומחה לבני סבירה ואין סיבה לחשוש משיתוף המשיב 3 בבדיקה, לאור האמור בהצעת המומחה. בית המשפט קבע כי גם אם יבוטל ההסדר הדיוני, יוביל הדבר בסופו של יום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר יחייב את המבקשים להוציא את ההוצאה הכספית אותה הם מבקשים למנוע, ולכן אין טעם לאפשר למבקשים לחזור בהם מההסדר הדיוני.
המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה, וטענו כי נודעו להם עובדות חדשות. המבקשים טענו כי המשיב 3 החליף את עור התוף, דבר שגרם להקטנת הרעש, מבלי לקבל את אישור בית המשפט לכך. המבקשים טענו כי יש בשינוי זה כדי להשפיע על תוצאות בדיקת המומחה ולהטותה לטובת המשיבים, וכי הדבר יקשה עליהם להוכיח כי בעבר הרעש מהתופים היה שלא כדין.
ביום 6.9.2006 חזר בית המשפט על עיקרי החלטתו הקודמת, תוך שהוא מאפשר למשיבים לחזור בהם מתביעתם ללא חיוב בהוצאות, בשל אי יכולתם או רצונם לשאת בעלות חוות דעת המומחה. עוד קבע בית המשפט כי "
אין כל חשיבות לעניין החלפת העור של התוף, אם הייתה, כי תמצית התיק היא למנוע רעש בעתיד ולא לדון במה שהיה".
ביום 24.10.2006 ובהיעדר הודעה מטעם המבקשים, החליט בית המשפט קמא כי נוכח העובדה שהמבקשים לא משכו תביעתם, עליהם לעמוד בהסדר הדיוני שגובש.
מכאן הבקשה לרשות ערעור.
5. דין הבקשה להדחות. תביעת המבקשים, כמו גם בקשתם לצו מניעה זמני, הוגשה על מנת למנוע מהמשיב 3 לגרום לרעש תופים באופן המהווה מטרד שלא כדין. מדובר במטרה הצופה פני עתיד ומהותה למנוע מטרד למבקשים. מהשתלשלות העניינים מאז הגיעו הצדדים להסדר הדיוני, שכלל גם תיחום והקטנה של שעות התיפוף של המשיב 3 לכדי מינימום, דומה שהמבקשים עושים כל שביכולתם על מנת למשוך זמן ולהימנע מלקיים את חלקם בהסדר הדיוני הכולל את בדיקת הרעש. לטעמי, היה על המבקשים לקדם בברכה את החלפת התוף, במקום להצר על כך שכעת נבצר מהם, לשיטתם, להוכיח את תביעתם.
הצעתו של המומחה לבני, מאפשרת שיתוף פעולה של המשיב 3 מבלי שהדבר יגרום להטיית הבדיקה. בכך מושגת המטרה של ההסדר הדיוני, הגם שבדרך מעט שונה ואומד דעת הצדדים נשמר.
6. משסירבו המבקשים לשאת בעלותו של המומחה עמוס יפה, נסתתמו טענותיהם, ואין הדבר מצדיק ביטול ההסדר. בית המשפט התיר לצדדים לקבל הצעת מחיר נוספת וקבע כי מדובר בהצעה סבירה, ועל המבקשים כתובעים לעמוד בה. מכל מקום, ממילא רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט, מכוח סמכותו לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וייתכן כי העלויות במקרה כזה יהיו גבוהות יותר עבור הצדדים.
7. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.
מכיוון שלא נתבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות. בכך עשיתי חסד עם המבקשים, כי אילו נתבקשה תגובת המשיבים, סכום ההוצאות היה גבוה מן הסתם מהסכום שנדרש למימון בדיקת המומחה.
הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יושב למבקשים.
ניתנה היום כ"ו בכסלו, תשס"ז (17 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.