אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 696/04

החלטה בתיק ברע 696/04

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
696-04
29/05/2005
בפני השופט:
ניל הנדל

- נגד -
התובע:
מרקו אפרתי
עו"ד יורם ברוזה
הנתבע:
אריה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ
עו"ד עזרא בריק
החלטה

1.         המבקש עותר להרשות לו לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע לפיה מונה מומחה בתחום הראומטולוגיה לבדוק אותו. החלטה זו ניתנה עקב בקשת המשיבה - חברה לביטוח בע"מ, לאפשר לה להביא ראיות לסתור קביעה על-פי-דין מטעם המל"ל, במסגרת סעיף 6ב לחוק הפלת"ד.

2.         החלטת בית משפט קמא מדודה. הובא הכלל שמתן היתר להביא ראיות לסתור, בהקשר המשפטי הנ"ל, הינו חריג (ראה, למשל: רע"א 1193/90 מדינת ישראל נ' הפול - חברות הביטוח הישראליות בע"מ, פ"ד מה(4) 230). עוד הדגיש בית משפט קמא שלו טענת המשיבה נשענה על נימוק לפיו לא עמד כל החומר הרפואי בפני הוועדה - כי אז הבקשה היתה נדחית. הטעם שבית משפט נעתר לבקשה להביא ראיות לסתור, הינו כי הוועדה לא עמדה על הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות שנקבעה. צויין שהמחלוקת אינה בשיעור הנכות אלא בסוגיית הקשר הסיבתי.

            המבקש מסתייג מהנימוק האמור של בית משפט קמא בטענה כי "הכלל הינו שקביעת הוועדה מחייבת גם לגבי הקשר הסיבתי". לצורך ההכרעה בבקשה זו אינני חולק על כך (לשם הדיוק, ובמובן הרחב, ראה ספרו של כב' השופט ריבלין תאונת הדרכים מהדורה חדשה מעודכנת, עמ' 491, פסקה ראשונה), אלא שנסיבות המקרה מצביעות על כך שלא ניתן להיאחז בכלל האמור. יש לזכור שהמבחן בדבר המקרים בהם ניתן להתיר הבאת ראיות לסתור הוא מקרה בו בית משפט "שוכנע שמן הצדק להתיר זאת". הצדק אינו רעיון מופשט בהקשר זה, אלא תלוי נסיבות. לשון אחרת, יש וחסר במקרה אחד יביא להיתר להבאת ראיות, ואילו במקרה אחר אותו חסר לא יצדיק מתן היתר.

3.         למטרות בקשה זו די לציין כי עוד לפני מעורבותו של המבקש בתאונה נשוא התובענה הוא סבל ממחלת הבכטרב. מחלה זו הינה מחלה קשה הפוגעת באזורים בגוף בהם נפגע המבקש בתאונה. מכאן, החסר בהחלטת הוועדה מעורר אי-בהירות שיורדת לשורשו של עניין התובענה. הפסיקה הכירה בכך שהעדר התיחסות לנושא הקשר הסיבתי עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור. ברע"א 3289/96 כלל נ' אנקווה (פ"ד נ(1) 556) פסק בית המשפט העליון שניתן להביא ראיות לסתור, וכתב: "אך מהראיות שבאו בפני בית המשפט ניתן להסיק שקביעת הקשר הסיבתי לא נעשתה על ידי הוועדה הרפואית עצמה. עיון במסקנותיה מלמד, שאין כל התייחסות לשאלה זו" (עמ'  561-562). כך נקבע, חרף ההערה של בית המשפט באותו עניין: "אכן, המדובר במקרה גבול מבחינה רפואית". קו ההתמודדות של המבקש עם הפסיקה האמורה ועם פסק דין קורנהיל (רע"פ 5608/90 פ"ד מו(2) 107), שתומך גם הוא במסקנת בית משפט, הינו להצביע על השוני בין מקרים אלו לתיק דנא. ברם, כוחו התקדימי של פסק דין של בית המשפט העליון אינו מותנה בקיומה של תשתית עובדתית זהה. המבחן הוא העיקרון הטמון בפסק הדין. בראייה זו פסקי הדין האמורים אכן מחזקים את מסקנת בית משפט קמא. המבחן הוא עשיית צדק, או מניעת עיוות דין. לא מדובר ברשימה סגורה.

            משכך, נחה דעתי שמסקנת בית משפט קמא - לפיה מדובר במקרה חריג המצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור, ראויה היא. יפה קביעת בית משפט קמא: "כשם שמקובל בתביעות מסוג זו שכאן שלא לחסום דרכו של נפגע בתאונות דרכים, וליתן לו יומו בביהמ"ש, שהרי מינוי מומחה זו דרכו היחידה להוכיח טענותיו, כך מוטלת החובה שלא למנוע מהנתבעת יכולתו היחידה להתגונן מפני הקביעה העלומה של ועדות המל"ל, ממנה לא עולה, כדי הצורך, הקשר הנדרש בין התאונה לנכות". אף אם הכף נוטה בדרך כלל כנגד מתן היתר להבאת ראיות לסתור, יש הצדקה ואף חובה לסטות מן הכלל במקרה המתאים משיקולי צדק, בכדי לשמור על האיזון העדין בין תובע ונתבע על פי המבנה המיוחד של חוק הפלת"ד. להשלמת התמונה, יודגש שבית משפט קמא לא הכיל את מסקנתו על התחום הכירורגי משום שבתחום זה המומחה התייחס לשאלת הקשר הסיבתי.

4.         הבקשה נדחית.

            בנסיבות העניין, ובהעדר דיון בפני, אמנע מעשיית צו להוצאות.

ניתנה היום כ' באייר, תשס"ה (29 במאי 2005) במעמד הצדדים.

ניל הנדל - שופט

קלדנית: נגה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ