החלטה בתיק ברע 586/06

1.      המבקש פנה לבית דין זה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 18.6.2006 (השופטת הראשית עליה פוגל; עב2198/06) בה התקבלה בקשת המשיבות 1 ו- 2 כי תביעתן תשמע במאוחד יחד עם תביעת המבקש.

2.      המשיבה 2 הינה חברת בת של המשיבה 1. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה 1  לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חופשה ודמי הבראה  (עב'  8585/05).  המשיבות 1 ו- 2 הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו כי המבקש יחד עם המשיב 3 הקימו בזמן עבודתם אצל המשיבה1 חברה מתחרה, עשו שימוש במידע פנימי של המשיבה 1 וגזלו את לקוחותיה. מנימוקים אלה טענו המשיבות 1 ו- 2 כי יש לשלול את תביעת המבקש לפיצויי פיטורים. המשיבות 1 ו-2 הגישו תביעה כנגד המבקש והמשיב 3 וכנגד משיבה 4 (עב'  2198/05). במסגרת התביעה תבעו המשיבות 1 ו-2 תביעה כספית  לפיצוי בגין הפרת  הסכם עבודה,  פיצוי על פי חוק עוולות מסחריות וסעדים שונים למניעת שימוש בסודות מסחריים.

3.      המשיבות 1 ו- 2 הגישו בקשה לאיחוד תיקים. המשיבות 1 ו- 2 נימקו את בקשתן לאיחוד תיקים בבית הדין האזורי בכך שישנה זהות במסכת העובדתית בשני התיקים ובנוסף שני התיקים מצויים בשלבים מקדמיים וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. 

4.      המבקש מלין על כך  שהחלטת בית הדין האזורי לאיחוד הדיון ניתנה  מבלי שניתנה לו ההזדמנות להביע את עמדתו. עוד טוען המבקש כי תביעת המשיבות 1 ו- 2 הינה תביעה שתדרוש ניהול מסכת ראייתית רחבה ותימשך זמן רב. כמו כן תביעת המשיבות 1 ו- 2 הינה תביעה שהוגשה לא רק נגד המבקש אלא גם נגד נתבעים נוספים (משיבים 2, 3 ו-4) שאין להם כל קשר לתביעתו לפיצויי פיטורים. המבקש טוען כי תביעתו לפיצויי פיטורים הינה תביעה פשוטה שהעובדות בה ברובן אינן מוכחשות  על ידי המשיבות 1 ו- 2.

5.       לאחר עיון  בבקשת רשות  הערעור על נספחיה  ובהחלטה שביסוד הבקשה , אני  מחליטה  שלא להיעתר לה , זאת מבלי  לבקש את תגובת המשיבים.

תקנה 120 לתקנות  בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 קובעת:

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו."

אמנם ראוי לאפשר לבעל דין לטעון את טענותיו בתגובה לבקשת הצד שכנגד לאיחוד תיקים, בטרם יתן בית הדין את החלטתו. הוא הדין אף כאשר בית הדין מחליט מיוזמתו על איחוד תיקים (ר' דב"ע נו/190-3 אילנה בן עזרא - מדינת ישראל (לא פורסם)). עם זאת לא מצאתי טעות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. הלכה היא כי ההחלטה על שמיעת תביעותיהם של המשיבים במאוחד היא החלטה בעלת אופי דיוני מובהק שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה (בר"ע 499/06 אודר הנדסה ובניין בע"מ - סטנילה צ'יפריאן, ניתן ביום 24.7.2006). כמו כן בעניין אייזיק (דב"ע נד/191-3 תה"ל - תכנון המים לישראל בע"מ - אורי אייזיק - לא פורסם) עמד בית דין זה על מהותה של תקנה 120 ועל השיקולים הגלומים השונים שיש לשקול במסגרתה:

שאלות דומות של משפט או של עובדה. יישומה של תקנה זו הוא לא רק כאשר הצדדים בהליכים השונים הם אותם צדדים, אלא אף בהליכים אשר הצדדים בהם הם שונים. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את המועד שבו הוגשה הבקשה לאיחוד תיקים והשלב שבו נמצא ההליך בכל תיק שלגביו מתבקש האיחוד.

תקנה  120 לתקנות סדרי הדין מסמיכה את בית הדין ("רשאי בית הדין " )

לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. מסגרת זו של הסמכות על-פי שיקול דעת היא רחבה, ולגביה נפסק ב-המ' 207/53 דוד טומשינסק ואח'          נ' דוד קוטלרסקי, פ"ד ח 449 , 448 , כדלקמן : ב

" מן ההכרח הוא להשאיר לשופט בבית המשפט יד חפשית, לפי שיקול דעתו, לגבי נוהל המשפטים אשר הוגשו לפניו. תקנה  309 נותנת לבית המשפט דלמטה, סמכויות רחבות, כמעט בלתי-מוגבלות, להחליט אם לאחד משפטים אם לאו, ורק במקרים נדירים מאוד נתערב בכך".

עוד נפסק בנושא זה כי התערבות ערכאת הערעור תיעשה כאשר היא שוכנעה "כי במתן אותה החלטה השתמש השופט בשיקול דעתו שלא כהלכה" (ע"א 5/54 הניה ברנט נ' צבי אבני, פ"ד ח 414 , 415 ) .

            מעבר לכך אוסיף כי על פני הדברים עולה כי מדובר במסכת עובדתית משותפת ובשתי התביעות כרוכות שאלות משותפות.  טענות המשיבים בתביעה הן גם טענות ההגנה המועלות על ידן במסגרת כתב הגנתן בתביעת המבקש. לכאורה לתביעת המשיבות 1 ו- 2 השלכה גם על תביעתו של המבקש. כמו כן שתי התביעות מצויות בהליכים מקדמיים.  במצב דברים זה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו  של בית הדין האזורי.

6.      סוף דבר - הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים היום י"ד אלול, תשס"ו (7 ספטמבר, 2006) ותשלח לצדדים.

                                                                 ורדה וירט ליבנה

                                                                                                     שופטת