החלטה בתיק ברע 579/07

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופט ד"ר יצחק לובוצקי, בשא 7638/07) מיום 21.8.2007 בה התקבלה חלקית בקשת המבקש למתן צווי מניעה זמניים - פיטוריו מהמשיבה 1 בוטלו, ויחסי העובד ומעביד הוארכו עד ליום 31.12.2007 בלבד, ולא עד למתן הכרעה בהליך העיקרי כבקשתו.

2.         להלן תמצית העובדות לכאורה הצריכות לעניינו כעולה מהחלטת בית דין קמא מושא בקשה דנא.

      המבקש (להלן: העובד) עבד במשיבה 1 במשך כ-7.5 שנים בתפקיד ניהולי, ולטענת המשיבה 1 (להלן: החברה) שימש גם כעוזרו האישי של המנכ"ל הקודם של החברה. מספר חודשים לאחר כניסת מנכ"ל החברה החדש לתפקידו (להלן: מנכ"ל החברה), הודיע זה לעובד על פיטוריו לאלתר. בתגובה, עתר העובד לבית הדין האזורי בבקשה לצו זמני אשר יורה להשיבו לעבודה. זאת, בטענה שפיטוריו נעשו בחוסר תום לב, על רקע יריבות אישית בינו לבין המשיב 3 המשמש כמנכ"ל המשיבה 2, שהיא החברה אם של המשיבה 1. זאת, מבלי שניתנה לו הזדמנות ראויה להשמיע את טענותיו, תוך גרימת נזק בלתי הפיך הנובע מהעדר אפשרות לממש אופציות של מניות אשר הוקצו עבורו. בנוסף, טען העובד בפני בית דין קמא כי הוא משמש כסמנכ"ל בחברה, ועל כן הסמכות לפטרו נתונה לדירקטוריון, ולא למנכ"ל.

3.         בית הדין האזורי קבע בהחלטתו, כי למרות שמדובר בחברה פרטית, על הפיטורים להיעשות בתום לב, ובהתאם להסכם העבודה. נקבע, במסגרת ההליך הזמני כי לא מן הנמנע שבמקרה דנא הפיטורים נעשו שלא בתום לב.

                  בית הדין האזורי קבע כי מאזן הנוחות נוטה מעט לטובת העובד, באשר פיטוריו המיידיים עלולים להסב לו נזק ממוני רב. עם זאת, משהמדובר בגוף פרטי, " אכיפת יחסי עבודה היא קשה, גם אם אצא מנקודת הנחה כי הפיטורים לקו בפגם כזה או אחר". על מנת לאזן בין האינטרסים של הצדדים, החליט בית הדין לבטל את פיטורי העובד, ולהשיבו לעבודה בפועל לפרק זמן של חודשיים וחצי, ולהורות על מתן הודעה מוקדמת לפיטוריו של חודשיים וחצי נוספים. משמעות הדבר, היא הארכת יחסי העבודה בין הצדדים עד ליום 31.12.2007.

4.         במסגרת בקשת רשות הערעור, חוזר העובד על טיעוניו כפי שהובאו לפני בית דין קמא, ומרחיב וטוען כי פיטוריו נעשו בשל הפעלת לחץ מצד המשיב 3 על מנכ"ל החברה, והכל בשל נימוקים בלתי ענייניים וללא כל צידוק. מוסיף העובד וטוען כי הארכת יחסי העובד ומעביד עד לסוף חודש דצמבר 2007 לא ימנעו את הנזק הבלתי הפיך שייגרם לו, שכן עד לתקופה זו חלק גדול מהאופציות שהוקצו עבורו לא יבשילו, והוא לא יוכל לממשן.

                  המבקש מבסס את בקשת רשות הערעור על יסוד סתירות שיש, לטענתו, בעדותו של מנכ"ל החברה כפי העולה מפרוטוקול הדיון בו נחקר הוא בחקירה נגדית. בנוסף, טוען העובד כי המנכ"ל טען בפני בית דין קמא " כי הוא שיקר למבקש ולסמנכ"ל משאבי אנוש במשיבה" בנוגע לסיבות בגינן הוא פוטר.

5.         לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, ונתתי דעתי לטיעוני העובד, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

                  החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן או אי מתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין את שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/14-41 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ ואח' - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244).

      במקרה דנא, לא מצאתי טעות משפטית או אחרת המצדיקה חריגה מן הכלל, והתערבות בהחלטת ביניים שעניינה מתן צו זמני להשבה לעבודה. בית הדין האזורי הוציא מלפניו החלטה לאחר ששמע את העדויות שנשמעו בפניו, ובחן את מכלול הראיות ונסיבות המקרה. בית דין זה אינו נוהג להתערב בממצאי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, קל וחומר עת המדובר בהחלטה לסעד זמני (ראו: עע215/03 נורית ענבר נ' יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, ניתן ביום 3.11.2006; דב"ע שן/14-41 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ ואח' - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). יצוין כי אין בפני בקשת רשות ערעור מטעם החברה על החזרת העובד לעבודה, או על הארכת יחסי העובד ומעביד עד לסוף חודש דצמבר 2007. בקשה דנא עניינה החזרת העובד לעבודה לזמן קצוב ומוגבל, ולא עד להכרעה בהליך העיקרי. נחה דעתי, כי ההחלטה מושא בקשה דנא אינה חורגת מההלכה לפיה צו זמני יינתן ביד קמוצה ובמשורה (ראו: דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ, פד"ע ד 161); וכן, כי ככל שייקבע בהליך העיקרי כי הדין עם העובד, יוכל הוא לבוא לשיפוי על נזקו באמצעות סעד כספי מתאים.

6.         סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים, היום, ז' בתשרי, תשס"ח (19 בספטמבר, 2007), ותישלח לצדדים.

סטיב אדלר, נשיא