אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ברע 3155/07

החלטה בתיק ברע 3155/07

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
3155-07
11/03/2008
בפני השופט:
יהונתן עדיאל

- נגד -
התובע:
פריד סרוגי
עו"ד רמזי נדאף
הנתבע:
חברת עווד טורס
עו"ד נאסר ג'יאת
החלטה

1.      בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשמת פרושאור-אבגי) מיום 16.4.07 לפיה שונה הסכום הקבוע בצו התשלומים שהוטל על המבקש מ-600 ש"ח לחודש לסך של 4,000 ש"ח לחודש (להלן: ההחלטה).

2.      נגד המבקש נפתח תיק איחוד בהוצאה לפועל אשר סכומו הכולל הועמד על 2,190,000 ש"ח. הנושה העיקרית בתיק האיחוד הינה המשיבה, אשר המבקש מעל בכספיה עת הועסק על ידה כמנהל חשבונות, וריצה בגין כך עונש מאסר של שנים עשר וחצי חודשים (ע"פ 5596/01). ביום 23.7.03, לאחר חקירת יכולת, הועמד צו התשלומים (בהחלטה של ראש ההוצאה לפועל א' פוני) על גובה 3,000 ש"ח לחודש. בהחלטה נקבע שהמבקש הסתיר מידע חיוני בגין הוצאותיו, שבגרסותיו נתגלו סתירות, שתמוה כי היה ביכולתו לשלם למשיבה 236,000 ש"ח במסגרת ההליך הפלילי שנוהל בעניינו, וזאת לאחר שכבר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, וכי מן העובדות כפי שנתבררו עולה כי בשיתוף פעולה עם בני משפחתו, רכש המבקש נכסים אך רשמם תחת שמותיהם.  לפיכך, נקבע צו התשלומים האמור, וזאת בהסתמך על הכלל לפיו על החייב לספק במסגרת חקירת יכולת מידע מלא הנוגע להכנסותיו והוצאותיו, ולא - ייזקף הדבר לחובתו. כנגד החלטה זו הגיש המבקש בקשה לשינוי צו תשלומים אשר נדונה הן לפני הרשם עבאס והן לפני הרשמת צייג, אשר לא מצאו מקום לשנותה, שכן לא הוכח שינוי נסיבות. כנגד החלטת הרשמת צייג הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"ע 469/04), אשר נדחתה בהחלטת כב' השופט אוקון מיום 10.1.05. בהחלטתו קבע כב' השופט אוקון כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, משום שנטען בה לשינוי נסיבות מאז מתן הצו, אז המבקש היה נתון במאסר, בעוד שעיון בהחלטת הרשם פוני מעלה כי המבקש היה משוחרר כבר במועד נתינתה. כיוון שכך, הרי שממילא לא התקיים כל שינוי בנסיבות. לאחר החלטות שונות שניתנו בבית משפט השלום, שבהן הופחת צו התשלומים ל - 600 ש"ח בחודש, ולאחר חקירת יכולת נוספת, ניתנה ביום 16.4.07 ההחלטה נשוא בקשה זו.

3.      בהחלטה, סקרה ראש ההוצאה לפועל את צווי התשלומים הקודמים שהושתו על המבקש ומצאה כי רק צו התשלומים מיום 23.7.03, אשר הטיל על המבקש תשלום חודשי של 3,000 ש"ח, היה מבוסס על חקירת יכולת של המבקש ובני משפחתו. זאת בעוד שצווי התשלומים האחרים אשר הפחיתו את הסכום ניתנו באופן זמני עד למועד עריכתה של חקירת יכולת נוספת, שהתעכב תקופה ממושכת, ומבלי שהרשמים שנתנו החלטות אלו היו מודעים לכל נסיבות התיק וההחלטות הקודמות. עתה משנערכה חקירת יכולת עדכנית, קבעה הרשמת שאין מקום להותיר על כנו את צו התשלומים הזמני. בהחלטה, נקבע גם כי הסבריו של המבקש בנוגע למצבו הכלכלי, כמו גם לגורל הכספים בהם מעל אינם אמינים ומגלים סתירות רבות. כך למשל מצאה הרשמת כי טענתו של המבקש לפיה מקורו של סכום הכסף בסך 236,000 ש"ח אשר שולם בהיותו חייב מוגבל באמצעים הינו בהלוואות שנטל מבני המשפחה, נטענה בעלמא וללא אסמכתאות, ולפיכך אינה מספקת, ומעוררת תהיות רבות. כב' הרשמת מצאה גם סתירות בדברי המבקש, הן בנוגע לנכסי מקרקעין המצויים בבעלות משפחתו ומקור הכספים ששימשו לרכישתם, והן בנוגע לרכב אשר לגביו טען המבקש תחילה כי הוא נוהג בו רק לצורך הסעת אחותו החולה, אך שינה גרסתו וטען כי הוא משתמש ברכב גם למטרות אחרות כמו הסעת ילדיו. בהתייחס להחלטה הראשונה מיום 23.7.03 הוסיפה הרשמת וקבעה כי אף שבהחלטה זו, עת היה המבקש זמן קצר לאחר תום מאסרו, ולא עבד נקבע צו תשלומים של 3,000 ש"ח, בעוד שכיום הוא עובד לפרנסתו, ואף שהמבקש טוען כי הוצאותיו האישיות כמשוחרר גבוהות משמעותית מהוצאותיו כאסיר, הרי שאין בכך כדי לבסס נימוק המצדיק הפחתת התשלומים. לפיכך, לאחר שהמבקש נחקר חקירת יכולת עדכנית, ובחר להעלים השתלשלות אירועים והחלטות קודמות, לא סיפק תשובות מניחות את הדעת לתהיות ולסתירות בתשובותיו, העלים אינפורמציה וגילה את שנוח לו בלבד, ולאור המסקנה כי "האמת אינה שזורה בפיו של החייב ותיאוריו של החייב (אשר לא זכו לאסמכתאות כלשהן) בדבר מצב כלכלי קשה, אינם כהווייתם ורחוקים מלהיות נכונים ואמינים", נקבע שיש מקום להגדיל את צו התשלומים, ולהעמידו על 4,000 ש"ח לחודש.

4.      לטענת המבקש ההחלטה מוטעית מאחר ובוססה בעיקרה על צו התשלומים מיום 23.7.03, ולא בוססה על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש ו/או על שינוי נסיבותיו. כן טוען המבקש כי ההחלטה מוטעית גם מן הסיבה שהיא בוססה על העדר האמון שרחשה ראש ההוצאה לפועל לטענותיו בדבר מקורו של הסכום ששילם במסגרת ההליך הפלילי, ובדבר אי ידיעתו את מקור הכספים בהם מימנה אחותו רכישת דירה. המבקש ממשיך וטוען כי מצבו הכלכלי קשה, וכי הכנסותיו מסתכמות במשכורת בסך 3,500 ש"ח בחודש, בנוסף לקצבת ילדים בסך 296 ש"ח, שכן בהיותו חייב מוגבל אמצעים הוא אינו יכול לנהל עסקים כסדרם, כך שלאחר הוצאותיו לשכירות ארנונה גז וחשמל נותרים לו דמי מחיה מינימאליים. מצב זה, לטענתו, מהווה טעם מיוחד המצדיק פריסת החוב לתשלומים חודשיים של 600 ש"ח, וזאת, לצורך שמירת זכויותיו היסודיות לקיום בסיסי ולכבוד. לבסוף טוען המבקש כי צו התשלומים מנוגד לכלל לשכת ההוצאה לפועל לפיו גובה התשלום לסילוק חוב פסוק לא יעלה על 10% מגובה ההכנסה.

5.      המשיבה טוענת מנגד כי עניינו של המבקש נבדק, עד מועד זה, על ידי מספר רשמים של בית משפט השלום ועל ידי בית המשפט המחוזי, וכי כולם קבעו בהחלטות קודמות כי יש להתיר את הצו המקורי על כנו. לטענת המשיבה, ההחלטה בוססה גם על קביעת מהימנות עצמאית וכי מדובר בהחלטה ממצה ומפורטת אשר מתייחסת לראיות רבות. באשר לטענה כי ראש ההוצאה לפועל טעתה בעת שלא האמינה למבקש בנוגע למקור הכספים אותם גייס לטענתו מהלוואות משפחתיות, טוענת המשיבה שמאחר והמבקש מעל בסכום של 800,000 ש"ח ועד עתה לא גילה לאן נעלמו הכספים, סביר יותר שסכום הכסף האמור מומן מכספי המעילה ולא מכספי הלוואות של קרוביו שחזקה שיסייעו בידו להציג מצג שיקרי. שנית, טוענת המשיבה לגרסתו לא הוצגו אסמכתאות וממילא לא ניתן לתקוף קביעות עובדתיות של ראש ההוצאה לפועל במסגרת ערעור אלא רק קביעות משפטיות.

דיון

6.      דין הבקשה להידחות. כידוע, ערכאת ערעור לא נוטה להתערב בהחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל, אשר מופקד על עריכת חקירות יכולת לחייבים, אלא במקרים נדירים (בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003(1) 988; בר"ע (י-ם) 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2005 (1) 3549, ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות כרך א' (מהד' שישית 2005), 316),   והיא אינה נוטה להתערב בממצאים והתרשמות הקשורים במהימנותו של החייב לעניין יכולתו הכלכלית, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (תל-אביב) 2184/01 אלי ברקול נ' יעקב לוי ואח', תק-מח 2003(3) 5490). במקרה זה, לא שוכנעתי שנסיבות העניין  נופלות בגדרם של מקרים חריגים אלה.

7.      ראשית, בניגוד לטענת המבקש, החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 16.4.07 אינה מבוססת אך ורק על החלטת צו התשלומים הראשון. לעניין זה, שקלה כב' הרשמת את טענות המבקש בנוגע למצבו הכלכלי הקשה ולאחר חקירת יכולת שנערכה בפניה, קבעה ממצא עצמאי בדבר אי מהימנותו של המבקש ועל כן סברה כי יש להעלות את צו התשלומים. כידוע, לפי סעיף 7ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, "על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך. לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק...".  בסעיף קטן ו' נקבע כי "חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים...". הנה כי כן, בבקשה לשינוי צו התשלומים יש להוכיח שינוי נסיבות, ולפיכך, צדקה כב' הרשמת עת התייחסה להבדל בנסיבות המבקש בין מועד הטלת צו התשלומים הראשון לבין מועד הבקשה שבפניה. כב' הרשמת שקלה את נסיבותיו האישיות של המבקש, לאור חקירת יכולת שנערכה באותו יום והגיעה למסקנה כי אף שהוצאותיו של המבקש גדלו, שכן כיום משלם הוא דמי שכירות ונולד לו ילד, במקביל גדלו גם הכנסותיו, הואיל ועתה הוא עובד ומתפרנס. כמו כן, כפי שכבר הוזכר, מההחלטה עולה כי כב' הרשמת קבעה ממצא מהימנות עצמאי הנוגע לחוסר מהימנותו של המבקש, ולא הסתמכה לעניין זה רק על ההחלטות הקודמות בעניינו. כך היא קבעה: "הדברים שנאמרו לעיל לגבי אמינותו של החייב הינם קשים ולעיתים רחוקות נוטה אנוכי לציין באופן כה ברור כי חייב איננו דובר אמת במהלך חקירתו ואולם בנסיבות אלו סבורה אנוכי כי יש מקום לציין דברים אלו וזאת לאור הסתירות הרבות אשר עלו מדבריו במהלך כל חקירת היכולת שהתנהלה בפני". יצוין, כי חוסר מהימנותו של המבקש עולה גם מהסתירה בין טענתו בבקשת רשות ערעור זו, לפיה הוא אינו מסתיר נכסים ולא מעלים אינפורמציה אם כי ברשותו מחצית מהזכויות בחנות אלפריד שבשכונת שועפאט (סעיף 31 לבקשה), לבין דבריו בחקירת היכולת: "אני מכרתי את החנות לפני יותר מ-10 שנים לאחותי וכולם יודעים שמכרתי את החנות לאחותי לפני יותר מ-10 שנים ואין לי יותר זכויות" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון 16.4.2007).

8.      הבקשה נדחית.

המבקש ישא בשכ"ט ב"כ המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ד' ב אדר ב, תשס"ח (11 במרץ 2008), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים העתק ההחלטה.

י' עדיאל, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ