החלטה בתיק ברע 3098/04

   בקשת רשות ערעור כנגד החלטתה של כב' סג"נ השופטת מ' שריר מיום 18.10.04 בבש"א 1499/04, שנתנה בגדרו של ת.א. 9773/03 של בית משפט השלום בהרצליה, לפיה הורתה כב' השופטת שריר על פסלות חוות דעתה של ד"ר לאה פולק ועל מינוי מומחה אחר תחתיה.

  העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

  המבקשת - התובעת בבית משפט קמא - נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 7.9.02. במסגרת ההליכים המקדמיים הורתה כב' השופטת קמא על מינויה של ד"ר פולק כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.

  עובר למינוי התחייב עו"ד בלגה ב"כ המבקשת כי לא יעביר למומחה שימונה מסמכים   הנושאים כותרת "לכל המעוניין" או "לכל מאן דבעי" או "לכבוד חברת הביטוח".

   אין חולק כי בשל טעות של עורכת-דין ממשרד עו"ד בלגה הועברו לד"ר פולק מסמכים האסורים בהגשה המהווים חוות דעת.

   המסמך הראשון הינו מכתב של הפסיכותרפיסטית מיכל בריש המופנה לחברת הביטוח;

   המסמך השני שאף הוא נערך על ידי גב' מיכל בריש, הינו המשכו של המסמך הראשון ועל פי כל הגדרה מהווה חוות דעת וכולל אבחנות ומסקנות של המטפלת.

   שלושה ימים לאחר קבלת המסמכים האסורים השלימה ד"ר פולק את חוות דעתה מבלי להמתין 45 ימים שיאפשרו לנתבעת להציג מסמכים רפואיים מטעמה.

   משהסתבר לנתבעת כי המומחית עיינה בחוות הדעת הנ"ל, הוגשה על ידה בקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה אחר.

   כב' השופטת שריר בחנה את כל נסיבות המקרה ולאחר שהתייחסה למסגרת הנורמטיבית המחייבת קיבלה את בקשת המשיבה.

   ב"כ המבקשת אינו מכחיש, כאמור, את העובדה שהמסמכים שנשלחו למומחית היו אסורים בהצגה, אולם להשקפתו התובעת אינה אמורה להפגע בשל טעות בתום לב של באי-כוחה ומוסיף עו"ד בלגה וטוען כי הודעה נשלחה למומחית מיד כאשר התגלתה הטעות והיא התבקשה שלא להסתמך על המסמכים ולהתעלם מתוכנם.

   סבורה אני, כי אין להשתמש בהליך של ביטול מינויו של מומחה כסנקציה נגד צד זה או אחר, אשר מחמת טעות חרג מהכללים, כאשר אין חשש שטעות זו השפיעה או עשויה להשפיע על שיקול דעתו של המומחה. מאידך גיסא, גם כאשר מדובר במשגה בתום לב אשר תוצאתו מעלה חשש של השפעה על שיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה, עם כל הצער שבדבר אין מנוס אלא לבטל את המינוי ולמנות מומחה אחר במקום המומחה הראשון, בכל שלב של הדיון.

   המומחה הממונה על ידי בית המשפט הינו "ידו הארוכה" של בית המשפט וזוכה לאמונו בשל ההנחה שחוות דעתו תערך על פי מיטב שיקול דעתו המקצועי האובייקטיבי.

   בהחלטתה מציינת כב' השופטת שריר כי:

"ההתנהלות בענייננו, משלוח מסמכים אסורים למומחית למרות התחייבות מפורשת שלא לעשות כן, ספק לגבי התעלמות המומחית מהם ואו המתנתה למסמכי המשיבה עד כדי משלוח חוות הדעת שלושה ימים לאחר קבלת החומר הרפואי האחרון מהמשיבה, מעוררת בי ספקות באשר ליכולתי להסתמך על חוות דעת ד"ר פולק ונראה לי לנכון למנות מומחה אחר".

   בנסיבות בהן מתעוררים בלב השופט היושב בדין ספקות באשר ליכולתו להסתמך על חוות הדעת אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

   למרות האמור לעיל, לנוכח התוצאה הקשה החלטתי לבחון פעם נוספת את השפעת המחדלים המפורטים לעיל על חוות הדעת; ומעיון בחוות הדעת עולה כי המומחית הסתמכה על האבחנות של מיכל בריש בכל הנוגע לתסמונת הפוסט-טראומטיות ממנה סובלת התובעת להשקפתה.

   ד"ר פולק מאזכרת את הדו"ח הפסיכולוגי, ומסתמכת עליו גם בפרטים האנמנסטיים  בחוות הדעת תוך אזכור ממצאים המופיעים במסמכים שנערכו על ידי ד"ר בריש.

   יתרה מכך העובדה שחווה"ד הושלמה שלושה ימים לאחר קבלת המסמכים מבלי להמתין למסמכי הנתבעת מעלה את החשש שדעתה של המומחית התגבשה והיא לא תוכל להתעלם מתוכנם של אותם מסמכים.