החלטה בתיק בר"ע 43769-05-12

1.   לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי; עב' 9411/09) מיום 8.5.2012, בה נדחתה בקשת המבקשים לעיון מחדש בהחלטה קודמת של בית הדין, מיום 30.1.2011, בה נדחתה בקשתם לצרף את המשיב 3 (להלן - מר זינגר) כנתבע, ולחילופין למתן רשות להגיש נגדו הודעת צד ג'.

לטענת המבקשים, האמור בתצהירו של מר זינגר שהוגש לבית הדין האזורי מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש באותה החלטה.

2.     לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתגובת המשיבים 1 ו-2, כמו גם לבקשתו של המשיב 3 להגשת תגובה מטעמו, ובכל חומר התיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. על טעמיי לכך אעמוד להלן: 

3.     עילתה של התביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן - צילומעתיק) נגד המבקשים יסודה בכך כי המבקש 1, שהיה עובד בכיר שלה, ביחד עם אביו, המבקש 2, גנבו ממנה את פעילותה העסקית באמצעות גניבת מידע מסחרי השייך לה, ריקונה מתוכן עסקי וגניבת לקוחותיה ועובדיה. לצורך כך, השתמשו המבקשים במשיבה 2 (להלן - מגה טק), אותה הקימו ביחד עם מר זינגר. תביעתה של צילומעתיק הוגשה נגד המבקשים בלבד. לאחר מכן הגישו המבקשים הגישו בקשה לבית הדין האזורי לצרף את מגה טק ואת מר זינגר כנתבעים נוספים, ולחילופין למתן היתר לשלוח להם הודעת צד ג'. בהחלטה מיום 30.1.2011 קיבל בית הדין האזורי את הבקשה באופן חלקי, והורה על צירופה של מגה טק כנתבעת נוספת, אולם דחה את הבקשה לצרף את מר זינגר כנתבע נוסף, בנימוק שלא ניתן לחייב את צילומעתיק להגיש נגדו תביעה רק משום היותו בעל מניות במגה טק, וכי לכל היותר ניתן לזמנו למתן עדות. באשר לבקשה לשלוח הודעת צד ג' למר זינגר קבע בית הדין האזורי כי עילת התביעה נגדו היא עילה מסחרית, שאינה נובעת ממערכת יחסי עבודה בין הצדדים או בין נלווים להם, ולכן אינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

4.     לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם מר זינגר, הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין, מן הטעם שלדעתם יש בתצהיר זה משום שינוי נסיבות המצדיקות שינויה של אותה החלטה, שכן מר זינגר מודה בתצהירו מפורשות במעורבותו העמוקה במעשים המיוחסים למבקשים. בהחלטתו מיום 8.5.2012 שניתנה במעמד הצדדים קבע בית הדין האזורי, כי המבקשים לא נתנו הנמקה ראויה לעיון מחדש בהחלטה הקודמת, גם בשים לב לכך שמדובר בהליך שנפתח לפני קרוב לשלוש שנים. עוד קבע, כי ההחלטה בדבר צירוף מר זינגר כנתבע אינה צריכה להיות מושפעת מתוכן תצהירו, וכי הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה הקודמת נכונים גם כיום. באשר לבקשה להגשת הודעת צד ג' עמד בית הדין על כך שמדובר בהליך שמתנהל בבית הדין לעבודה לו יש סמכות ייחודית, וכי ככל שמדובר בטענת שיפוי בהיבט המסחרי, שמורה למבקשים הדרך לפתוח בכל הליך שיחפצו בו בעתיד. החלטה זו היא מושא הבקשה שלפניי.

5.     נוכח האמור, לא מצאתי כי יש מקום להתערבותנו בהחלטת בית הדין קמא, המהווה החלטה דיונית, בה אין ערכאת הערעור מתערבת, למעט במקרי חריגים. בית הדין האזורי בחן, בשתי הזדמנויות שונות, האם יש מקום לצירופו של מר זינגר להליך, כנתבע או כצד ג'. בית הדין הגיע לכלל מסקנה, כי יש מקום לצירופה של חברת מגה טק לתביעה, אולם אין מקום לצירופו של מר זינגר שהיה בעל מניות בה, במיוחד נוכח העובדה שחברת צילומעתיק לא מצאה לנכון לתבוע אותו מלכתחילה. יוזכר, כי עילת התביעה הינה בטענה לגזל סודות מסחריים על ידי מי שהיה עובד בכיר בחברת צילומעתיק, וכי התביעה מתבססת על יחסי עבודה אלו. לכאורה נראה כי מר זינגר לא היה עובד של צילומעתיק, אלא פעל במסגרתה של חברת מגה טק. משכך נראה כי עילת התביעה נגדו אינה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה, וכי צירופו של מר זינגר כנתבע אינו נדרש לשם הכרעה בשלמות בכל השאלות והפלוגתאות העולות מהתביעה. כך גם באשר לבקשה למתן היתר לשלוח למר זינגר הודעת צד ג', משהמבקשים עצמם טוענים כי היא מבוססת על עילות מתחום דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, ועל פניו נראה כי אין להם קשר עם תחום סמכותו של בית הדין לעבודה. באשר לתצהירו של מר זינגר יוער כי לא נראה שהוא אכן מעלה טענות חדשות המצדיקות שינוי העמדה לפיה אין מקום לצירופו כנתבע או כצד ג', וכי אין מדובר בטענות שלא היו ידועות לצדדים להליך קודם לכן. עוד יש לשים אל לב את השלב בו מצוי הדיון בהליך, שנפתח לפני כשלוש שנים. נוכח כל האמור לא מצאתי כי יש מקום למתן רשות הערעור.

6.     סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות שלושת המשיבים בהליך זה בסך של 1,500 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום,ו' תמוז התשע"ב (26 יוני 2012), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.