השופטת לאה גליקסמן
:
1.
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור; ס"ע 30602-03-11) מיום 31.1.2013, בה נדחתה בקשת המבקשת לשמיעת הראיות מתחילתן בפני מותב אחר ולפסילת המותב.
הרקע לבקשה:
2. בבית הדין האזורי מתבררת תביעתה של המשיבה כנגד המבקשת (להלן -
החברה).
3. ביום 25.11.2012 התקיים דיון בפני מותב בראשות השופטת שדיאור, נציגת ציבור (עובדים) גב' אביבה שיין ונציג ציבור (מעבידים) מר נתי ביאליסטוק כהן. בדיון זה לא נשמעו עדויות הצדדים עקב מחלתו של עד החברה שלא התייצב לדיון. ניסיון לפשרה שנערך במהלך הדיון לא צלח.
4. ביום 2.1.2013 התקיים דיון הוכחות, בפני מותב בראשות השופטת שדיאור ונציגת ציבור (עובדים) גב' שולמית שמש. כפי העולה מפרוטוקול הדיון, בית הדין האזורי לא התייחס לעניין חילופי נציגי הציבור, ולא ניתנה החלטה הן לעניין חילופי נציגי הציבור והן לעניין שמיעת ההליך במותב חסר, ללא נציג מעבידים. במהלך דיון ההוכחות נשמעה עדותה של המשיבה ושל העד מטעם החברה. בתום שמיעת העדויות, ביקש ב"כ החברה לזמן עד נוסף; בית הדין הציע פעם נוספת הצעת פשרה; הצדדים טענו לענין זימונו של העד הנוסף ולעניין החיוב בהוצאות בגין הבקשה והתנהלות הצדדים בהליך. בתום הדיון החליט בית הדין כי החברה תודיע עמדתה בנוגע להצעת הפשרה, וקבע כי בהעדר הסכמה תינתן החלטה בעניין זימון העד הנוסף והמשך ההליך.
5. ביום 7.1.2013 הגישה החברה בקשה להורות על שמיעת הראיות מחדש
"בפני הרכב מתאים ונכון כקבוע בדין"
וכן
"להורות על פסילת המותב לאחר שנשמעו כבר ראיות בפניו וניתנה, פעמיים, עמדתו בתיק, לאחרונה, לאחר שנתקיימה ישיבת הוכחות"
. לטענת החברה, רק לאחר הדיון ומתוך עיון בפרוטוקולים התברר כי המותב הוחלף וכי הדיון התקיים בפני הרכב חסר, מבלי שניתנה החלטה ומבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הפגם שנפל בהרכב בית הדין הוא פגם מהותי, ומחייב ביטול ההליכים שהתקיימו עד כה, וכי הדיון יחל מראשיתו על ידי מותב כדין שייקבע בידי נשיאת בית הדין האזורי; עוד נטען כי לאחר שמיעת הראיות ניתנה פעם נוספת הצעת בית הדין שהייתה זהה להצעתו בדיון הקודם, ומשכך בית הדין גילה את דעתו באשר לתוצאות ההליך עוד טרם סיומו ובהרכב חסר.
החלטת בית הדין האזורי:
6. בית הדין האזורי סקר בהחלטתו את הפסיקה בנוגע להוראת סעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה, וקבע כי אין מקום במקרה הנדון להורות על שמיעת הדיון מחדש. בית הדין קבע כי בהתאם לפסיקה, רשאי בית הדין האזורי לקיים דיון במותב חסר, ולא נדרשת הסכמת הצדדים לדיון במותב חסר; כמו כן, רשאי בית הדין להורות על שינוי בהרכב המותב כאשר נבצר מנציג ציבור להופיע לדיונים לאחר שהחל לשבת בדיון; המותב הראשון לא שמע את פרשת הראיות, הפשרה לא נסתייעה והדיון נדחה; השינוי בהרכב המותב נעשה בשוגג, ובטרם נשמעה פרשת הראיות בתיק, וממילא גם ההכרעה תינתן על ידי המותב ששמע את פרשת הראיות; הפגם היחיד שנפל הוא שמיעת פרשת הראיות והחלפת חבר המותב ללא החלטה מתאימה של בית הדין טרם שמיעת פרשת הראיות; מדובר בפגם הניתן לריפוי, במיוחד בשלב בו נמצא התיק; ב"כ החברה נכח בדיון אשר התקיים במותב חסר ולא מחה על עצם קיום הדיון במותב חסר או על החלפת נציג ציבור; אין לקבל את טענת החברה כי נוכחה שנפל פגם בהליך רק לאחר שמיעת הראיות בתיק, וגם מטעם זה אין להיעתר לבקשה. לעניין הבקשה לפסילת המותב קבע בית הדין האזורי כי בית הדין אכן עשה מאמצים להביא את הצדדים לידי פשרה, אך אין בכך לומר כי דעתו של בית הדין ננעלה וכי אינו יכול לדון אובייקטיבית בהליך. כדבר שבשגרה בית הדין מציע הצעות לפשרה, ואין בכך כדי לקבוע כי בית הדין כבר אמר את דברו ולא תינתן הכרעה עניינית בהליך. זאת, גם אם הצעת הפשרה ניתנה לאחר שמיעת הראיות, וכל עוד נעשתה טרם הגשת הסיכומים.
7. החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.
טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור:
8.
החברה טענה כי רק לאחר ששב ב"כ החברה למשרדו ועיין בפרוטוקול, שם לב לראשונה, כי הרכב המותב שונה ללא קבלת עמדת הצדדים; לנוכח פרק הזמן שחלף בין הדיון הראשון בבית הדין לבין הדיון השני בבית הדין לא הייתה כל אפשרות שב"כ החברה ישים לב לכך שנציגת הציבור הוחלפה וכי מדובר בנציגת עובדים בלבד; החלטת בית הדין האזורי מרוקנת מתוכן את חוק בית הדין לעבודה, ומתעלמת לחלוטין מפסיקה ארוכה הקובעת כי נציגי הציבור הינם בעלי זכויות שוות במותב בית הדין; לא ניתן לשלול מהצדדים את זכותם להתדיין בפני מותב מלא, ובוודאי בפני אותו מותב שהיה בישיבה הראשונה; נציג הציבור שנכח בישיבת ההוכחות היה נציג עובדים, כך שמלכתחילה ההרכב לא היה מאוזן, וגם על כך לא הודע לצדדים, ולא נתבקשה הסכמתם או תגובתם; הרכב המותב שונה על ידי בית הדין ללא שהודע על כך לצדדים וללא שנתבקשה תגובתם; הפגם שנפל בהתנהלות בית הדין האזורי הוא פגם מהותי ולא פגם טכני.
9.
המשיבה טענה כי הבקשה המוסווית כבקשה תמימה לשמיעת ראיות מחדש בפני מותב חדש היא במהותה בקשה לפסלות שופט, כאשר החברה הסתירה בבקשת רשות הערעור את המניע האמיתי לבקשה, שבא לידי ביטוי באמירתה (בבקשה בבית הדין האזורי) כי בית הדין כבר גילה דעתו לעניין תוצאות ההליך; לא נתקיימו המבחנים המצדיקים פסילת שופט; על פי סעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה בית הדין רשאי לקיים את הדיון ללא השתתפותו של נציג ציבור מנימוקים שיירשמו. אין מניעה כי הנימוקים יירשמו בדיעבד; עצם ההתדיינות ללא נציג ציבור מקימה הנחה שלפיה בעלי הדין הסכימו להתדיינות ללא נציג ציבור, ואין לקבל את טענת ב"כ החברה כי רק לאחר שובו למשרדו הבחין בשינוי המותב; לאור השלב בו מצוי התיק, ובפרט בהינתן הסחבת שנוצרה לאור התנהלות החברה, אין מקום לשמיעת הראיות מחדש; לנציג הציבור שנעדר מדיון ההוכחות לא יהיה כל קושי בהשתתפות במתן ההכרעה, לאחר עיון בפרוטוקול; ביטול הדיון יגרום לבזבוז משאבים ולעינוי דין למשיבה. כמו כן, חקירה נוספת של העדים עשויה להכביד, במקרה שיימצאו סתירות ואי התאמות בין גרסאות שונות של אותם עדים; ממכלול הנסיבות עולה כי החברה מבקשת לערוך מקצה שיפורים ולדחות את הקץ, כעולה גם מבקשתה לזמן עד נוסף לאחר תום שמיעת ההוכחות; העובדה שבית הדין הציע הצעה כזו או אחרת לפשרה אין משמעותה הבעת עמדה.
הכרעה:
10.
לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות
.
11.
בהתאם לסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, הכלל הוא שבהליכים אזרחיים
"בית דין אזורי ידון בשלושה שהם השופט - והוא יהיה אב בית דין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחר מנציגי מעבידים"
.
לכלל זה שלושה חריגים:
האחד - על פי סעיף 18(ב)(1) לחוק, שלפיו בסוגי ההליכים המנויים בתוספת השלישית לחוק ידון בית הדין האזורי בשופט כדן יחיד;
השני - על פי סעיף 18(ב)(2) לחוק, שלפיו ידון בית הדין האזורי בשופט כדן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו;