החלטה בתיק בר"ע 33630-10-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (בתיק ב"ל 34356-12-10; השופט יצחק לובוצקי ונציגי הציבור מר צביקה רוזנצויג וגב' מאירה עזר; החלטה מיום 14.10.13), בה נדחתה בקשתו של המבקש לזמן ששה עדים לדיון הוכחות בתיק, ואושר זימונם של שני עדים בלבד.

            הרקע לבקשת רשות הערעור :

2.         המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי נגד החלטת הרופא המוסמך מטעם המשיב (להלן גם המוסד) מיום 23.6.10 לזמן אותו לדיון מחדש בדרגת הנכות שנקבעה לו לפי הוראות תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בטענה כי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים ובמטרה לשנות החלטת ועדה רפואית מיום 22.8.2004.

            ביום 4.9.12 ניתנה החלטה בבית הדין האזורי (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה) בה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, כך שנקבע כי המוסד יעביר לעיונו של המבקש נתונים בשאלה ביחס לכמה נפגעים בסניף רמלה להם נקבעה נכות יציבה, נפתח הליך של בדיקה מחדש לפי תקנה 37 בתקופה שבין 1.1.05 ל-1.1.10 כאשר הפגימה היתה נכות אורטופדית בצוואר או פגיעה באגודל.

            המוסד הגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה (בר"ע 48134-09-12), וביום 3.12.12 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה "בנסיבות אלה דומה, כי במקום להיתלות בסטטיסטיקה כזו או אחרת של זימונים, אפשר לזמן לעדות את הנוגעים בדבר וכמו כן אפשר לשאול אותם באשר למדיניות המוסד ובכך לקצר את הדיון ולחסוך את העבודה שעל פני הדברים כרוכה בבירורים סטטיסטיים שמי יודע מה משמעותם. אין להוציא מכלל אפשרות שבעקבות חקירת העדים הרלוונטיים, יהא צורך בבירורים סטטיסטיים, אולם מוצע שעניין זה יישקל מאוחר יותר על ידי בית הדין שדן בתביעה לגופה. בהסכמה לאמור, לא יהיה משום ויתור על אף טענת צד כלשהו. למען הסר ספק יודגש, כי אין במוסכם משום הגבלה בזימון כל עד רלוונטי".

 3.        בעקבות פסק הדין האמור, הפנה המבקש למוסד בקשה לזמן לעדות בתיק מספר עדים מקרב עובדיו: ד"ר יעקב גורדון, ד"ר מרדכי אלון, פרופ' שוכינה, גב' גילה בוקובזה (מנהלת מחלקת ועדות רפואיות סניף רמלה) וד"ר סוקולסקי (מנהל הוועדות הרפואיות, המשרד הראשי, ירושלים). לאחר שלא נענה, הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה להורות למוסד לזמן את העדים האמורים, כאשר על פי טענתו בחלקם נטלו חלק פעיל בזימון של המבקש לפי תקנה 37 ובחלקם אחראים על מדיניות המוסד ביחס להפעלת תקנה 37. ביום 21.5.13 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה מפורטת לזימון עדים בה הופיע בנוסף גם שמו של מר מרדכי אוזמן, ששימש כמזכיר ועדה רפואית שהתקיימה בעניינו של המבקש בעבר והוא הפקיד האחראי על הפעלת תקנה 37.

            ביום 14.10.13 התקיים דיון בבקשה לזימון עדים, ובהחלטה מאותו יום קבע בית הדין האזורי כי העדים היחידים שיזומנו הם גב' מיכל בוקובזה וד"ר סוקולסקי. בהחלטה נכתב: " בחרנו בשני עדים על מנת להניח את דעתו של ב"כ התובעת, למרות שלטעמנו גם אחד מהם יכול היה לספק את האינפורמציה הדרושה על פי החלטת בית הדין הארצי מיום 3.12.12".

            מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.         בבקשת רשות הערעור נטען כי ארבעת העדים הנוספים אשר בית הדין לא אישר לזמן קשורים ורלוונטיים לנושאים שבמחלוקת בתיק, והעדים שאושר זימונם אינם קשורים ישירות לזימונו של המבקש ולא עסקו בעניינו אישית. לטענתו, העדים שזומנו אינם קשורים למקרה הספציפי ואינם יכולים להעיד בעניין השיקולים הזרים שהופעלו בעניינו.

            אשר להכרעתי :

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות כבר בשלב זה באשר לעדים המבוקשים פרופ' שוכינה וד"ר גורדון. על פי טענת המבקש, פרופ' שוכינה הינה רופאה עמה התייעץ ד"ר אלון בעל פה ביחס לזימונו של המבקש על פי תקנה 37, וד"ר גורדון משמש כרופא המוסד, והמליץ במסמך פנימי בשנת 2004 כי הדיון בעניינו של המבקש יחודש בעוד שנתיים לאור אפשרות להטבה במצבו. אני סבורה, כי אין בנימוקי הבקשה באשר לשני עדים אלה כדי לבסס רלוונטיות באופן מהותי לטענות החמורות אותן מעלה המבקש באשר להתנהלות המוסד לביטוח לאומי בעניינו. הקשר בין שני עדים אלה לבין הוכחת טענות המבקש בדבר שיקולים זרים ו"נקמנות" מצד המוסד הינו רופף ולא מצדיק את זימונם לעדות כפי שהתבקש.

6.         עם זאת, נדרשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לאפשרות כי יתאפשר למבקש לזמן לעדות את עובדי המוסד ד"ר אלון, אשר לגביו נטען כי הוא הורה לפקיד התביעות לזמן את המבקש לדיון מחדש לפי תקנה 37, ואת מר אוזמן, אשר לגביו נטען כי הוא הפקיד האחראי בסניף רמלה על הפעלת תקנה 37. על פני הדברים, יש צורך בשמיעת עדותם של עדים אלה, על מנת לברר את טענת המבקש בדבר שיקולים זרים שעמדו בבסיס החלטת המשיב בעניינו. זאת, בשים לב לכך שלגבי גב' בוקובזה וד"ר סוקולסקי לא נטען כי הם טיפלו באופן אישי בעניינו הספציפי של המבקש.

7.         תגובת המוסד לביטוח לאומי תוגש בתוך 14 יום מהיום . המבקש יהא רשאי להגיב לתגובת המוסד בתוך 7 ימים ממועד קבלתה .

אם לא תהיה הסכמה למוצע בסעיף 6 לעיל, הצדדים יודיעו האם הם מסכימים כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום,  כ"ה חשון תשע"ד (29 אוקטובר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.