החלטה בתיק בר"ע 2278-02-12

1.         בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו מיום 12.1.12 (השופטת אורנית אגסי; ס"ע 38085-09-10), שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לשמיעת העד מר אליאן; נמחקו מספר סעיפים מתצהיר עדות ראשית של המבקשת בתביעה שכנגד; הופסקה חקירתו הנגדית של המשיב 1.

2.         הרקע לבקשה:

2.1.      המבקשת הינה חברה העוסקת בניהול תיקי השקעות (להלן- החברה). המשיב 1 (להלן- המשיב) הועסק בחברה כמנהל תיקי לקוחות עד לסיום יחסי העבודה בין הצדדים. המשיבה 2 הינה מעסיקתו של המשיב כיום (להלן- המשיבה).

2.2.     החברה הגישה לבית הדין האזורי תביעה כנגד המשיב וכנגד המשיבה.  במסגרת תביעה זו עתרה החברה לסעדים כספיים שונים, צווים למתן חשבונות, צווי מניעה וצווי עשה. המשיבים הגישו כתב הגנה והמשיב הגיש  כתב תביעה שכנגד בה עתר לזכויות סוציאליות שונות.

2.3.      ביום 28.4.11 הגישו הצדדים לבית הדין בקשה ליתן תוקף של החלטה להסדר דיוני אליו הגיעו לפיו: א. החברה תגיש את תצהיריה ואת כתב ההגנה שכנגד תוך 30 ימים מיום שתקבל את התביעה שכנגד. ב. המשיבים יגישו את תצהיריהם תוך 30 ימים מיום שיקבלו את תצהירי החברה. ג. החברה תגיש תצהיריה בתביעה שכנגד תוך 30 ימים מיום שתקבל את תצהירי המשיבים.

            ביום 30.4.11 נתן בית הדין האזורי תוקף של החלטה להסכמה הדיונית האמורה.

2.4.     ביום 2.10.11 הוגשה מטעם המשיבים בקשה למחיקת התביעה על הסף, מחיקת כתב ההגנה שהוגש על ידי החברה בתביעה שכנגד ומתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה שכנגד. לטענת המשיבה, חרף ההסכם הדיונית אליו הגיעו הצדדים כאמור לעיל, הגישה החברה את כתב ההגנה בתביעה שכנגד בחלוף המועד ומבלי לקבל את אישור בית הדין.

2.5.         בין לבין, ביום 4.10.11 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם החברה, וביום 4.12.11 נדחתה בקשת המשיבה האמורה לעיל (מיום 2.10.11). ביום 27.12.11 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיבים המתייחס הן לתביעה העיקרית והן לתביעה שכנגד. תצהיר עדות ראשית מטעם החברה בעניין התביעה שכנגד הוגש ביום 10.1.12. בעקבות הגשת תצהיר זה הגיש ב"כ המשיבים לבית הדין האזורי ביום 11.1.12 בקשה דחופה למחיקת מספר סעיפים מתוך התצהיר שהגישה החברה. לטענתו, תצהירה של החברה מהווה ניסיון לשיפור עמדותיה בתביעה עצמה במקום להוות הגנה לתביעה שכנגד. באותו יום הגישה החברה בקשה להזמנת עד, מר אליאן. לטענתה, המשיב צירף לתצהירו מכתב של העד (שניהל תיק השקעות בחברה) שלכאורה מעיד על רצונו לעבור למשיבה ללא כל התערבות מצידו של המשיב. לפיכך, כך לטענת החברה,  עדותו של מר אליאן נחוצה לצורך הזמת עדות המשיב.

3.         החלטת בית הדין האזורי:

3.1.      בדיון שהתקיים ביום 12.1.12  נדונו בקשות הצדדים ונשמעו עדיהם. בית הדין דחה את בקשת החברה לזימון העד, ונעתר באופן חלקי לבקשת המשיבים למחיקת מספר סעיפים מתוך התצהיר שהגישה החברה. בית הדין קבע כי החברה ידעה והיתה חשופה זה מכבר למכתבו של מר אליאן שצורף לתצהיר המשיב, שכן הוא צורף לכתבי הטענות; ככל שהחברה רצתה לזמן את מר אליאן כעד הזמה למכתב זה היה עליה להגיש בקשה יחד עם תצהיר עדות ראשית שהוגש ביום 4.10.11; אין כל הפתעה במכתב זה ובגרסת המשיב ולכן גם אין לראות בעדותו עדות בעניין כתב התביעה שכנגד אלא עדות המתייחסת להגנתו של המשיב; בקשה להזמנת עד צריכה להיות מלווה בתצהיר עם נימוקים מדוע העד לא מוכן להגיש תצהיר וכן תמצית עדותו, כל זאת לא נעשה על ידי החברה; עדותו של מר אליאן אינה רלוונטית.

3.2.     אשר לבקשת המשיבים למחיקת סעיפים מתצהיר החברה בתביעה שכנגד קבע בית הדין האזורי כי החברה עשתה דין לעצמה ולמרות שהיתה בפניה גרסה בכתב ההגנה של המשיבים, בחרה ליתן גרסה סתמית כאילו לא מצויים בפניה כתבי הטענות של המשיבים; רק לאחר קבלת תצהיר המשיב הוסיפה עובדות בתצהיר משלים שרק חלקן רלוונטיות לתביעה שכנגד וחלקן האחר רלוונטי לתביעת החברה; הגשת תצהיר מסוג זה יומיים לפני הדיון יש בה טעם לפגם; כאשר מתנהלת תביעה ותביעה שכנגד ושני הצדדים יודעים את כל טענות הצד שכנגד, בפרט כשהוגש כתב תביעה שכנגד מפורט בעובדות רבות, לא היתה כל הפתעה לחברה והיא יכלה לצפות כי לפחות אותן עובדות תגובנה בתצהיר וליתן עמדתה כבר בתצהיר שהגישה, ובפרט שהוגש באיחור ניכר.

3.3.     במהלך חקירתו הנגדית של המשיב קטע בית הדין את החקירה לאחר מספר הארכות והתראות שניתנו.

ההחלטה הן לעניין בקשות הצדדים והן לעניין קטיעת חקירתו הנגדית של המשיב  היא מושא בקשת רשות הערעור שבפני.

4.         בבקשת רשות הערעור טוען ב"כ החברה כי הבהיר  שהעד, מר אליאן, פנה אליו ימים ספורים לפני הדיון וטען כי בידיו מידע רלוונטי המתייחס להתנהלותו של המשיב, המפריך את טענותיו ואת אמינותו של המשיב; ב"כ החברה פעל על פי מיטב הבנתו והחליט להגיש את הבקשה ערב הדיון, על מנת שלא לגרום לדחיית הדיון ובכך לחסוך מזמנו היקר של בית הדין; במועד הגשת הבקשה לזימון העד לא חלף המועד האחרון להגשת תצהיר עדות ראשית מטעם החברה, כאמור בהסדר הדיוני; בית הדין שגה בכך שהחליט מראש כי עדותו של מר אליאן מיותרת וחסרת משקל; על בית הדין היה לכל הפחות לשמוע את העד ורק לאחר מכן ליתן לעדותו את המשקל המתאים על פי שיקול דעתו; שגה בית הדין בכך שהגביל את חקירתו הנגדית המשיב, בעוד חקירת נציג החברה לא הוגבלה כלל; הגבלת חקירה בתביעה שכזו גורמת לאיבוד אמון הציבור בבית הדין; שגה בית הדין בכך שהורה על מחיקת סעיפים מתצהיר עדות ראשית של החברה.

5.         לאחר בחינת טענות המבקשת וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים. ההחלטה מושא הבקשה היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני אותן מקבלת הערכאה הדיונית, בפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים [דב"ע נד/3-139  עאיק ואח'-חלבי, לא פורסם, ניתן ביום 11.7.94].

6.        לא מצאתי בנימוקי הבקשה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל, וכי יש בהחלטת בית הדין האזורי, טעות משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור. בהחלטתו נתן בית הדין האזורי דעתו לטענות הצדדים ולמכלול נסיבות העניין, לרבות אופן התנהלות הצדדים ועיתוי הגשת כתבי בית דין והבקשות.

7.         סוף דבר- הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה לבקשה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  י"ז אייר תשע"ב (09 מאי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.