החלטה בתיק בקשה למחיקת סימני מסחר 187385

ההליך השני הוא בקשה למחיקת סימנים המורכבים מהאותיות GHI ב-Block Letters ללא עיצוב. האחד הוא סימן מסחר מס' 187385 בסוג 16 עבור " תעודות מודפסות של אותנטיות של יהלומים, אבני חן ופנינים; תעודות מודפסות של דירוג יהלומים, אבני חן ופנינים", והשני הוא סימן מסחר מס' 187386 בסוג 42 עבור " שירותים גימולוגיים, דהיינו, לתת זיהוי, אוטנטיות ודירוג של יהלומים, אבני חן והנפקת תעודות לדירוגים כאלה; בדיקת מתכות יקרות".

2.       כל הסימנים והבקשות נשוא החלטה זו הם בבעלות Gemology Headquarters International (להלן " GHI" או " המבקשת").

3.       המתנגדת ומבקשת המחיקה היא חברת Gemological Institute of America (להלן " GIA" או " המתנגדת"). למתנגדת סימנים רשומים, ובהם סימנים מעוצבים והן סימנים לא מעוצבים (ב-Block Letters), ביניהם סימנים המתייחסים לשמה המלא וסימנים המתייחסים לקיצור שמה באמצעות ראשי התיבות GIA ב-Block Letters לבדם וגם יחד עם עיצובים שונים.

4.       שתי החברות עוסקות בדירוג והערכה של יהלומים ואבני חן. במסגרת עיסוקן מקבלות החברות אבני חן לבדיקה ומעבירות אותן לסוחרים בליווי תעודה המונפקת על ידן המעידה על טיב האבן. ככלל, התעודה מצורפת במעמד המכירה לצרכן הסופי לו אין את הכלים להעריך נכוחה את נתוני האבן.

5.       המתנגדת, חברת GIA, היא חברה אמריקאית ותיקה המוגדרת כתאגיד ללא כוונת רווח. אין חולק ש-GIA היא אחת מהחברות הוותיקות והמובילות בתחום הערכת אבני חן, היא פיתחה את השיטה המקובלת כיום בעולם להערכת יהלומים (שיטת ה"Four C's": Carat, Color, Cut, Clarity) והיא מקיימת כעניין שבשגרה הדרכות והכשרות בתחום ומשתתפת בתערוכות ובכנסים.

6.       המבקשת, חברת GHI, גם היא חברה אמריקאית, הוקמה בשנת 2006. יש לציין שבעליה של חברת GHI הוא בעלים של חברה נוספת העוסקת בתחום זה, חברת EGL-USA. שני הצדדים הסכימו שיש קשר בין שתי החברות, וכי חברת GHI הוקמה במטרה לקדם מחוץ לגבולות ארה"ב את שירותי המעבדה של EGL. זאת, לנוכח הסכמים המגבילים את בעליה של המבקשת מלעשות שימוש בשם EGL  מחוץ לצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה).

ראיות הצדדים

7.       ראיות המתנגדת הוגשו באמצעות תצהיריה של הגב' Kim Cino מנהלת אצל המתנגדת, תצהירו של מר אליוט טננבאום סוחר יהלומים ובעלים של חברה בינלאומית לסחר וליטוש יהלומים, חוות דעת המומחה ד"ר רוברט פרנק ותצהירו של ב"כ המתנגדת, עו"ד דן סגל. ראיות המבקשת הוגשו באמצעות תצהיריו של נשיא החברה, מר נחום קרסניאנסקי ושל מר דוד גוטפריד סוחר יהלומים בישראל ובארה"ב.

8.       בטרם כניסה לעובי הקורה אתייחס לשניים מכתבי הראיות שהגישה המתנגדת להוכחת טענותיה: חוות דעת המומחה, ד"ר רוברט פרנק ותצהיר עו"ד דן סגל.

9.       המתנגדת הגישה את חוות דעת המומחה מר רוברט פרנק, מקים חברת CORSEARCH, מחברות החיפוש המוכרות בעולם וכיום הבעלים והמייסד של חברת Illuminor. מר פרנק מתמחה במחקר, ייעוץ ומתן חוות דעת בענייני סימני מסחר, ואין ספק באשר למומחיותו בתחום חיפוש סימני המסחר. מר פרנק ציין כי חיפוש סימן מסחר נעשה בדרך כלל כאשר שחקן בשוק מעוניין לבדוק האם מותג מסוים נמצא בשימוש על ידי שחקן אחר בשוק (name availability), בדיקת תיאוריות או גנריות של סימן, חיפוש מפרים ובדיקת חוזק הסימן לצורך הערכת שוויו. במסגרת בדיקה שכזו, נערך חיפוש גם של איות דומה לסימן נושא החיפוש, ובסיווגים וטובין קרובים. במסגרת חוות דעתו, ערך המומחה חיפוש במאגר המידע Dialog וכן במרשתת באמצעות מנוע החיפוש Yahoo!.

10.   חיפוש סימן מסחר על ידי חברות חיפוש כגון אלו שהקים ד"ר פרנק הוא כלי חשוב בתחום סימני המסחר וכלי יעיל בשלב הראשון של בחירת הסימן ובדיקת הפניות שלו או כדי להעריך את שוויו. חוות דעת מומחה לגבי חיפושים שנעשו בעניין סימני מסחר עשויה להיות רלוונטית לצורך הוכחת היותו של הסימן סימן מוכר היטב, ומידת השימוש בסימן ברחבי העולם עשויה לסייע ולתמוך במסקנה כי הוא מוכר היטב גם בישראל (למרות שאין די בה להוכיח כי הסימן אמנם מוכר היטב בישראל). בענייננו, חוות דעתו של ד"ר פרנק לא הועילה בדבר לגבי עובדות הנוגעות לסימן בישראל. גם הראיה היחידה שהביא והנוגעת ישירות לגבי ישראל (נספח D לחוות הדעת) היא משנת 2003 ומהווה איזכור חולף של המתנגדת במסגרת פעילות של נשיא בורסת היהלומים בישראל. בשעת חקירתו ענה ד"ר פרנק שהמאגר בו ערך את החיפוש אינו כולל מקורות בעברית וכן שאינו דובר עברית וכי ככל שקיבל תוצאות בעברית לא עשה עמן דבר מה מהותי (פרוטוקול 20.9.2011, עמוד 73, שורות 27-26; עמוד 81 שורה 20; עמוד 82 שורות 5, 18-12).

11.   כמו כן, עיקר החיפוש שערך ד"ר פרנק נעשה במאגר מידע פרטי שלציבור הרחב אין גישה אליו. אמנם, המומחה ערך חיפוש במנוע חיפוש חופשי לשימוש הציבור במרשתת, אולם החיפוש נערך באנגלית ובמנוע חיפוש שלא ידוע עד כמה הוא פופולארי בישראל (כפי שד"ר פרנק עצמו העיד שאינו יודע על מידת היות מנוע החיפוש נפוץ בישראל, ר' פרוטוקול 20.9.11, עמוד 87 שורות 10-8).

12.   לפיכך, חוות הדעת של ד"ר פרנק אינה מועילה לשאלת מידת היכרותו של הציבור בישראל עם הסימן המדובר.

13.   גם לשיטת המתנגדת עצמה לא היה די בחוות דעתו של ד"ר פרנק כדי לבסס את היכרות ציבור רלבנטי בישראל עם סימנה של המתנגדת. לפיכך, המתנגדת הגישה תוצאות של חיפוש בעברית במרשתת, שנערך באמצעות מנוע החיפוש Google. חיפוש זה עשוי היה להיות  רלבנטי לצורך הוכחה כי הסימן מוכר היטב בישראל. אך כמתואר להלן, חיפוש זה שנערך על ידי ב"כ המתנגדת כמו גם חוות דעתו של ד"ר פרנק, חסרו את הנתונים לאורם ניתן היה ליתן לדברים משקל ראייתי כלשהו.

14.   אין ספק שלא ניתן להתעלם ממידע המצוי ברשת. עם זאת, במעבר מכללי קבילות למשקל (ע"א 6205/98 מייקל סקוט אונגר ואח' נ' דניאל עופר ואח', פ"ד נה(5) 71, 84), בהינתן הגמישות הרבה של המידע ברשת יש לברור בזהירות איזה מידע להעדיף. כבר נקבע כי יש מקום לתת משקל לנתונים ממרחב הרשת כראיה קבילה, ב-ב"שא (ת"א) 12658/07 אשר הרשקוביץ נ' פקיד שומה תל אביב 5 (28.6.2007), נבו:

"נשאלת השאלה עד כמה על ראיה שנמצאה ברשת האינטרנט לעמוד בכללים שנקבעו בדיני הראיות על מנת שתהא קבילה או כי יש מקום להגמישם (ראה Jesse M Cohen, Internet Evidence  May Be the Key to Your Next Case , http://www.law.com/jsp/article.jsp?id=1171533776204 פורסם ב 20.2.2007) . בתי משפט בארה"ב למשל, אינם ממהרים להתיר הגשת תדפיסים של או מתוך אתרי אינטרנט בשל החשש של אי היות אילו אמינים, אותנטיים, לרבות מתוך חשש של שתילת מידע פיקטיבי ופעילויות של האקרים באתרים. אולם יש הסוברים כי על בתי המשפט להתיר הגשת ראיות מתוך רשת האינטרנט לרבות בשל העובדה כי האינטרנט הפך מקור מידע שמיליוני אדם פונים ונסמכים עליו בחיי היום יום, בעסקיהם, השקעותיהם,     רכישותיהם וכו', כל עוד מדובר במקור אמין ונטול פניות וראה J. Ryan Potts , Internet Evidence in Illinois: Point, Click & Admit? , יוני 2004, http://www.dcba.org/brief/junissue/2004/art10604.htm ) . גם בישראל קיים מעבר ליתר פתיחות לקבלת ראיות שמקורן באינטרנט בעיקר בקשר עם מידע כללי שאינו מידע בנוגע לאירוע מוגדר, כאשר מידע פרטני מצריך אימות בעדויות נוספות וראו סקירת הפסיקה ב-ת.א. (שלום-ת"א) 731916/03 קווי זהב בע"מ נ. גז אליהו פילי www.nevo.co.il ."