בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, למשך 30 ימים, אשר הוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה ביום 11/06/12.
1. על פי כתב האישום בתאריך 11/06/12 בשעה 06:45 עקף הנאשם רכב אחר כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה תוך גרימת סיכון ותוך חציית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנה 47 (ד) ובניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה.
2. המבקש עתר לביטול הפסילה המנהלית, שכן בשל מצב הראות והשמש שסנוורה את השוטר, לא יכול היה השוטר לראות ממקום עמידתו את המבקש שהגיע ממזרח, בעיקר לצורך הבחנה בפרטים ובסימונים על הכביש דוגמת קיומו של קו הפרדה רצוף או מקוטע במקום העקיפה. בבקשתו בכתב טען כי הדרך היתה פנויה משני הכיוונים. הסנגור הוסיף כי עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד וכי רישיונו חיוני לפרנסתו כאיש שווק ומכירות.
3. ב"כ המשיבה טען לקיומן של ראיות לכאורה ולמסוכנות הנשקפת מן המבקש.
4. מעיון בתיק החקירה, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקשת בכתב האישום:
בדו"ח נסיבות המקרה מציין השוטר כי במהלך נסיעה בכביש 71 מכיוון עפולה לכיוון בית שאן, כאשר הכביש
עמוס בכלי רכב משני הכיוונים, הבחין ברכב המבקש עוקף רכבים,
כאשר לכל אורך קטע הנסיעה ישנו קו הפרדה רצוף.
רכב פרטי שנסע לפני הניידת נאלץ לבלום ולסטות ימינה
כדי למנוע תאונה חזיתית עם רכבו של המבקש שבא מולו והשוטר אף הוא נאלץ לבלום, לסטות ימינה ולרדת לשוליים.
הסנגור לא העלה טענה בדבר קשר העין הרצוף, אולם בדו"ח הובהר כי כאשר המבקש נסע מול השוטר, הבחין השוטר במספר הרישוי, בצבע ובסוג הרכב שהנו יחודי, ביצע פרסה במקום ונסע בעקבות הרכב, ותוך שמירת קשר עין, עצר את רכב המבקש בצומת יששכר, לאחר 200 מטרים.
לדו"ח צורפה
סקיצה הממחישה את מיקומם של כלי הרכב ביחס לרכב המבקש.
בתגובתו לאישום, כפי שתועדה בדו"ח בזמן אמת, מסר המבקש: "אני התחלתי לעקוף טרקטור חקלאי כאשר היה מקווקב
וסיימתי ברצוף. אני בדרך כלל לא נוהג כך ולא עושה עבירות".
תגובת המבקש כאמור
משקפת הודיה בביצוע עבירה של עקיפה על קו הפרדה רצוף, בניגוד לנטען בבקשתו הנוכחית.
גם
בשימוע אמר המבקש דברים המשקפים "ראשית הודיה" במיוחס לו: "אני מבטיח לך. אני אנהג לפי הספר".
טענת הסנגור בדבר תנאי הראות והשלכתם על האפשרות של השוטר לראות את הסימונים על הכביש, כמו גם טענתו לפיה הכביש היה פנוי משני כווני הנסיעה, מקומן להבחן במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב דיוני זה, שבמסגרתו בוחן בית המשפט קיומן של ראיות לכאורה בלבד. לצורך קביעת קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, די בהודאת המבקש שתועדה בדו"ח, לפיה ביצע עקיפה שהחלה על קו מקווקו אולם החזרה לנתיב היתה על קו הפרדה רצוף, ובדו"ח הנסיבות, לפיו הכביש היה עמוס משני הכוונים ולאורך כל קטע הנסיעה קיים קו הפרדה רצוף.
הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה למיוחס למבקש בכתב האישום.
5. העבירות המיוחסות למבקש - עקיפה בדרך לא פנויה ועל קו הפרדה רצוף - הנן חמורות ומעידות מעצם טיבן על הסכנה הנשקפת מאופן נהיגת המבקש. השילוב בין עבירות אלה כמו גם העובדה שתאונה חזיתית נמנעה אך ורק בשל תושיית הנהגים שנסעו בנתיב הנסיעה הנגדי, מחדדים את המסוכנות הנשקפת מנהיגת המבקש.
6. המבקש נוהג משנת 1972 ומאז צבר לחובתו 26 הרשעות קודמות בתעבורה, האחרונה משנת 2011, ביניהן גרימת תאונת דרכים תוך אי השארת פרטים, עבירות מהירות חוזרות, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לתמרור האט ותן זכות קדימה, נהיגה ללא רישיון נהיגה.
בין הרשעותיו הקודמות גם עבירות דומות לעבירות דנן: נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף ועקיפה בצומת.
יצוין כי 24 הרשעות מבין הרשעותיו הקודמות של המבקש, נרשמו לחובתו עד לשנת 2003. שתיים מהן בלבד נצברו לחובתו בשנת 2011, שתיהן בגין עבירות קנס. משנת 2003 עד שנת 2011 לא צבר המבקש לחובתו אף עבירת תעבורה.
עם זאת, לאור רצף הרשעותיו הקודמות עד שנת 2003 ומשנת 2011 ובשים לב למהות העבירות בהן הורשע בעבר, אין בעברו התעבורתי של המבקש כדי להפיג את מסוכנות המבקש העולה מחומרת העבירות נשוא תיק זה ומנסיבות ביצוען.