בפ"מ
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
|
2204-01-13
13/01/2013
|
בפני השופט:
אלי אנושי
|
- נגד - |
התובע:
יניב קאיה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57 ב לפקודת התעבורה.
הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 6/1/13, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה אותה ביצע נהג בשם עידו עמרי ברכבו של המבקש.
עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג, נעצר על ידי השוטרים בעקבות עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות, טען שהרכב שייך לחברו וכי השאיר את רישיון הנהיגה בבית, בבדיקה מקיפה יותר שערכו השוטרים התברר כי הנהג נוהג בזמן פסילה ובחקירתו הודה הנהג כי נשפט בהעדרו, הוא יודע על פסילה בפועל, הפקיד את רישיון נהיגתו ובכל זאת נהג. לאור האמור קובע אני כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לנהג.
עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
"
(ב)
1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.
2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
"
עפ"י ס' 57ב(ג):
"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."
אין ספק שהמבקש הותיר את הנהג ברכבו כאשר מפתחות הרכב ברכב כאשר לא נעשה כל ניסיון מצידו למנוע את העבירה, כדרישת הסעיף.
שקלתי היטב את טעוני המבקש שיגרמו לו קשיים רבים לפרנסתו כמשווק, בעקבות השבתת הרכב. ולעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.
כך או כך, הפגיעה במבקש בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה כאשר בפועל אפשר לאדם פסול מנהיגה לנהוג ברכבו.
עוד אציין, כי המבקש טען בפני כי מדובר באדם אשר ביקש להכשיר אותו לעבודתו, אך בפועל הוא לא נכנס עימו כלל לפגישה אלא חיכה לו ברכב.
לא זו אף זו, הנהג עצמו שביצע את עבירת הנהיגה בפסילה טען שמדובר בחבר שלו ובחקירתו לא טען כלל שהינו מועסק אצלו וראה דו"ח הפעולה שרשמו השוטרים.
כן אציין כי אם ביקש הנהג להשתמש בחדר השירותים הרי היה יכול לפנות למשרדים שלידם חנה הרכב. כך שאיני מקבל טיעוני המבקש בבקשתו.
לסיכום אציין כי איני יודע אם בידי המבקש רכבים נוספים, אך גם אם לא, טוב יעשה אם ישקול שימוש בשירותי תחבורה חליפיים.
לאור האמור מצאתי החלטת הקצין סבירה.
מתוך תקווה שהמבקש למד או ילמד את שיעורו, הריני דוחה את הבקשה.