החלטה בתיק בע"מ 6327/08

1.        בקשת רשות ערעור זו עניינה בסכסוך בין הורים על הסדרי הראיה של ילדיהם. המבקש והמשיבה הינם הורים לשלוש בנות קטינות, הגדולה בת 8, והקטנה בת שנה. בעקבות סכסוך בין בני הזוג והגשת תלונה מצד המשיבה על אלימות המבקש הסכימו בני הזוג כי המבקש יצא מהבית ויעבור להתגורר בבית אמו.

2.        בדיון שהתקיים ביום 22.5.08 בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע (כב' השופטת ד"ר ורדה בן שחר) קבע בית המשפט כי הוא סבור, בין היתר תוך התבססות על חוות דעתה של חוקרת הילדים אשר חקרה את בתם הגדולה של הצדדים, שאירועי האלימות שהתרחשו הם על רקע הסכסוך בין בני הזוג, וכי מעשי האלימות שהתרחשו לא הצדיקו מתן צו הגנה. בית המשפט ציין כי התבקשה חוות דעתם של שירותי הרווחה, אך בשל שביתה לא הוגש תסקיר. בית המשפט סבר כי על מנת שלא ליצור ניכור בין הילדים לאב יש מקום לקיים ביקורים סדירים בינו לבין בנותיו. לאחר שמיעתה של אימו של המבקש, קבע בית המשפט כי מתוך זהירות ועד להתערבותם של שירותי הרווחה במקרה, יתנהלו הביקורים של הבנות את האב בפיקוחה של אימו של המבקש ובביתה בסופי שבוע.

3.        המשיבה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט (כב' השופטת מיכל ברנט) קיבל את ערעורה וקבע כי לאור דו"ח חקירת הבת הגדולה והתרשמותה של חוקרת הילדים מהחקירה, וכן לאור התרשמותה של פסיכולוגית אשר נפגשה עם הקטינה, עולה כי ישנו חשש לכאורי לאלימות פיזית ומילולית של המבקש כלפיה. במצב דברים זה סבר בית המשפט כי מן הראוי שיומצא תסקיר פקיד סעד אשר יבחן את הדברים לאשורם בטרם קביעת הסדרי ראייה קבועים. בינתיים קבע בית המשפט כי הסדרי הראיה יתנהלו תחת פיקוח. בית המשפט ציין כי לטעמו היה מקום אף להרחיב את הסדרי הראיה של המבקש לפעמיים בשבוע בנוסף על ביקורים בימי שבת, וכל זאת תחת פיקוח צד ג' המקובל על המשיבה, אך המבקש סירב להצעה זו.

4.        על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור זו. המבקש טוען, בין היתר, כי היה על המשיבה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ומשהגישה ערעור היה על בית המשפט למוחקו על הסף. כמו כן נטען כי טעה בית המשפט המחוזי משהתערב במסקנות ובממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה אשר שמע ובחן את הראיות וקיים דיונים מפורטים בעניין הצדדים. המבקש מציין כי בית המשפט קבע שאין מקום למתן צו הגנה וכי המבקש אינו אלים או מסוכן לבנותיו. לטענת המבקש לבית המשפט לא היתה סמכות לחייבו בפיקוח במסגרת הסדרי ראייה לאחר שהוחלט על ביטול צו ההגנה נגדו. עוד טוען המבקש כי בית המשפט התעלם מסכנת הניכור ההורי ומסכנת הסטה של המשיבה את הילדים כנגד המבקש.

5.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה ומצדיקה דיון בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)), וזאת אף אם היה טעות דיונית כלשהי, ואיני קובעת שכך היה (רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, 15.11.98)). עם זאת, בשל רגישות הנושא הנידון, מצאתי לנכון להתייחס בקצרה אף לגופם של דברים ולחלק מטענותיו של המבקש.

6.        נראה כי בין הערכאות דלמטה אין מחלוקת ממשית באשר לקביעת העובדות במקרה זה, אלא באשר למסקנה האופרטיבית הנובעת המתבקשת מעובדות אלו. שתי הערכאות מסכימות כי הופעלה אלימות פיזית כלשהי מצד המבקש כלפי בתו הגדולה. אכן בית המשפט לענייני משפחה סבר כי אין מדובר באלימות המצדיקה הוצאת צו הגנה וכי אין המבקש מסוכן כלפי הקטינות, אך גם הוא סבר כי נדרשת התערבות של גורם טיפולי ביחסים המשפחתיים בעניין זה. כמו כן, אין חולק בדבר חשיבות הקשר בין המבקש לבנותיו ובדבר הצורך לשמר קשר זה. בית המשפט המחוזי ראה חשיבות בקשר משמעותי ונרחב בין המבקש לבנותיו, ואף הציע למבקש להרחיב את הסדרי הראיה (ונענה בסירוב המבקש). זאת ועוד, שתי הערכאות סברו כי יש לנקוט באמצעי זהירות במקרה זה עד להגשת תסקיר פקיד סעד, ולפיכך באופן זמני יש לקבוע כי הביקורים של הקטינות את אביהן יעשו תחת פיקוח. בית המשפט לענייני משפחה הסתפק בפיקוחה של אימו של המבקש, בעוד שבית המשפט המחוזי קבע כי יש לאפשר פיקוח של צד ג' המוסכם על המשיבה. מכאן, כי ההבדלים בין קביעות הערכאות אינן כה גדולים, ואין מקום להתרעמותו של המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי. יש לציין כי מדובר בקביעה זמנית עד להגשת תסקיר פקיד הסעד, אז יהיה ניתן לבחון את הדרכים האופטימאליות לטיפול במשבר המשפחתי.

7.        המצב בו עולות טענות על אלימות מצד אחד ההורים בשעת משבר זוגי הוא מצב בעייתי, וזאת בשל החשש כי ההורה השני מסית את ילדו להעלות טענות שווא בעניין אלימות כלפיו (על תסמונת הניכור ההורי ראו רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו(4) 872 (2002) וכן דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(6) 246 (2004)). עם זאת, יש להיזהר ביותר מהסתמכות על תסמונת הניכור ההורי (שהועלתה כלפיה ביקורת מכיוונים שונים) לצורך קביעה כי טענות האלימות שהועלו הינן טענות שווא. לשם קביעת המצב לאשורו יש להסתייע בבחינתם של הגורמים המקצועיים האמונים על כך, תוך בחינה ביקורתית של בית המשפט את המסקנות שהוגשו לו. מתוך הבנת המצב הסבוך המתואר, סבורה אני כי צדק בית המשפט המחוזי כי נקט במשנה זהירות, וזאת מבלי לפגוע בקשר בין האב לבנותיו, ואף מתוך רצון להרחיב ולשמור על קשר זה, עד שיוגש תסקיר פקיד סעד. לאחר הגשת התסקיר יוכל בית המשפט לשוב ולבחון מהי הדרך הטובה ביותר לטיפול במצב שנוצר לצורך שמירת קשר חיובי בין שני ההורים לילדיהם.

8.        לבסוף אני רואה חובה להביע תקווה כי ההורים ישכילו לפעול לטובת בנותיהן ויעזרו בגורמים הטיפוליים לצורך בניית קשר חיובי עם הבנות גם בתקופה זו של משבר.

           הבקשה, אם כן, נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, י' באלול תשס"ח (10.9.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 begin_of_the_skype_highlighting 02-6593666 ללא תשלום end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר

שלח SMS

הוסף ל- Skype

נדרש אשראי Skypeללא תשלום דרך Skype