בג"צ
בית המשפט העליון
|
2769-04,2779-04,2850-04
19/04/2004
|
בפני השופט:
1. אליהו מצא
2. מרים נאור
3. סלים ג'ובראן
|
| - נגד - |
התובע:
ח"כ שאול יהלום
עו"ד פ' מעוז
עו"ד מ' הופמן
עו"ד נ' ציבין
|
הנתבע:
1. שרת החינוך והתרבות -הגב' לימור ליבנת
2. ועדת השופטים לפרס ישראל התשס"ד- 2004 בתח
3. יגאל תומרקין
4. משרד החינוך התרבות והספורט
עו"ד ד' זילבר
עו"ד ש' צנג
עו"ד א' חנוך
|
| פסק-דין |
השופטת מ' נאור:
1. אני מסכימה.
2. מאז פסק הדין בפרשת מאסלה נעשים, שוב ושוב, ניסיונות לערב את בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות ועדות השופטים או שרי ישראל להעניק את פרס ישראל לפלוני או לאלמוני. בית המשפט הגבוה לצדק התבקש להתערב בהחלטות בשל "התבטאויות" של מועמדים, שלדעת עותרים עשו מועמד זה או אחר בלתי ראוי לקבלת הפרס.
3. מקובלת עלי עמדתו של חברי, כי עלינו להימנע מהתערבות בשאלות הנוגעות למתן הפרס, וזאת בסייגים מצומצמים שהוא מונה (ניגוד עניינים, שחיתות וכיוצ"ב). לכל אחד משופטי בית משפט זה, כאזרח במדינה, עמדה ערכית משלו בשאלה אם ראוי פלוני לפרס המכובד הניתן בשם כולנו, אם אינו ראוי לאיצטלא זו. עמדות אישיות אלה ישמור כל אחד מאתנו לעצמו, ואל-לנו להפוך את בית המשפט לועדת-על לאי-הענקת פרסים.
4. על פי תקנון הפרס דיוני הועדה הם סודיים. אין לכחד כי לסודיות יש יתרונות. ואולם, הציבור נחשף לשאלת זהותו של מקבל הפרס רק בדיעבד. לחברי הועדה יש, מטבע הדברים, מומחיות בעניין הקריטריונים המקצועיים שעל-פיהם יחליטו מי יקבל את הפרס. לעתים מזומנות אין ברשותם מידע בשאלות אחרות הנוגעות למועמד כגון שאלת ה"התבטאויות". כשלעצמי יש לי הרהורים בשאלה אם לא ראוי לתקן את תקנון הפרס באופן ששמות המועמדים יובאו לידיעת הציבור. המידע על "ההתבטאויות" (וטענות אחרות) מגיע לעיתים רק בדיעבד, אחרי החלטת הועדה. יפים לענין זה לדעתי, בשינויים המחוייבים, דברים שנאמרו לעניין התייעצות בתחום המינהל הציבורי בבג"ץ 5933/98 פורום היוצרים הדוקומנטריים נ' נשיא המדינה, פ"ד נד(3) 496, 512:
"לעריכתה של התייעצות בתחום המינהל הציבורי נודע ערך דמוקרטי כבד-משקל. התייעצות מביאה לשקיפות-יתר של מעשי השלטון, והתייעצות בגופים לבר-השלטון יש בה כדי להעמיד את מעשיהם של בעלי-השררה לביקורת הציבור ולפיקוחו. חשיפת הצעתה של הרשות לעיון הציבור, או חלקים מן הציבור, לא זו בלבד שמקנה היא ליחידי החברה תחושה כי הרשות פועלת בנאמנות בעבורם וכי ממלאת היא את שליחותה כנדרש, אלא שמחייבת היא את הרשות לשקול היטב את צעדיה מראש, ביודעה כי עומדת היא לדין הציבור גם בעת העשייה ולא רק לאחריה. אכן, חשיפת כוונותיה של הרשות בהליך הייעוץ עשויה בדרך הטבע להשפיע על ההחלטה שתתקבל. וכדבריו המצוטטים-לרוב של השופט ברנדייס (כמובאים בבבג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס (פרשת שליט נ' פרס, פ"ד מד(3) 353), בעמ' 364): 'אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר'. וכפי שאמר השופט ברק בפרשה זו של שליט נ' פרס, שם: 'אכן, חשיפתם של ההסכמים הציבוריים [הסכמי קואליציה בין הסיעות של הכנסת לקראת כינונה של ממשלה - מ' ח'] תשפיע על חוקיות תוכנם. היא תאפשר ביקורת ציבורית ותגביר את אמון הציבור ברשויות השלטוניות ותחזק את מבנה המשטר והמימשל'. התייעצות עם גופים לבר-השלטון מביאה אף לשיג-ושיח בין השלטון לבין יחידי החברה; נוטעת היא באזרח תחושה של שיתוף ושל שותפות בעשייה הציבורית, ויש בה כדי לקרב בין רחוקים - בין היחיד לבין בעלי-השררה והכוח. ראו עוד י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב, תשנ"ו), בעמ' 834."
5. מן, הראוי, לדעתי לשקול אם לא הגיעה השעה לחשוף את שמות המועמדים קודם לקבלת ההחלטה. אם יתאפשר לציבור לפנות לוועדה מראש, וכמובן יתאפשר למועמד שהועדה שוקלת להעניק לו את הפרס להגיב על המיוחס לו, עשוי הדבר לשפר את מנגנון קבלת ההחלטה. גם אמון הציבור בהחלטה יגבר. אכן, כפי שציין חברי השופט מצא, החלטה בדבר מתן הפרס תהיה תמיד חשופה לביקורת הציבור, וענייני מתן הפרס מקומם בתחום זה, ולא בתחום הביקורת השיפוטית.
ש ו פ ט ת
אלה הנימוקים לפסק-דיננו מיום 14.4.04.
ניתן היום, כ"ח בניסן תשס"ד (19.4.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.