ת"פ, ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
6703-06,2112-06
14/08/2006
|
בפני השופט:
נעם סולברג
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אושרת שהם
|
הנתבע:
סרגיי דורשוב ת.ז. 312671746
עו"ד אלחיאני
|
| החלטה |
בקשה למעצר עד תום ההליכים.
המשיב הואשם בניסיון לרצח. על-פי כתב האישום, ביום 7.7.06 בשעה 22:30 כשהמשיב ישב ביחד עם חבריו על ספסל באזור כיכר ציון בירושלים, חלפו מספר אנשים בסמוך, בין המשיב לבין אחד מהם, איגור ווסיליוב, התפתחו חילופי דברים, המשיב קם ואיגור דחפו. או אז רץ המשיב לכיוון רחוב ריבלין, וחזר כעבור זמן קצר כשבידו סכין. המשיב ניגש אל איגור תוך כדי שהוא צועק לעברו שיהרוג אותו, ודקר אותו בחוזקה בביטנו התחתונה בצד שמאל באמצעות הסכין, פעמיים, בכוונה לגרום למותו. איגור נמלט והנאשם רדף אחריו. איגור הסתובב מספר פעמים מסביב למכונית שחנתה בסמוך והמשיב בעקבותיו. כשהגיעו שוטרים למקום, התמוטט איגור והמשיב חדל אז ממרדפו. כתוצאה מהדקירות, איבד איגור דם רב, איבד את הכרתו, ונגרמו לו פציעות עמוקות בבטנו וקרעים בכלי דם בבטן ובמעיים.
אין עוררין על קיומן של ראיות לכאורה ולא על קיומה של עילה למעצר (פרוטוקול מיום 26.7.06 בפני כב' השופטת ח' בן עמי). המחלוקת היחידה הינה בשאלת החלופה למעצר. מתסקיר המעצר למדתי על הרקע האישי והמשפחתי של המשיב. הוא ומשפחתו עלו מאוקראינה. המשיב חווה משבר עליה קשה אשר בא לידי ביטוי בקשיים להשתלב במסגרות לימודיות ותעסוקתיות. גם קשיי שפה עשו את שלהם, וגם קשיים נוספים שמהם סבל המשיב עוד בארץ המוצא. המשיב זכה במשפחה תומכת, אך חרף רצון ונכונות, לא תמיד הצליחו הוריו ליתן לו את הסיוע הדרוש. קצינת המבחן ציינה פער בין רמת הסיכון הנובעת ממעורבותו לכאורה של המשיב באירוע נשוא כתב האישום, לבין תפיסתו את חלקו באירוע. שירות המבחן חושש להתדרדרות במצבו של המשיב אם ישהה תקופה ארוכה במעצר. לאור ההתרשמות החיובית מן ההורים, ממליץ שירות המבחן על 'מעצר בית' מלא בשילוב עם פיקוח אלקטרוני.
ב"כ המבקשת ציינה כי כנראה קדמה שתיית אלכוהול לאירוע, ובעיקר עמדה על כך שדבר לא עצר את המשיב, לא אנשים שמסביבו, לא העובדה שלא היה לו כלי נשק זמין בידו, לא העובדה שחלפו מספר דקות שבהן יכל המשיב להתעשת ולהפסיק את מעשיו. אירוע שתחילתו בדברים של מה בכך הגיע כמעט עד כדי נטילת חייו של איגור. בנוסף לכך, לא שיתף המשיב פעולה, ולא נטל אחריות על מעשיו. ב"כ המבקשת תהתה על תסקיר שירות המבחן בהתעלמו מעניין משמעותי, והוא שאין זו הסתבכותו הראשונה של המשיב בתקריות אלימות. אין בתסקיר התמודדות עם קווי אישיות אלימים של המשיב. לחובתו ת.פ. 1380/06 בבית משפט השלום, שם הואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובאיומים. המתלונן באותו תיק גר בשכנות לחנות שבה עובדת אימו של המשיב. המשיב ניגש אל המתלונן ואמר לו כי אם ידבר עם אימו, ירצח אותו. לאחר מכן יצאה אימו של המשיב וקיללה את המתלונן, ואז ניגש המשיב גם הוא ונתן למתלונן מכות אגרוף בפניו. לחובתו של המשיב גם תיק מב"ד נוסף על החזקת סכין. האירוע נשוא כתב האישום אירע שבועות אחדים לאחר דיון בבית משפט השלום בת.פ. 1380/06. בנסיבות אלה סבורה ב"כ המבקשת, כי יש לדחות את המלצת שירות המבחן, באשר אי אפשר ליתן אמון במשיב. ב"כ המבקשת הציגה פסיקה עקבית אשר מחייבת מעצר עד תום הליכים בעבירות כגון דא, גם כלפי אנשים נורמטיביים. לשיטתה, הכרח לשים את המשיב מאחורי סורג ובריח.
מנגד, ביקש ב"כ המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן. לדידו, ניתן להסתפק ב'מעצר בית' מלא בפיקוח אלקטרוני. מבלי לגרוע מחומרת העבירה שמדובר בה, ביקש ב"כ המשיב להזכיר, כי בתחילה, לפני שהואשם המשיב בניסיון לרצח, דובר על עבירה של תקיפה וגרימת חבלה חמורה. כך או כך, טוען ב"כ המשיב, מדובר באדם נורמטיבי, מנגן בפסנתר, משחק טניס ואפשר לבטוח בו ובמשפחתו. שירות המבחן נתן בו אמון. מעשה שעשה המשיב לכאורה על-פי כתב האישום, נעשה לאחר התעמרות מצידו של המתלונן במשיב. המשפחה נרתמה לסייע למשיב, ומוכנה גם לשכור דירה מחוץ לירושלים. ב"כ המשיב תיאר את ניסיונות המשפחה להיאחז בציפורניים כדי לנהל אורח חיים מועיל. המשפחה חוששת מפני אובדן בנה בבית המעצר. ב"כ המשיב הציג חריגים בפסיקה שלפיהם גם בעבירות כגון דא, הצדיקו נסיבות אישיות מיוחדות שלא להורות על מעצר עד תום ההליכים. בהיותו אדם נורמטיבי, בהתחשב עם קשיי הקליטה שלו ולאור התמיכה הממשית מצידם של הוריו, סבור ב"כ המשיב כי מן הראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולשחרר את המשיב בתנאים.
שקלתי את דברי ב"כ המלומדים של הצדדים, לאור המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, בהתחשב עם המלצת שירות המבחן, ועל-פי ההלכה הפסוקה. הגם ששוכנעתי כי המשיב ראוי למידה של התחשבות, הרי שאין ניתן להעדיף את חירותו-שלו על פני ביטחון הציבור. נסיבות ביצוע העבירה על-פי כתב האישום, חמורות במידה רבה. כמעט ונטל המשיב את חייו של איגור. הכרח לשרש את תת-תרבות הסכין. פגיעתה היא איומה ונוראה. גם מבלעדי הסתבכויות קודמות של המשיב, הרי שהמסוכנות הינה ברמה כזו, שמחייבת את הרחקתו של המשיב מן החברה ואת השמתו בבית המעצר, חרף חשש מפני השפעה שלילית על אורח חייו. אין די בחלופה שהוצעה, כדי להפיג את חשש המסוכנות. מי שעשה לכאורה את מה שמיוחס למשיב על-פי כתב האישום, מעיד על עצמו כי אי אפשר ליתן בו אמון.
לפיכך החלטתי להורות על הארכת המעצר עד תום ההליכים.
ניתנה היום, כ' באב תשס"ו (14 באוגוסט 2006), במעמד ב"כ המאשימה והנאשם.
לבקשת ב"כ הנאשם, בשל היותו במילואים ניתנה ההחלטה בהעדרו.
המזכירות מתבקשת להודיעו טלפונית על ההחלטה.
עינת