א.
רקע כללי:
1. בקשה מטעם המבקש לביטול או הגבלת תחולתו של צו זמני למניעת פעולות, אשר ניתן על ידי בית משפט זה ביום 29.6.09, לבקשת המשיבה, לפי הוראות סעיף 246 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - הבקשה, הצו וחוק התכנון והבניה, בהתאמה). הצו הופנה כנגד המבקש והורה על הפסקת כל עבודות הבנייה, כמו גם השימוש, בקומה ג' שבבניין מעורב למשרדים ולמגורים ברח' סוקולוב 56 במרחב התכנון המקומי הרצליה (להלן - הנכס או הקומה).
2. ב"כ הצדדים, ובעיקר ב"כ המבקש, הרחיבו בטיעוניהם מעל ומעבר לנדרש בבקשה דנא. ב"כ המבקש גם העלה בבקשה טענות בלתי מבוססות ומיותרות - כגון טענותיו כנגד כתב הסמכתו של מר רן בר-לב, מ"מ מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה בעיריית הרצליה, או טענותיו כנגד התנהלות המשיבה, שאין להן כל יסוד - ואף הגיש "סיכומי תשובה" מבלי שביקש וממילא מבלי שקיבל רשות להגשתם. פשיטא, כי החלטה זו מתרכזת אך ורק בדרוש לצורך ההכרעה בה, ועל כן אין בה התייחסות לטענות הנ"ל, שמוטב היה לב"כ המבקש להימנע מלהעלותן, כמו גם לסיכומי התשובה שהגיש ב"כ המבקש.
3. המבקש, לגרסתו, רכש את הזכויות בנכס בחודש ספטמבר 2008. לטענת המבקש, בקומה שכנו בעבר, עד לשנת 2001, כ-25 משרדים, והחל משנת 2001 ועד למועד רכישת הזכויות על ידיו, אולם אירועים בשם דאנס סיטי. לאחר שהמבקש רכש את הזכויות בקומה, הוא החל לבצע עבודות שיפוץ על מנת להשכירה לשוכרי-משנה.
4. לטענת המבקש, השיפוץ המדובר היה שיפוץ פנימי גרידא, שבמסגרתו הקומה חולקה ל-22 משרדים, בדומה למצבה עד לשנת 2001. המבקש חזר והדגיש, במהלך עדותו לפניי, כי מבחינתו כבעל הזכויות אין כל משמעות או חשיבות לשאלה אם היחידות בנכס ישמשו למשרדים או למגורים.
5. המבקש הוסיף וטען, כי מהנדסת העיר יצרה עימו קשר והציעה לו להגיש בקשה להסבת המקום למגורים, כדי שניתן יהיה להשתמש ביחידות למגורי סטודנטים, דבר שאמנם עשה (ר' בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 16 ואילך וכן בנספחים ד' ו-ה' לבקשה).
6. על פי עדותו של מר בר-לב, הוא ומפקחת מטעמו ערכו מספר ביקורים בנכס. לדבריו, בתחילת הדרך, היינו בחודש ספטמבר 2008, הוא פגש במבקש אשר מסר לו כי "
הוא עושה את המקום למשרדים" (ר' בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 6).
7. הסבר זה הניח את דעת של מר בר-לב, משום שעל פי ההיתר, החל על הבניין, הקומה מיועדת למשרדים. ואולם, בשלב מאוחר יותר בסוף חודש מאי 2009, עם התקדמות העבודות ולקראת סיומן, הוא הבחין שלא מדובר בהקמת משרדים אלא בהקמת יחידות דיור נפרדות, הכוללות מטבחים, תאי שירותים, מקלחות וארונות חשמל נפרדים (ר' גם בסעיף 5 לתצהירו).
8. או אז הבין מר בר-לב כי מבוצעות בקומה עבודות בנייה ללא היתר כדין והחליט לנקוט בפעולות בעניין. במסגרת זו הוגשה הבקשה (המקורית) של המשיבה בתיק זה, בה התבקשה הוצאת הצו.
9. לבקשה המקורית צורף תצהיר של מר בר-לב בו צוין, בין השאר, כדלקמן:
על פי הודעת המשיב (המבקש דכאן - ש.א.)
, עבודות הבנייה נועדו לשימוש מסחרי לצרכי משרדים. ואולם על פי הבנייה בפועל וממצאי ביקורי עולה כי נעשות עבודות הכנה ל-22 יחידות מגורים (ר' סעיף 4 לתצהירו של מר בר-לב בבקשה המקורית).
10. מעבר לאמור לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם בנושאי עובדה רבים ושונים, ששניים מביניהם ראויים לאזכור. בעוד שהמבקש טוען כי כבר מתחילת השיפוץ מסר למר בר-לב את תכנית השיפוץ (נספח א' לבקשה), ממנה ניתן לראות בבירור כי מדובר בחלוקת הקומה ל-22 יחידות, מר בר-לב העיד כי הדבר נעשה בשלב מאוחר בהרבה, בחודש מאי 2009, וממילא לא היה כל שיהוי באופן בו נהג בקשר להגשת הבקשה להוצאת הצו. ואולם, בכל מקרה אין ממש בטיעונו של המבקש בעניין זה, שכן מר בר-לב אינו "מוסד תכנון" כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, ועל כן מסירת תכנית לידיו אינה תחליף להגשת בקשה להיתר בניה כדין.
11. נושא עובדתי נוסף שהצדדים חלוקים בו הוא התנהלות המבקש לאחר הוצאת הצו. בהקשר זה הפנה ב"כ המשיבה לאינדיקציות ראייתיות שונות לכך שהמבקש, חרף הכחשותיו הנמרצות, הפר את הצו הן בהשלמת עבודות הבנייה והן באכלוס הנכס. לשיטת ב"כ המשיבה, די בהתנהלות זו של המבקש על מנת להצדיק דחיית בקשתו על הסף.
ב.
דיון והכרעה:
12. סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע, בחלקיו הרלוואנטיים לענייננו, כדלקמן:
145. עבודות טעונות היתר.
(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
(1) ...