הבקשה
1. לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים. נגד משיבים 1 ו-2 הוגשה בקשה בב"ש 5025/08 למעצרם עד לתום ההליכים בת"פ 219/08, ונגד משיב 3 הוגשה בקשה בב"ש 5026/08 למעצרו עד לתום משפטו בת"פ 220/08. בהסכמת הצדדים הדיון בבקשות אוחד, זאת לנוכח העובדה ששני האישומים בתיק השני זהים לשניים מתוך שלושת האישומים בתיק הראשון. משיב 1 הואשם בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן - לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - הפקודה), ושני המשיבים הנוספים הואשמו, כל אחד, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה.
2. הסנגורים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם, הכוללות, בין-השאר, הודאות של כל המשיבים בחקירתם במשטרה בעובדות המיוחסות להם. הם אף לא חלקו על קיומה של עילת מעצר נגדם לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(3) ו-21(א)(1)(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966. המחלוקת בין הצדדים התמקדה אך בשאלת חלופת המעצר, ולתכלית זו הוזמנו, לבקשת המשיבים, תסקירי מעצר.
האישומים
3. האישום הראשון בת"פ 219/08 מיוחס למשיב 1 בלבד, סמי עטיאן. להלן העובדות המיוחסות למשיב 1 באישום זה.
ביום 31.7.08, בסמוך לשעה 11.00, התקשר סוכן משטרתי (להלן - הסוכן) למשיב 1 והתעניין ברכישת 10 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA המכונה "אקסטזי" (להלן - אקסטזי). משיב 1 מסר לסוכן כי יש ברשותו 5-6 כדורים שעלותם 40 ש"ח לכדור. במהלך שיחת הטלפון סיכמו השניים להיפגש בצומת פת בירושלים, ובהמשך היום, בסמוך לשעה 15.00, נפגשו במקום. משיב 1 מסר לסוכן 7 כדורי אקסטזי, וקיבל תמורתם סך של 260 ש"ח. במהלך הפגישה שוחחו השניים על האפשרות שהסוכן ירכוש מהמשיב 1 כמות של 1000-2000 כדורי אקסטזי ומשיב 1 הבטיח לבדוק הדבר. בגין המעשים האמורים יוחסה למשיב 1 באישום הראשון עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה.
4. האישום השני בת"פ 219/08 - המיוחס למשיבים 1 ו-2, זהה לאישום הראשון בת"פ 220/08 - המיוחס למשיב 3. פיצול האישומים נבע, כאמור, מהגשת שני כתבי-האישום הנפרדים. להלן העובדות המיוחסות לשלושת המשיבים באישום זה.
ביום 4.8.08 התקשר הסוכן המשטרתי למשיב 1 וביקש לרכוש 20 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי. לאחר שיחת הטלפון פנה משיב 1 לבן דודתו, משיב 3, וביקש מהאחרון להשיג עבורו 20 כדורי אקסטזי כדי למכרם לסוכן. כמו כן, ביקש משיב 1 ממשיב 3 כי ידאג להשיג עבורו 1,000 כדורים נוספים על-מנת למכרם לסוכן. באותו יום, ברחוב קולומביה בירושלים, רכש משיב 3 ממשיב 2 כ-20 כדורי אקסטזי תמורת 750 ש"ח. כמו כן שוחח משיב 3 עם משיב 2 על האפשרות לרכישת 1,000-2,000 כדורים נוספים. משיב 3 העביר למשיב 1 את 20 הכדורים שרכש ממשיב 2, וקיבל ממשיב 1 תמורתם 750 ש"ח. בהמשך היום, בסמוך לשעה 17.00, נפגשו משיב 1 והסוכן בצומת פת בירושלים. משיב 1 מסר לסוכן שקית ובה 19 כדורי אקסטזי, וקיבל תמורתם סכום של כ-1,000 ש"ח. באותו מעמד אמר משיב 1 לסוכן, כי הוא יכול לספק לו 1,000-2,000 כדורי אקסטזי בעלות של 23 ש"ח לכדור. השניים קבעו לשוחח ביניהם על-מנת לתאם את מועד העסקה. בגין המעשים האמורים יוחסה לכל אחד משלושת המשיבים עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה.
5. האישום השלישי בת"פ 219/08 - המיוחס למשיבים 1 ו-2, זהה לאישום השני בת"פ 220/08 - המיוחס למשיב 3, ולהלן העובדות המיוחסות בו לשלושת המשיבים.
בהמשך לשיחה האמורה באישום הקודם, בין משיב 1 לבין הסוכן, סיכם משיב 1 עם הסוכן על מכירת 1,500-2,000 כדורי אקסטזי תמורת 23 ש"ח לכדור. על-רקע השיחה בין משיב 3 למשיב 2 שתוארה אף היא באישום הקודם, סיכמו השניים, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, המכונה "נורי", כי יספקו לסוכן כ-1,000 - 2,000 כדורי אקסטזי תמורת כ-20 ש"ח לכדור, כאשר בכוונת המשיבים 1 ו-3 כי סמים אלו יועברו אל הסוכן. בעקבות זאת, ביום 6.8.08, בסמוך לשעה 17:30, הגיעו משיב 1, משיב 3 הסוכן וכן שוטר סמוי המכונה "רמי" (להלן - השוטר הסמוי) אשר ליווה את הסוכן, לרח' קולומביה בירושלים, שם המתין משיב 2. באותו מעמד ניגש משיב 3 אל משיב 2, שעמד במרחק מה מהמקום. במהלך המפגש מסר משיב 3 למשיב 2 סכום של 2,400 ש"ח כערבון לביצוע התשלום על-ידי הסוכן עבור הסמים. בתמורה, מסר משיב 2 למשיב 3 שקית ובה 589 כדורי אקסטזי. במקביל, ביקש משיב 1 מהסוכן להכין לו סכום של 13,200 ש"ח תמורת רכישת הסם. בהמשך, מסר משיב 3 לסוכן את השקית ובה 589 כדורי האקסטזי. שלושת המשיבים נעצרו בטרם הספיקו לקבל לידיהם את תמורת הסם במלואה מהסוכן. בגין המעשים האמורים הואשמו שלושת המשיבים בעבירת סחר בסם מסוכן - לפי סעיף 13 לפקודה.
תמצית המחלוקת בסוגיית חלופת המעצר
6. ב"כ המבקשת גורס, כי אין מקום לנקוט בעניינם של מי מהמשיבים בחלופת מעצר כלשהי. הוא הדגיש בטיעוניו את חומרת העבירות שיוחסו למשיבים - סחר בסמים מסוכנים, את טיב הסם המסוכן - סם מסוג אקסטזי, ואת הכמות הניכרת של הסמים שביקשו להפיץ - מאות כדורים. לטענתו, מעשיהם של המשיבים מעידים על מסוכנות בדרגה גבוהה הנשקפת מהם לביטחון הציבור, ואין לפנינו מקרה חריג שבו קיימת אפשרות להפיג את המסוכנות בחלופת מעצר כלשהי. באשר ל"מעצר הבית" המוצע על-ידי המשיבים, ציין ב"כ המבקשת כי חלופה זו לא תשיג את תכלית המעצר כלל ועיקר, ובפרט כאשר ניתן לבצע עבירות של סחר בסמים גם בין כותלי הבית.
7. הסנגורים ביקשו לשחרר את המשיבים בערובה לחלופת מעצר של "מעצר בית", וב"כ משיב 3 אף הוסיף והציע לבחון את האפשרות לשלב את מרשו בטיפול גמילה בקהילה טיפולית.
בחינת חלופת מעצר בעבירות של סחר בסמים
8. הלכה היא, כי בעבירות סמים, ובכלל זה עבירות של סחר בסמים או החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, "הכלל הוא המעצר והחריג הנדיר הוא השחרור" (בש"פ 1970/08 וייספיש נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 9.3.08)). כן הודגש בפסיקה, כי כאשר מדובר בכמויות סמים ניכרות, הסכנה לשלום הציבור חריפה שבעתיים, במידה שתצדיק מעצר עד לתום ההליכים, ולא תינקט חלופת מעצר אלא "רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בלבד" (בש"פ 941/08 וייספיש נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 4.2.08); וכן ראו והשוו: בש"פ 684/08 מדינת ישראל נ' אוחנה (ניתנה ביום 24.1.08); בש"פ 10827/06 מדינת ישראל נ' דגן (ניתנה ביום 10.1.07); בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום29.6.05)). כלל זה הותווה לאור טיבן ומהותן של העבירות, ופגיעתן הקשה בשלום הציבור וביטחונו, ולנוכח הצורך לגדוע, באורח אפקטיבי, את שרשרת הפצת הסם, על כל חוליותיה. על-כן, הכלל הוחל גם בעניינם של נאשמים נעדרי הרשעות קודמות, או כאלה שתפקודם עד כה היה נורמטיבי (בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל, פ"ד מט(3) 164; בש"פ 140/05 ימין נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 24.1.05); בש"פ 2864/06 מדינת ישראל נ' אלעצם (ניתנה ביום 31.3.06); בש"פ 941/08 וייספיש נ' מדינת ישראל, לעיל). בהקשר זה נפסק, כי עבירות של סחר בסמים, או החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ניתן לבצע בין כותלי הבית, ועל-כן חלופת מעצר של "מעצר בית" בעבירות אלו אינה ראויה בדרך כלל (בש"פ 1793/04 מדינת ישראל נ' סביחאת (ניתנה ביום 24.3.04)). עם זאת, גם בעבירות הנדונות מצווה בית-המשפט לבחון חלופת מעצר, אם מצא כי קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שבהן ניתן להפיג את מסוכנותו של הנאשם באמצעות החלופה המוצעת; ולא אחת נקט בית-המשפט בדרך זו, כאשר חומר החקירה לא הקים תשתית ראייתית בעוצמה כזו שתצדיק מעצר עד לתום ההליכים, קרי - כאשר לא היה בחומר זה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, או כאשר מעורבותו של הנאשם בעבירות הייתה שולית (בש"פ 6030/07 מדינת ישראל נ' אלמליח (ניתנה ביום 10.7.07)).
נבחן להלן את יישומם של עקרונות אלו על עניינו של כל משיב בנפרד.
משיב 1
9. משיב 1, סמי עליאן עטיאן, הנו רווק בן 35. הוריו התגרשו לפני כ-14 שנה, אביו נישא בשנית, וגם אמו נישאה בשנית, אך בהמשך התגרשה. עובר למעצרו התגורר משיב 1 בבית אמו בשכונת בית צפפה בירושלים, ולדבריו עבד בשיפוצים. לחובתו של משיב 1 הרשעות קודמות. תחילת הסתבכותו עם החוק הייתה בעקבות גירושי הוריו וסכסוכים שנתגלעו בינו לבין אמו. על-רקע זה, הופנה משיב 1 לראשונה לשירות המבחן בשנת 1998 במסגרת תקנה 4 להעמדת עבריינים במבחן, זאת לאחר שאיים על אמו כשבידו סכין מטבח. תיק זה נסגר, תוך התחייבותו של המשיב להימנע מביצוע עבירות לפי סעיף 73 לחוק העונשין. בשנת 2003 הורשע המשיב בעבירת אלימות כלפי בת-זוג; ובשנת 2007 נידון לאחד-עשר חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של תקיפת בת-זוג ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, שנעברו כלפי חברה אחרת נוספת. קצינת המבחן בחנה את חלופת המעצר שהוצעה על-ידי משיב 1, לשהות בבית אמו - המתגוררת בגפה, עובדת במשק בית ומתמודדת כיום עם מחלה קשה. שירות המבחן התרשם, כי האם אינה יכולה להוות גורם מפקח בעל סמכות בעניינו של משיב 1, מה גם שהיא עובדת ולא פנויה להשגיח עליו כנדרש. חלופה נוספת שבחנה קצינת המבחן הייתה שהייתו של משיב 1 בבית ידידתו, שהיא נשואה ואם לשני ילדים, המתגוררת בשכונת ארמון הנציב בירושלים. קצינת המבחן התרשמה, כי הערבה נתנה הסכמה גורפת לסייע למשיב 1 תוך מינימליזציה וטשטוש של קשיים שעלולים להתעורר אצלה בשל התחייבות זו לאורך זמן, ובשל היותה אם לילדים קטנים ובעלת מחויבויות אחרות. כמו כן ציינה קצינת המבחן, כי אין אפשרות להתקנת איזוק אלקטרוני בדירתה של הידידה.
שירות המבחן התרשם, כי למשיב 1 קשיים בריסון עצמי, הבאים לידי ביטוי, בין-היתר, בהתנהגות אימפולסיבית ואף אלימה במצבי לחץ ותסכול, וכי ניכר שהלה מטשטש כל בעיות בהתנהגותו ומתעלם מהשלכות מעשיו לטווח הרחוק. לאור האמור, העריך שירות המבחן, כי רמת הסיכון הנשקפת ממשיב 1 להישנות עבירות דומות היא בינונית עד גבוהה, והוא נמנע מהמלצה לשחרורו בערובה.