בקשה למעצר עד תום ההליכים
1. כנגד המשיבים הוגשה בקשה למעצרם עד לתום ההליכים, זאת בנוגע עם שני כתבי אישום נפרדים שהוגשו כנגדם בנוגע עם אותן פרשיות: כתב אישום בת"פ 110/08, שהוגש כנגד המשיבים 1 - 2, וכתב אישום בת"פ 111/08 שהוגש כנגד המשיבים 3 - 4. כתבי האישום הוגשו בעקבות מעורבותם הנטענת של הארבעה בייבוא סמים מסוכנים לארץ.
2. כתב האישום בת"פ 110/08 (ב"ש 4126/08) שהוגש כנגד המשיבים 1 ו - 2 (להלן: "סבג" ו"איפרגן",בהתאמה), מחזיק שני אישומים. באישום הראשון נטען כי במהלך חודש דצמבר 2007 קשרו השניים לייבא סם מסוכן מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל. בהמשך לכך, פנה סבג למשיב מס' 4, אברהם פרונמן (להלן: "פרונמן"), בהיות פרונמן תלמיד ישיבה בירושלים, בבקשה לסייע בידו במימון העסקה בסך של 25,000 ש"ח וכן לאתר בלדר שייסע עמו (עם סבג) לבריסל לייבוא הסם. נטען כי סבג סיכם עם פרונמןכי ישלם לו בגין חלקו בפרשה. ביום 8/1/08 טס סבגלבריסל לשם רכישת הסם, ונטען כי עשה כן בידיעתו ובשליחותו של איפרגן. לשם יציאתו מהארץ, עשה סבג שימוש בדרכון מזוייף על שם אסף עטייה
. לאחר שהגיע סבג לבריסל, נפגש ביום 9/1/08 עם המשיב מס' 2 (להלן: "וייספיש"),הוא הבלדר שנשלח מטעמו של פרונמן לאור פנייתו של סבג אליו כאמור לעיל, שאמור היה להביא עימו את הסם ארצה. נטען כי במהלך שהותו של סבג בבריסל, העביר אליו איפרגן, באמצעות אחרים, כספים ותיאם מפגש בין סבג לבין אדם בשם ג'ון שאמור היה לספק את הסם, ואיפרגן, אף העביר כספים לג'ון באמצעות בנק "ווסטרן יוניון". ביום 16/1/08, תיאם סבג עם אותו ג'ון מפגש לאיסוף הסם, ביום 17/1/08 נשלח וייספיש לאמסטרדם לאסוף את הסם מג'ון, וסבג שב ארצה, שוב, תוך שעשה שימוש בדרכון מזוייף שבו החזיק. לאחר שוייספיש נפגש עם ג'ון וקיבל ממנו סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 1.994 ק"ג, הסליק ויספיש את הסם במזוודה בעלת דופן כפולה ודיווח על כך לסבג שעידכן את איפרגן.
סמוך לאחר קבלת הסם, שב וייספיש ארצה כשעימו המזוודה בה הסם. לאחר שהגיע ארצה, יצר סבג קשר עם וייספיש והורה לו לנסוע לביתו של פרונמן ברחוב מאה שערים 3 בירושלים על מנת להעביר לידיו את המזוודה והסם.
העבירות המיוחסות לסבג ולאיפרגן במסגרת האישום הראשון בת"פ 110/08 הנן עבירות של ייבוא סם מסוכן שלא כדין, לפי סעיפים 13 ו - 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"), זאת לשניהם, ובנוסף, מיוחסות לסבג עבירה של שימוש במסמך מזוייף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק")ועבירה של התחזות לאחר, לפי סעיף 441 לחוק.
במסגרת האישום השני מיוחסת לסבג עבירה נוספת של יבוא סם מסוכן.העובדות הצריכות לעניין אישום זה, הנן כעובדות אישום מס' 2 בת.פ. 111/08 הנוגע עם המשיבים 3 ו - 4, כפי שיפורט להלן.
3. כתב האישום בת"פ 111/08, שהוגש בנוגע עם משיבים 3 ו - 4, מחזיק אף הוא שני אישומים והוא עוסק באותן פרשיות הנדונות בכתב האישום בת"פ 110/08 העוסק במשיבים האחרים. באישום הראשון מתוארת פרשת התקשרותו של סבג עם פרונמן למציאת בלדר לייבוא סמים ארצה כפי שתואר לעיל. בהתאם ובהמשך לכך העביר פרונמן לסבג סך של 25,000 ש"ח. לאחר מכן, כך נטען, הציע פרונמן לוייספיש להעביר ארצה מבלגיה, מזוודת סמים תמורת סך של 20,000 ש"ח. וייספיש נענה לכך, קיבל מפרונמן, במהלך חודש ינואר 2008, סך של 800 דולר לרכישת כרטיס טיסה ופרונמן המציא לידיו את הכתובת ופרטי המלון אליו וייספיש אמור להגיע, פרטים אותם קיבל פרונמן מסבג. וייספיש טס לבלגיה ביום 9/1/08, פגש בסבג, שהה עימו עד ליום 17/1/08 וביום 17/1/08 נסע וייספיש, לפי הוראות שקיבל מסבג, לאמסטרדם לקבל לידיו את הסמים מידי ג'ון, כפי שפורט לעיל, וכך היה, ובהמשך שב וייספיש ארצה עם הסם. העבירה המיוחסת למשיבים 3 ו - 4 במסגרת אישום זה הנה עבירה של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודה.
האישום השני מייחס עבירת ייבוא סם לפרונמן בלבד. נטען כי במועד שאינו ידוע, הציעו, אחד בשם רוני סבאג, הוא אחיו של המשיב 1, סבג, וסבג, לפרונמן להביא עבורם סמים לישראל תמורת עשרות אלפי ש"ח. נטען כי בתאריך 24/6/07 נסע פרונמן עם רוני סבאג לאיביזה שבספרד וביום 29/6/07 שב פרונמן ארצה והביא עמו מזוודה ובה סם מסוג שאינו ידוע במשקל 25 ק"ג, והעבירה לידי סבג בעיר מודיעין. נטען כי פרונמן סיכם עם סבג כי יקבל תמורת כך 50,000 ש"ח. עוד נטען כי ביום 24/10/07 נסע פרונמןלבלגיה, קיבל מסבג מזוודה בה סם מסוכן מסוג שאינו ידוע, במשקל 30 ק"ג, שב ארצה עם הסם, ביום 2/11/07, והביא את הסם לדירתו ברחוב מאה שערים 3 בירושלים. גם בגין כך סיכם פרונמןעם סבג כי ישולם לו סך של 50,000 ש"ח.
ראיות לכאורה
4. באשר למשיב 2, איפרגן, משיב זה מרצה עונש של מאסר עולם שטרם נקצב. על כן, הוסכם כי בשלב זה לא יתקיים טיעון בשאלת מעצרו עד לתום ההליכים. מכאן, עניינה של החלטה זו הנה המשיבים 1, 3 ו - 4.
המשיב 1, סבג,אינו מכחיש קיומו של קשר בינו לבין איפרגן,אך נטען כי אין מדובר בנושאי סמים. סבג מודה בקיומן של ראיות לכאורה בנוגע עם העבירות של שימוש במסמך מזוייף והתחזות לאחר, המיוחסות לו במסגרת האישום הראשון. בעיקרון שמר סבג,בחקירתו, על זכות השתיקה, אם כי אינו מכחיש שנסע לחו"ל עם פרונמןועם וייספיש כפי שתואר, אולם, קיימת הכחשה שמטרת אותן נסיעות הייתה כרוכה בסמים. המשיב מס' 3, וייספיש, אינו מכחיש כלל ועיקר את הקשר עם פרונמן וסבג, את נסיעתו לבלגיה ומפגשו שם ג'ון ושובו ארצה עם המזוודה שהכילה סמים בכמות ומהסוג כמפורט בכתב אישום, אולם, טענתו היא שסבור היה שהוא מביא עימו ארצה יהלומים וכי ביקשו ממנו להביא ארצה יהלומים. גירסה דומה מעלה המשיב 4, פרונמן.
הראיות בנוגע עם המשיבים נסמכות, בעיקרן, על הודעותיהם ועל האזנות סתר רבות שבוצעו עובר למעצרם.
המשיב מס' 3 - וייספיש - ראיות לכאורה
5. כאמור, וייספיש אינו חולק על הקשר אותו יצר עם פרונמן, על נסיעתו לבלגיה ומפגשו עם סבג, אותו הכיר לראשונה בשם אסף עטייה (אין חולק כי "אסף עטייה" הנו המשיב 1, סבג), על נסיעתם המשותפת לאמסטרדם, מפגשו של וייספיש עם ג'ון,עמו יצר קשר באמצעות מכשיר סלולארי אותו קיבל מסבגולמספר טלפון אותו מסר לו סבג. כן אין חולק כי וייספיש עסק בהסלקת הסם, שב עמו ארצה, כאשר סבג שב יום קודם לכן כשהוא עושה שימוש במזוודה המקורית של וייספיש.משהגיע וייספיש לארץ, שם פעמיו למפגש עם פרונמן וסבג בירושלים, אולם וייספיש נעצר בכניסה לעיר ירושלים ופרונמן וסבג נעצרו במקביל. לגירסת וייספיש, 'הכל נכון', פרט לכך שסבור היה שהוא מבריח יהלומים. בעניין זה מייחסת המבקשת משקל רב להודעתו הראשונה של וייספיש, שניתנה מיד לאחר מעצרו (הודעה מיום 18/1/08 שעה 03:26), שם אומר וייספיש, בין היתר, את הדברים הבאים: לדבריו הצטברו לחובתו חובות כספיים בשעור 24,000 ש"ח, זאת בהיותו תלמיד ישיבת מיר בירושלים. בניסיון לסלק חובות אלה, הוא שוחח עם חבר מהישיבה בשם יצחק פרידלנד הלומד עימו שאמר לו, במהלך השיחה "... שיש אנשים שמעבירים מזוודות ומקבלים כסף והוא אמר לי שהוא יכול לארגן לי עבודה כזאת". באותה שיחה, כך הוסיף וייספיש, נכח גם תלמיד ישיבה בשם אלחנן אהרמן. לאחר כשלושה שבועות פגש פרידלנד בוייספיש ואמר לו כי מדובר בהעברת מזוודות מחוץ לארץ: "אז אמרתי לו שאני לא מסכים להעביר מזוודות מחוץ לארץ כי סמים זה סיכון שאני לא מוכן לקחת אותו ואז הוא שאל אותי אם זה יהלומים ואני עניתי זה נשמע יותר טוב ואז שאלתי מה הבעיה ביהלומים והוא ענה לי כי מדובר ביהלומי דמים". בסופה של השיחה, וייספיש נתן לפרידלנדתשובה חיובית. לאחר כשבועיים פגש אותו פרידלנד שוב, בהיותם בישיבה, והודיע לו כי יתקשרו אליו באותו יום. באותו ערב התקשר אליו בחור שהזדהה בשם אבי, שלאחר מכן הוברר כי מדובר במשיב 4, פרונמן.השניים נפגשו למחרת, פרונמן אמר לוייספישכי מדובר בנסיעה לארגנטינה, ובגין העברת מזוודה ישולם לו סך של 40,000 ש"ח, ווייספיש הסכים לכך. שבוע לאחר אותה פגישה, נפגשו השניים שוב, אז אמר לו פרונמןכי מדובר בנסיעה לבלגיה והתמורה עומדת על 20,000 ש"ח ולמחרת השיב לו וייספישבתשובה חיובית: "ואז שאלתי את אבי מי ערב לי שזה יהלומים ולא סמים, והוא ענה לי שלא נראה לו שאני יוכל לראות את זה שם ושאני יחזור ארצה אוכל לראות את זה. בלית ברירה, הסכמתי גם לזה". (טעויות הכתיב, בציטוט זה וגם בציטוטים להלן, הנם במקור. ר.כ.). לאחר שבוע העביר פרונמן לידיו של ווייספיש סך של 800 דולר לצורך רכישת כרטיס טיסה, וייספישרכש כרטיס טיסה, ובהמשך ההודעה מפרט וייספיש את נסיעתו לבריסל, את המפגש שהיה לו עם סבג, אותו הכיר עד למעצרו, בשם אסף, את עלילות 'אסף' בקזינו, נסיעתם האחת להולנד למטרת טיול, אם כי מוסיף ויספייש ואומר כי באותה נסיעה התקשר סבג טלפונית לאדם בשם ג'ון, והשניים נפגשו מאוחר יותר ונפרדו לאחר כן. אותה פגישה הייתה ביום חמישי בשבוע, וביום שלישי שלאחריו שאל וייספישאת סבג: "מתי מקבלים את המזוודה". למחרת שב סבג ארצה, ווייספיש נסע במונית להולנד להיפגש עם ג'וןבאמסטרדם ולהביא את המזוודה שבה הסם. בהגיע וייספישלאמסטרדם, התקשר לג'ון באמצעות טלפון סלולארי שנרכש על ידי סבגבאותו היום לפי המספר שמסר לו סבג. לאחר מכן נפגש וייספיש עם ג'ון: "ג'ו (בהודעה נרשם ג'ו. ר.כ.) לקח אותי לרכב שלו והחל להסביר לי איך להסליק. אני אמרתי לו שאני צריך לקבל מזוודה סגורה והוא ענה לי שאסף לא שילם לו. שאלתי אותו איפה הדברים. והשתמשתי במילה STAFF וג'ו אמר לי החומר נמצא ברכב ואז הוציא שקית הזאת והתחיל לארוז את המזוודה איתי ביחד. אני שמתי את הכפפות... ואז לפי ההוראות שלו שמתי את שני הברזלים והוא שם את הפלטה והבריג שני ברגים... ואז ג'ו זרק את החומר פנימה, למקום ההסלקה, ואני שמתי דבק ואז שמתי את הדברים שלי במזוודה והוא הביא לי ספריי נגד כלבים ואמר לי לשים את זה שעתיים לפני הטיסה". לאחר מכן שב וייספיש למלון בבריסל ושעה שהגיע לשם התקשר אליו סבג ושאל אותו אם קיבל את "הדברים". למחרת שב וייספיש ארצה בטיסה. כאשר נשאל וייספיש באותה חקירה האם חשד שמדובר בסמים ולא ביהלומים השיב: "היה לי מחשבה שכן מדובר בסמים, ואולי עבדו עליי ולא מדובר ביהלומים, הלכתי עם הראש בקיר". כשנשאל האם השימוש שנתבקש לעשות בספריי נגד כלבים לא האיר לו אור אדום: "הרי ליהלומים אין ריח", השיב: "על זה לא חשבתי, עכשיו אני מבין שזה בגלל שזה סמים". וייספיש אישר כי התיז את הספריי על המזוודה בחדרו במלון לפני הטיסה, בתוך המזוודה ומחוצה לה. הוא אישר כי ידוע לו שליהלומים אין ריח, הוא אישר כי סבג אמר לו: "שהם ממשפחת פשע" ועוד אישר כי הוא השליך את כרטיס הSIM - שהיה ברשותו, עוד לפני עלייתו למטוס, לפי בקשתו של ג'ון. עוד הוסיף כי הוא עידכן את סבג בטלפון, כי הוא קיבל ספריי מג'ו: "ואסף אמר לי כן כן, היית אמור לקבל את זה והוא אמר לי תרסס". כאשר נשאל וייספיש מתי חשד לראשונה שמדובר בסמים ולא ביהלומים השיב: "כשראיתי את השקית וראיתי שזה לא גושים ולא נראה שזה יהלומים, חשדתי שזה סמים אבל הלכתי עם הראש בקיר וסמכתי על דבריו של אבי פרונמן שזה יהלומים". ואז נשאל: "מה העיניים שלך ראו, יהלומים?" ווייספיש משיב: "לא ראיתי יהלומים לכן חשדתי", ועוד הוסיף בהודעה זו כי היה מבולבל וכי לא ידע כיצד אמורים להיראות יהלומים גולמיים.
6. סנגורו של וייספיש טוען, בין היתר, כי אין כל ראייה, ישירה או נסיבתית, שיש בה להפריך באופן חד משמעי, בשלב זה, את טענתו של וייספיש, לפיה, היה סבור שמדובר ביהלומים, והוא הפנה לכך שלפי הוראת סעיף 34 יח' לחוק העונשין, העוסק בטעות שבעובדה, די שהטעות תהיה סובייקטיבית. עוד הוסיף הסנגור המלומד כי וייספיש מסר גירסה מפורטת במיוחד, לרבות שמות כל המעורבים, ויש בכך להעיד על אמינותו, לרבות דבריו בשעת מעצרו, שאז אמר לשוטר כי במזוודה השייכת לו והמצוייה במונית, יש יהלומים, גרסה בה דבק עוד בטרם נחקר בחקירתו הראשונה. עוד מפנה הסנגור לכך שגם פרידלנד בהודעותיו תומך בגרסת וייספייש לפיה דובר על יהלומים ולא על סמים וכי וייספיש אמר לו כי הוא אינו מוכן לעסוק בהבאת סמים. גם עד לאותה שיחה, לא הוציא מכלל אפשרות שוייספיש השתמש במילה יהלומים. לעניין מה ששזפו עיניו של וייספיש, אומר הסנגור: "הצורה של החומר שהוא ראה לא סותרת את האפשרות שעדיין מדובר באיזה שהוא סוג של יהלום. אין ידיעה שיפוטית איך נראה יהלום", ועוד נטען כי בזכרון הדברים הנוגע עם תפיסת הסם, מתואר החומר כגבישי. בנוגע עם שיחת הטלפון שהייתה לוייספיש עם פרונמן, לאחר שוייספיש קיבל לידיו באמסטרדם את המזוודה, ובמהלך אותה שיחה אומר וייספיש לפרונמן כי הדברים לא מתנהלים לפי התכנית, נטען כי, לכל היותר, מדובר באדם שנסע בתום לב להביא יהלומים ולפתע בהיותו בחו"ל, בעומדו לפני שוקת שבורה: "התעורר אצלו איזה שהוא חשד". מצב זה, כך נטען, שונה מנסיעה מודעת להבאת סמים.
המשיב 4, פרונמן - ראיות לכאורה
7. בהודעתו הראשונה של פרונמן, במשטרה, הודעה מיום 18/1/08, שעה 3:05, מפרט פרונמן כי בהיותו תלמיד ישיבה הוא למד עם אחד בשם רוני סבאג, הוא אחיו של המשיב 1, אלי סבג. במסגרת זו נוצרה בינו לבין אלי סבג חברות. מאחר שגם הוא, פרונמן, היה במצוקה כלכלית, הוא אמר לאלי סבג כי הוא זקוק לכסף, סבג השיב לו כי ישקיע 25,000 ש"ח ובתמורה יקבל 50,000 ש"ח, זאת לאחר שסבג סיפר לו: "שהם עושים כסף גדול מיהלומים... ואז בקיץ למד איתי בישיבה בבית"ר רוני הציע לי להצטרף אליו ושאני יראה איך הם עושים את זה, וזה בקלות, אז נסעתי אני ורוני לבלגיה לאנטוורפן. היינו שם שבוע, אולי פחות משבוע וחזרנו לארץ לאחר שרוני קיבל שם מזוודה...ואני ידעתי שבמזוודה יש יהלומים. לאחר תקופה מסויימת נפגשתי עוד פעם עם רוני ואלי והם הסבירו לי איך זה עובד, שמדובר ביהלומים שמבריחים לארץ ולא משלמים מכס ויש להם פה מישהו בארץ שעושה תעודות וכל יהלום יש לו תעודה ויש בן אדם שעושה להם את זה... ואז בחודש חשון נסעתי לברצלונה עם אדם שאני לא רוצה להגיד את שמו, ושם אני סידרתי את המלון והוא הביא מזוודה ואת המזוודה הבאנו לארץ מאז לא היה לי קשר עם אלי, עד לפני חודש בערך, ואז הוא הגיע אליי לחנות... והציע לי להשקיע ביהלומים ואני יסדר לו בלדר. משה הוא חבר שלי מישיבת מיר ואני יודע שלמשה וייספיש יש חובות והצעתי לו לעשות את זה וזה כסף גדול... וככה נוצר הקשר ביניהם והם הריצו את העניינים ביניהם. אני העברתי פעם אחת כסף מאלי למשה, סכום של 800 דולר... ואחר כך הם תיקשרו ביניהם. והיום אלי התקשר אליי בבוקר ואמר לי שמשה חוזר היום בלילה בחצות ואני הרמתי צלצול למשה, אחרי הנחיתה, ואז דיברתי עם אלי שנחכה לו בכיכר השבת ואז אתם הגעתם". בעניינו של משיב זה טען סנגורו, בין היתר, לשיתוף פעולה יוצא דופן של פרונמן עם המשטרה, ולטענתו מדובר בניצול פרונמן על ידי האחרים שהוטעה לחשוב שהוא עוסק בהעברת יהלומים ארצה, כאשר בנוגע לאישום המשותף עם וייספיש, פרונמן אינו נוטל חלק כלשהו ביבוא הסם, אלא עסק בתיווך בין וייספיש לבין סבג בידיעה שמדובר ביהלומים. באשר לאישום השני, נטען כי אין ראיות כלל כנגד פרונמן והאישום מבוסס אך ורק על דבריו של פרונמן עצמו. נטען כי קיימות ראיות לזכותו של המשיב, בין היתר לאחר שפרונמן הדגיש כי אינו עוסק בסמים, עובדה המתחזקת גם מדבריו של פרידלנד. עוד נטען כי תרגיל החקירה שביצעה המשטרה, שעה שהפגישה את וייספיש עם פרונמן בניידת משטרתית שבה הותקנה מצלמה ומתקן האזנה, לא הצמיחה כל ראייה לחובת פרונמן בגין מעורבותו בסמים.
המשיב מס' 1, אלי סבג - ראיות לכאורה
8. משיב זה, בעיקרון, שמר על זכות השתיקה בחקירתו. יחד עם זאת, לא הכחיש את הקשר אל פרונמן ואל וייספיש, אם כי טען כי מדובר ב: "אבני ליטוש וחומרי גלם ויש לציין כי אלה הן עבירות של מס בלבד. במקרה של תפיסה העונש הוא החרמת הציוד שנתפס החומרים".