החלטה בתיק ב"ש 090868/05

מונחת בפני עתירתו של עו"ד משה מרוז, לעיון בחומר חקירה, עתירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן- "החוק").

כנגד שלושת המבקשים הוגש כתב-אישום המייחס להם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, שימוש ברכב ללא רשות, נשיאת נשק בלא רשות, ויריות בשטח מגורים. כתב-האישום הוגש ביום 1.2.05 ופרשת התביעה אמורה להתחיל ביום 15.5.05.

הסנגור המלומד, עו"ד משה מרוז, טען באריכות וביסודיות. הסנגור בלמדנותו חילק עתירתו לשלוש מסכתות עיקריות.

במסכת הראשונה עתר להורות לתביעה להעביר לידיו מיני מוצגים שנתפסו על-ידי המשטרה, ואלה לא הועמדו לעיונו, וממילא לא ניתנה לו האפשרות להעתיקם ולצלמם. גדולה מזו, הסנגור המלומד ציין כי בכוונתו להסתייע במומחים מטעמו, על-מנת לגלות ממצאים אובייקטיביים, להוכחת חפות המשיבים. כמו-כן, מומחי ההגנה ייבחנו המוצגים, על-מנת שתהא להגנה האפשרות להציג חוות-דעת המומחים בבית-המשפט לקעקוע הממצאים שנמצאו על ידי מומחי התביעה.

במסכת השנייה, הלין הסנגור המלומד, עו"ד משה מרוז, על-כך כי המשטרה השיבה למתלוננים בשוד סך 200 אלף ש"ח, שלא כחוק. בדומה, החזירה רכב בו השתמשו השודדים לביצוע השוד, לבעליו, שלא כחוק.

במסכת האחרונה, טען הסנגור המלומד, כי לא כל חומר החקירה הועמד לעיונו. המדינה טוענת, כי קיים חומר חקירה החוסה בצל תעודת חיסיון. ברם, תעודה שכזו עוד לא באה לאוויר העולם.

הסנגור המלומד טען למשמעות המשפטית הנובעת, לגישתו מהתנהגות רשויות החקירה. המשטרה פגעה בזכות יסוד של המשיבים, פגעה בהגנתם פגיעה מהותית, ועל-כן, אין מנוס, אלא להורות על שחרורם מן המעצר, ובהמשך על זיכויים מכל אשמה.

 הסנגור המלומד תמך דבריו בשורה ארוכה של אסמכתאות משפטיות שיצאו מלפני בתי המשפט לערכאותיהם השונות.

ב"כ המשיבה, עו"ד רותי שביט, הסכימה בהגינותה עם מרבית טענות ההגנה. הפרקליטה המלומדת ציינה בבית-המשפט, כי בכוונתה לעשות כל על-מנת שמוצגי התביעה שלא הועמדו לעיון ההגנה - מאחר שהועברו לבדיקת מז"פ - יועמדו, בהקדם האפשרי, לעיון ההגנה.

בדומה, הסכימה הפרקליטה המלומדת, כי יש להניח בפני בית-המשפט תעודת החיסיון המדוברת.

למותר לציין, כי זכות ההגנה לעיין בחומר החקירה הינה זכות ראשונית ויסודית במשפט ארצנו. מדובר בזכות יסוד שאינה מתוחמת ומסוייגת.

אשר כך, חומר החקירה, כולו ובשלמותו, חייב לעמוד לעיון הנאשמים ופרקליטם המלומד, כקבוע בסעיף 74 לחוק.

זכות בת לזכות יסוד זו של עיון בחומר החקירה, הינה זכותה של ההגנה לבדוק ולבחון מוצגים חפציים ואחרים שנתפסו על-ידי המדינה. ההגנה רשאית להסתייע במומחים מטעמה על-מנת ללמוד ולראות מהות המוצגים שנתפסו וממצאים, כאלה או אחרים, שניתן לגבש ולהסיק מבחינתם.

הפועל היוצא מכך: על המדינה להעמיד המוצגים לרשות ההגנה.

אשר כך: ב"כ הצדדים המלומדים יתאמו ויסכמו את הסדרים שיאפשרו למומחי ההגנה לבדוק ולבחון בהקדם המוצגים שברצונם לבדוק.

המוצגים המבוקשים על-ידי ההגנה יועמדו לרשותם - לא יאוחר משבעה ימים - בתנאים מקובלים וסבירים.

תעודת חיסיון לא הוצאה ונחתמה כחוק עד היום. מוחוור בעליל, כי ללא תעודה שכזו, היה על המדינה להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה כולו.

יגעתי ולא מצאתי - לפחות במקרה זה - סיבה סבירה להימנעות המדינה מהוצאת תעודת חיסיון.

הובא לידיעתי כי לא מדובר במקרה יוצא דופן, אלא בהתנהלות שגרתית מצד הרשויות הפועלות להוצאת צו זה.