1. לפנינו בקשה לפסילת מומחה ולמינוי מומחה אחר במקומו, ולחילופין למינוי מומחה נוסף.
לטענת התובעת, המומחה אשר מונה ע"י ביה"ד, פרופ' סיגל מירצ'ה, התעלם משאלות ההבהרה שהופנו אליו.
התובעת ממשיכה וטוענת, כי המומחה התעלם מאבחנתו של ד"ר לני וקבע, כי לא התגלו אצל התובעת הסימנים הנדרשים לצורך אבחנת תסמונת פוסט-טראומטית.
התובעת אף טוענת, כי אבחנתו של המומחה מטעם בית-הדין שונה, לא רק מאבחנת המומחה מטעם התובעת, אלא, גם מאבחנת רופאי משרד הבריאות.
בנוסף לנימוק שעניינו, אי מתן תשובות מלאות לשאלות ההבהרה, טוענת התובעת, כי המומחה מטעם בית-הדין סטה מהעובדות שנקבעו ע"י בית-הדין, בכך שקבע, כי התובעת התמכרה לתרופות.
2. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע, והנתבע טען, כי לא מתקיימת עילה כלשהי לפסילת חוות דעתו של פרופ' סיגל מירצ'ה.
הנתבע טען, כי המומחה בחוות דעתו מיום 11.9.10 ציין, שהתובעת סובלת, מזה שנים, מהפרעה חרדתית, וכי לאחר האירוע מ- 15.3.09, סבלה התובעת מאותה הפרעה, אשר ממנה סבלה טרם האירוע, ולכל היותר, האירוע גרם להחמרה זמנית במצבה.
הנתבע טען, כי פרופ' סיגל התבסס על העובדות שנקבעו בהחלטת ביה"ד מיום 9.8.10, וכן השיב לשאלות הבהרה, באופן ברור, ועל סמך החומר הרפואי שהועבר אליו.
הנתבע, הדגיש, כי אין הצדקה למינוי מומחה אחר, או נוסף, רק מהנימוק, שמומחה בית-הדין סבר אחרת מאשר המומחה מטעם התובעת, כאשר, ברור, בהתאם לפסיקה, כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית-הדין עדיפה על חוות דעת מוזמנת של מי מהצדדים.
3. פסילת החוות דעתו של יועץ מומחה רפואי, ומינוי מומחה אחר במקומו, אינה מעשה שבכל יום.
אין מקום לדרוש פסילת מומחה בטענה סתמית, ודרך המלך הינה בהפנית שאלות הבהרה למומחה.
לענין זה נאמר בדב"ע מט/0/166
בן ציון אוסקר נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כא' 234 בעמ' 237, כי הדרך הנכונה, כאשר קיימת סטיה בחוות דעתו של היועץ מומחה רפואי מהעובדות אותן קבע בית הדין, הינה להפנות שאלת הבהרה למומחה בנוגע לעובדות, כפי שנקבעו בהחלטת בית הדין ולהסב את תשומת ליבו לאי הדיוק מבחינתו, בחוות דעתו, בענין העובדתי.
באותו פסק דין, החליט בית הדין הארצי לעבודה להחזיר את ענינו של המערער שם לבית הדין האזורי על מנת שזה יפנה שאלת הבהרה למומחה בנוגע לסטיה העובדתית מהחלטת בית הדין.
4. בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (הנחיה 1/10 מ-13.4.10), נקבע לעניין מינוי מומחה אחר, או נוסף, כדלקמן:
"16. ככלל, על בית-הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר, או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות הבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתנו בעניין חייבת הנמקה.
17. בית הדין רשאי למומחה נוסף, ככל שמצא, כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.
18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.
באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.