1. בפני בקשה למינוי מומחה אחר, ולחלופין מומחה נוסף.
2.
להלן עובדות הרקע:
א. התובע, מר עופר ניב, יליד שנת 1959, נהג אוטובוס במקצועו, הגיש ביום 28.6.06 תביעה לנתבע, להכרה ב"גב תחתון + ע"ש צווארי" כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה. תביעתו נדחתה על ידי הנתבע, ומכאן התביעה שהגיש לבית הדין.
ב. ביום 5.11.08, לאחר שמיעת ראיות, קבע בית הדין (סגנית הנשיאה חגית שגיא) כי "
במשך שנים רבות נהג התובע בכבישים משובשים בהיותו נוהג בכסא נהג שלא בלם את הזעזועים כראוי", ולכן הוכחה תשתית עובדתית מספקת בעילת המיקרוטראומה ויש למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי.
ג. המומחה שמונה, ד"ר אלכסנדר ברוסקין, קבע בחוות דעתו מיום 13.11.08 כי הליקוי שאובחן אצל התובע הינו "
כאבי גב תחתון כתוצאה מספונדילוליזיס 5
L
וספונדילוליסתזיס 1
S
- 5
L
עם היצרות משנית של תעלת השדרה ובלט דיסקאלי אחורי שמאלי פורמינלי ברמה 1
S
- 5
L
... כמו כן, סובל התובע משינויים במפרקים הפצטאליים בעמוד השדרה המותני. התובע נאלץ לעבור ניתוח למינאקטומיה וקיבוע חוליות ברמה 1
S
- 5
L
...". המומחה הוסיף כי "
הקשר בין עבודתו של התובע כנהג אוטובוס למחלותיו הינו משני בלבד", והסביר כי "
ספונדילוליזיס וכתוצאה מכך ספונדילוליסתזיס... הינו תהליך התפחותי מגיל הילדות", כאשר גם בלט הדיסק הינו תוצאה ישירה של הפגם המולד. המומחה ציין, עם זאת, כי "
בתנאים מסוימים עבודה פיזית יכולה להחמיר את הכאבים שנוצרים גם ככה מהפגם האנטומי ההתפתחותי" ולכן
"כאבי הגב יכולים בהחלט להיווצר גם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע אולם הפתולוגיה האורתופדית בעמוד השדרה המותני לא נבעה כתוצאה מעבודתו של התובע".
ד. לבקשת התובע, הועברו לד"ר ברוסקין שאלות הבהרה. בחוות דעת נוספת מיום 14.4.09 השיב ד"ר ברוסקין לשאלות ההבהרה, חזר על עמדתו ובין היתר הדגיש כי "
לבלטים הדיסקאליים ולשינויים הניווניים במפרקים הפאצטליים אין משמעות מיוחדת מבחינה אובייקטיבית, בניגוד לספונדילוליסתזיס... שבגללו נאלץ לעבור ניתוח ורק במקום הזה".
ה. בפסק דין מיום 10.2.10 נדחתה התביעה, על בסיס חוות דעתו של המומחה. התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל 185/10) ובפסק דין שניתן בהסכמה הוחלט להחזיר את התיק לבית דין זה על מנת להעביר לד"ר ברוסקין שאלת הבהרה נוספת כדלקמן - "
האם לדעתך האירועים בעבודה גרמו למערער אי כושר לעבוד כתוצאה מהכאבים, במידה וכאבים אלו נגרמו כתוצאה מהאירועים הזעירים בעבודה" (פסק דין מיום 20.6.10).
ו. תשובתו של ד"ר ברוסקין לשאלת ההבהרה הנוספת הייתה כדלקמן - "
לדעתי, עבודתו של התובע כמתואר בתיק הרפואי ובחוות הדעת המצורפות לא גרמה לתובע אי כושר כתוצאה מתנאי עבודתו כנהג אוטובוס. אי הכושר לו נזקק התובע נובע, לדעתי, מפתולוגיה התפתחותית קשה בעמוד השדרה המותני שהביאה בסופו של דבר לטיפול כירורגי מורכב" (חוות דעת מיום 10.8.10). על בסיס תשובתו האמורה של ד"ר ברוסקין, נדחתה התביעה פעם נוספת (הנשיא מיכאל שפיצר; פסק דין מיום 12.5.11).
ז. התובע הגיש ערעור נוסף לבית הדין הארצי (עב"ל 19478-06-11), ובהסכמת הצדדים הוחלט על החזרת התיק פעם נוספת לבית דין זה, לצורך הפניית שאלת הבהרה נוספת (פסק דין מיום 16.4.12). בהתאם, הופנתה לד"ר ברוסקין שאלת ההבהרה הבאה - "
בחוות דעתך מיום 13.11.08 ציינת כי "... בתנאים מסוימים עבודה פיזית יכולה להחמיר את הכאבים שנוצרים גם ככה כתוצאה מהפגם האנטומי ההתפתחותי. לכן כאבי הגב יכולים בהחלט להיווצר גם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע. אולם הפתולוגיה האורטופדית בעמוד השדרה המותני לא נבעה כתוצאה מעבודתו של התובע". האם לאור דבריך אלו, ומתוך נקודת המוצא כי אין הכוונה לפתולוגיה האורטופדית בגבו אותה ציינת, גם תנאי עבודתו של התובע יכלו ליצור כאבי גב לתקופת אי כושר מסוימת - גם אם כאמור מדובר בכאבי גב נוספים שאינם קשורים לאלו הנוגעים מהפתולוגיה האמורה?".
ח. תשובת ד"ר ברוסקין לשאלה האחרונה הייתה כדלקמן - "
הפתולוגיה האורתופדית אצל התובע נמצאת במקום אחד בלבד - 1
S
- 5
L
. לו היה מדובר בפתולוגיות נוספות ברמות נוספות ובצורות ביטוי שונות, אזי הייתי יכול לתת משקל לעבודתו של התובע. אולם ברור לכל, כי כל מצבו של התובע בעמוד השדרה נובע אך ורק מהמצב המולד ממנו סובל התובע ולא על רקע תנאי עבודתו, גם אם בצורת אי כושר או בצורת פתולוגיה אובייקטיבית" (חוות דעת מיום 4.7.12).
ט. ביום 26.10.12 הוריתי על זימונו של המומחה לחקירה נגדית, לאחר שהתרשמתי כי תשובתו בכתב אינה מספקת מענה מלא לשאלות שהטרידו את בית הדין הארצי ואשר בשלן כבר הוחזר התיק פעמיים לבית דין זה (התובע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה: בר"ע 12409-11-12 מיום 11.11.12). בהתאם, התקיימה ביום 7.4.13 חקירתו הנגדית של המומחה.
י. במהלך חקירתו הנגדית הסביר המומחה כי ספונדילוליזיס הינו פגם מולד במבנה קשת אחורית של חוליה, וספונדילוליסתזיס הינו גלישה של חוליה כתוצאה מספונדילוליזיס. עוד הסביר כי כתוצאה מתהליך ניווני תחלואי מוחמרת גלישת החוליה עם חלוף הזמן, כאשר גורמים שיכולים לזרז את התהליך הניווני הינם מאמצים גופניים קיצוניים דוגמת ספורט מקצועי וצניחות. כאשר נשאל האם עומס או לחץ שמופעל על עמוד השדרה אינו יכול להחמיר את התהליך הניווני או לזרזו, השיב כי "
מאמצים שהם יותר ממאמצים סבירים בהחלט יכולים לגרום לזירוז התהליך... אם יש עומס יתר באופן קבוע ויש גורם חיצוני חזק מאוד שיכול להשפיע זה יכול לגרום לתהליך ניווני מתקדם יותר... אם יש עומס יתר על דיסקים, מפרקים קטנים של עמוד השדרה וגורם מיקרוטראומטי קבוע - יש תהליך ביולוגי שגורם לעייפות החומר ולהחמרת התהליך הניווני אך מדובר במקרים קיצוניים" (עמ' 8-9 לפרוטוקול). כאשר התבקש להחיל דברים אלו על נהגים מקצועיים, השיב כי "
יש הבדל גדול בין נהיגה באוטובוס לבין נהיגה בסמיטריילר" ובהמשך ציין כי "
נהיגה באוטובוס לא נכנסת להגדרה של מיקרוטראומה". כאשר נשאל מדוע, הבהיר כי "
כוונתי הייתה שנהיגה באוטובוס לא נכנסת להגדרה של מיקרוטראומה בכל הנוגע לספונדילוליזתזיס" (עמ' 13).
בהמשך נשאל המומחה אם ייתכן שתנאי העבודה גרמו לכאבי גב ולאי כושר במנותק מהפגם המולד, והשיב כי "
אם הניתוח היה בחוליות אחרות וללא קשר לספונדילוליזתזיס בוודאי הייתי מתייחס בצורה אחרת אבל התהליך הניווני שהוביל לניתוח הוא היה בחוליות של הספונדילוליזתזיס...". כאשר נשאל מדוע, אם כך, כתב בחוות דעתו הראשונה שכאבי הגב יכולים בהחלט להיווצר כתוצאה מתנאי העבודה ולהחמיר כאבים שנוצרים ממילא כתוצאה מהפגם ההתפתחותי, השיב - "
מכיוון שאנו יודעים שנהגים יושבים בין 12-14 שעות בכבישים משובשים, אבל זה לא מה שקרה במקרה הספציפי הזה. אני מתכוון שכאבי הגב במקרה הזה לא נגרמו בשל הישיבה הממושכת כנהג כי הוא נותח באזור של הפתולוגיה המולדת".
3. לאור תשובותיו של המומחה במהלך חקירתו הנגדית, הגיש התובע בקשה למינויו של מומחה אחר ולחלופין נוסף. לגישת התובע, קיימת סתירה בתשובותיו של ד"ר ברוסקין שכן מחד טען כי תנאי עבודתו של התובע לא השפיעו כלל על היווצרות הליקוי, ומאידך אישר כי עומסים קבועים על עמוד השדרה עלולים להחמיר ולזרז את התהליך הניווני שנוצר כתוצאה מהפגם המולד. בנוסף, עלה מתשובותיו של המומחה כי אינו מסכים שנהיגה באוטובוס יכולה להוות תשתית מיקרוטראומטית, וזאת בניגוד למדיניות בית הדין והפסיקה. עוד טען התובע כי גם במסגרת חקירתו הנגדית לא נתן המומחה תשובה מספקת לשאלה אם לא נגרמו לתובע כאבי גב כתוצאה מתנאי עבודתו, שכן טען שאמירתו בחוות הדעת הראשונה לגבי כאבי הגב נאמרה לגבי נהגים באופן כללי ולא לגבי מצבו של התובע, הגם שלשון הכתוב מלמדת כי התייחס באופן מפורש לתובע עצמו.
הנתבע מתנגד לבקשה.
הכרעה
4. לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בכל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולמנות מומחה רפואי נוסף, וזאת על אף התמשכותם הבלתי סבירה של ההליכים בתיק זה. הגעתי למסקנה כאמור שכן גם לאחר שלוש פעמים בהן הוחזר עניינו של התובע למומחה הרפואי במסגרת שאלות הבהרה, וגם לאחר שהמומחה זומן - באופן חריג - לחקירה נגדית על חוות דעתו, עדיין נותרו אי בהירויות ונושאים שלא ניתן להם מענה מספק על אף שהינם חיוניים לצורך הכרעה בהליך. לאור זאת, ובהתאם לסעיף 17 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מומחים יועצים רפואיים, יש למנות מומחה נוסף.
5. כפי שעולה מהפירוט לעיל, המומחה הסביר - במהלך חקירתו הנגדית - כי התובע סובל מפגם מולד בשם ספונדילוליזיס, שהוביל לספונדילוליזתזיס, ופגמים אלו הובילו גם לבלט דיסק ולשינויים במפרקים הפצטאליים. אין חולק כי מדובר בפגם מולד שאינו קשור לעבודתו של התובע, ועם זאת המומחה אישר כי הפגם מוחמר עם הזמן כתוצאה מתהליך ניווני, וכי עומס מיקרוטראומטי קבוע עלול לגרום להחמרתו של התהליך הניווני או זירוזו. המומחה אמנם השיב כי תנאי עבודתו של התובע לא יצרו עומס מיקרוטראומטי כאמור, אך לא הסביר באופן מספק מדוע - והסתפק בהקשר זה בתשובות כוללניות (דוגמת "
יש הבדל גדול בין נהיגה באוטובוס לבין נהיגה בסמיטריילר" או "
נהיגה באוטובוס לא נכנסת להגדרה של מיקרוטראומה בכל הנוגע לספונדילוליזתזיס"). יתכן שהמומחה התכוון לומר כי נהיגה באוטובוס אינה שוות ערך למאמצים גופניים קיצוניים שעלולים לגרום להחמרת הפגם המולד, אך לא אמר זאת באופן מפורש, ואף לא התייחס בהקשר זה לעובדות הספציפיות כפי שנקבעו בעניינו של התובע (לפיהן נסע שנים על אוטובוסים מיושנים, בהם ישב על כיסאות ברזל עם משענת קש ללא התקן שיכוך זעזועים, ובשנים שלאחר מכן נהג על אוטובוס מפרקי שהיה קופצני מאוד). נותרה לפיכך אי בהירות בנושא זה, שלא נפתרה במהלך החקירה הנגדית.
6. נושא נוסף שלא זכה למענה מספק הינו ההבחנה, שחודדה על ידי בית הדין הארצי בשני פסקי הדין שנתן בעניינו של התובע, בין הפגם המולד שאובחן אצל התובע לבין כאבי הגב מהם סבל. המומחה עצמו ערך את ההבחנה האמורה במסגרת חוות דעתו הראשונית, בה הבהיר כי "
בתנאים מסוימים עבודה פיזית יכולה להחמיר את הכאבים שנוצרים גם ככה כתוצאה מהפגם האנטומי ההתפתחותי, לכן כאבי הגב יכולים בהחלט להיווצר גם כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע". מדברים אלו ניתן היה להבין כי תנאי עבודתו של התובע המסוים, כפי שנקבעו על ידי בית הדין לאחר שמיעת ראיות, יכולים היו לגרום לכאבי גב או להחמירם וזאת על אף שאין חולק כי לא גרמו לפגם האנטומי המולד. לאור זאת התבקש המומחה לנמק מדוע אי הכושר של התובע לא נגרם לפחות בחלקו כתוצאה מתנאי עבודתו, והשיב תשובות בלתי מספקות הן בחוות דעתו מיום 10.8.10, הן בחוות דעתו מיום 4.7.12 והן במהלך חקירתו הנגדית. התשובות אינן מספקות שכן ברור שהתובע נותח באזור הפגם המולד ממנו הוא סובל, אך עדיין אין בכך כדי להסביר מדוע כאבי הגב לא נוצרו או הוחמרו כתוצאה מתנאי העבודה - וזאת בהתאם לדברים שכתב המומחה עצמו בחוות דעתו הראשונית כאמור.