החלטה בתיק ב"ל 11548-08

א. בפניי בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה, ובתגובת הנתבע לבקשה.

ב. הנתבע התנגד להפניית חלק מהשאלות שביקש התובע.

ג. לאחר עיון בשאלות ובהערות הנתבע, מטעמי יעילות הדיון וחקר האמת אני מתיר הגשת השאלות, במלואן או בשינויים קלים לנוכח הערות הנתבע או לשם הבהרה, כפי שיפורט להלן.

ד. לשאלות תצורף חוות דעת פרופ' ג'אן איב סישל מטעם התובע כמבוקש (צורפה לבקשת התובע מיום 3.1.12).

ה. מומחה בית הדין יעיין אפוא בחוות הדעת המצ"ב וישיב על השאלות הבאות:

1.                  נבקש את כבוד המומחה להשיב על שאלת בית הדין מיום 31.5.10 כפשוטו, ולענות האם כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזנים.

2.                  כמו כן נבקש לענות לשאלת ההבהרה מטעם התובע מיום 10.10.10 בו התבקש כב' המומחה לבדוק האם פחת כושר השמיעה של התובע בשיעור 20 דציבל לפחות, בכל אחת מאוזניו בבדיקות המפורטות להלן:

א.      מהו הליקוי הממוצע בתדרי הדיבור בבדיקה מיום 26.10.05.

ב.       מהו הליקוי הממוצע בתדרי הדיבור בבדיקה מיום 19.6.07.

ג.        מהו הליקוי הממוצע בתדרי הדיבור מיום 30.6.08.

3.                  בתשובות לשאלות מיום 10.6.10 ענה המומחה כי מדובר בליקוי מעורב, בהתחשב בכך שבמשך שנים היה התובע חשוף לרעש מזיק במקום עבודתו כפי שנקבע בבדיקת המוסד לבטיחות וגהות, האם יוכל המומחה לקבוע כי הרעש המזיק לא תרם לפגיעה בשמיעה?

4.                  האם לדעת המומחה השפעת הרעש המזיק בעבודה על הליקוי בשמיעה היתה פחותה או רבה מהשפעת מצבו הרפואי של התובע או מהשפעת גורמים אחרים, ומה הם. היה ותותר הצגת מכתבו של פרופסור סישל, נבקש לדעת את תשובת המומחה בהתייחסות למכתב המומחה המצ"ב.

5.                  האם השפיעו תנאי העבודה ברעש מזיק על הופעת הליקוי בשמיעה, ובאיזה מידה? האם יתכן כי הליקוי בשמיעה הוחמר כתוצאה מחשיפתו של התובע לרעש מזיק במהלך שנות עבודתו?

6.                  בעת המענה לשאלות נודה למומחה הנכבד על שכלול הנתון שציין בתשובה 4 מיום 17.2.11 כאשר ענה כי לתובע אין שום מחלות כלליות שיכלו להשפיע על אוזניו.

7.                  לחילופין, נבקש לדעת האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובע לחלות במחלה או ללקות בליקוי אילולא תנאי עבודתו? בעשותו זאת נבקש התייחסותו לנספח ה' - גיליון רפואי מאת ד"ר פורט מנחם לפיו: "לא מצאתי שימוש בתרופות טוקסיות או סיבה אחרת לליקוי בשמיעה. פרופיל צבאי נקי".

8.                  סעיף 4.1 לתקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה - רשימה נוספת), תש"ם-1980 קובע כי כמחלת מקצוע תחשב, בין היתר: " ירידה בכושר השמיעה, חרשות או נזק באוזן הפנימית הנגרמת על ידי רעש."

נבקש לשקול האם הפגימה הרפואית הינה בגדר "מחלת מקצוע", דהיינו נזק שנגרם לאוזן הפנימית על ידי חשיפה לרעש שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור עקב עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ 85 דציבל?

9.                  האם ניתן לומר, כי ליקוי השמיעה של התובע התפתח או נובע מסדרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות, ניתנת לאיתור בזמן מסוים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה הינה, בלתי הפיכה כך, שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה).

10.              בתשובות המומחה לשאלות, קיימת התייחסות בלעדית לתקן אודיולוגי, מבלי להתייחס לקריטריונים האמורים בסעיף החוק, נבקש כעת להתייחס לאמור אך ורק בס' 84 כפשוטו ועל פי האמור בסעיף באופן אחיד ושוויוני ולהחיל על התובע או אותם מבחנים המוחלים על כל הנכים המגישים תביעה לגמלת נכות בעבודה.