1. במוקדה של תביעת הנזיקין שבפניי נטושה מחלוקת נוקבת בשאלת החבות. התובע טוען כי ארעה לו תאונת דרכים. הנתבעת כופרת בכך. מתחילת הדרך היא טוענת כי התובע לא נפגע עקב מעורבות של כלי רכב אלא עקב נפילה מאופניים. הוריתי על שמיעת ראיות בשאלת החבות. ראיות התובע תמו. כמקובל אצלי הוריתי, לאחר תום ראיות התובע, על הגשת תצהירי עדות והגשת ראיות מטעם הנתבעת, והנתבעת עשתה כן במצורף להודעתה מיום 25.4.06.
2. מטעם הנתבעת מעיד עתה החוקר, מר ארז פינגר, וחקירתו הנגדית מצויה בעיצומה. בהחלטתי מיום 6.3.07 נדרשתי למחלוקת בין ב"כ הצדדים לעניין דוחות חקירה שנערכו. ציינתי כי הגם שדו"ח החקירה הינו חסוי הרי תוצרי החקירה אינם חסויים. וכך הבהרתי כי יכול
"שעסקינן בתוצרי דו"ח החקירה, (ש)
יכול שהם בבחינת 'מסמכים מזיקים'. ככאלו זכאי התובע לעיין בהם, ללא קשר לזכותה המוחלטת של הנתבעת לקבוע, אם ייעשה בהם שימוש אם לאו".
3
. לנוכח כל אלו חזרה והתגלעה מחלוקת בין ב"כ הצדדים בעניין יישומה של החלטתי זו. בעניין זה חזרו ב"כ הצדדים והגישו בפניי טיעונים בכתב, ובשני מחזורים. בחנתי הנתונים שבפניי וברי לי כי הדין עם הנתבעת.
4. אכן, בסופה של דרך שנויה במחלוקת אך השאלה האם יש להמציא לעיון ב"כ התובע ראיות שניגבו מגב' אלה קנבסקי (להלן - "קנבסקי") ומגב' ילנה יוזידקו (להלן - "הלנה") שהיא בתו של התובע. ככל שעסקינן בקנבסקי היא הגישה תצהיר עדות מטעם התובע וב"כ התובע, מטעמיו, החליט שלא לסמוך על תצהיר זה באופן שהוא אינו חומר ראיה בפניי. עיינתי בזכרון דברים המנציח שיחה עם קנבסקי וכן קלטת שיחה עמה ותרשים (הגם ששני אלו לא הוצגו בפניי), ומקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעת. אכן, ככל שקנבסקי הייתה מעידה מטעם התובע, היה החומר שבפניי משרת את ב"כ הנתבעת, בגדר החקירה הנגדית של קנבסקי, על מנת לסתור את גרסתה בתצהירה.
ככל שעסקינן בילנה היא, כאמור, בתו של התובע. התובע לא ראה להגיש תצהיר מטעמה. עיינתי בעדות שמסרה לחוקר הנתבעת, פינגר, והעדות האמורה סותרת את גרסת התובע. ברי, איפוא, כי ככל שהנתבעת הייתה מבקשת להעיד את ילנה מטעמה, דהיינו כנגד אביה-התובע, נהיר כי הייתי מתיר לב"כ התובע לעיין בעדות האמורה. ב"כ הנתבעת מצהיר כי אין בדעתו לעשות כן, ומשום כך אין בדעתי להתיר את העיון.
5. חזרתי ובחנתי האם המסמכים האמורים הם בבחינת "מסמך מזיק" לנתבעת, וממילא "מסמך מועיל" לתובע, שאז הייתי מתיר את העיון בהם. המסמכים האמורים, כאמור, הם לכאורה בבחינת "מסמך מזיק" לתובע. כך, רק לכאורה. שהרי לנוכח העובדה שהנתבעת אינה עושה בהם שימוש כלשהו, ממילא ערכם מתנטרל, והרי הוא היה כלא היה. לנוכח כל אלו איני מתיר את העיון בהם.
6. ועוד עליי להידרש לתיק בש"א 1826/07 בגדרו עותר ב"כ התובע למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. מובן שככל שעסקינן בעתירה כי מומחה זה יפסוק את נכותו של התובע, אין בה כל ממש, שהרי טרם הכרעתי בשאלת החבות. ואולם התובע עותר למנות מומחה בתחום הזה על מנת שיאמת את חוסר מסוגלותו למסור עדות. בעניין זה הנני מאמץ את עמדת ב"כ הנתבעת בתגובתו מיום 24.1.07, שאינה זוכה לכל מענה, כזכותו של התובע, זה מכבר. לנוכח הצהרת ב"כ הצדדים מיום 9.5.07 כי תיק בש"א זה בשל למתן החלטה, אין לי אלא להסיק כי ב"כ התובע, ולו באיחור, לא ביקש למסור תשובה לתגובת ב"כ הנתבעת הנ"ל.
אכן, בגדר פרשת ראיות התביעה יכול היה ב"כ התובע, ככל שסבור היה שיש מקום לכך, להגיש חוות דעת רפואית המאמתת את העדר מסוגלותו של התובע למסור עדות. אין בדעתי להכריע האם הוא חייב היה להגיש חוות דעת כאמור, או שמא הוא רשאי היה לעתור כי ימונה מומחה כאמור על ידי בית המשפט, וזאת לנוכח העובדה ששאלת החבות שנויה במחלוקת נוקבת. אם כך ואם אחרת, ברי שלא ניתן לעשות כן עתה. נהיר לחלוטין כי שאלת מסוגלותו של התובע למסור עדות הייתה קריטית במועדים הרלוונטיים, דהיינו בעת פרשת ראיות התביעה. עתה עבר זמנה בטל קורבנה. ועם זאת, יכול שלנוכח הנתונים שבפניי אוכל להכריע, ככל שיהיה בכך צורך, האם אכן התובע היה מסוגל או לא היה מסוגל למסור עדות.
7. לנוכח העובדה שלא נתבקשתי ליתן צו להוצאות, לא אפסוק הוצאות בגדרה של החלטתי זו.
8.
המזכירות תגנוז תיק בש"א 1826/07.
9.
המזכירות תתקשר למשרד ב"כ הנתבעת ותשיב לו מעטפה חסויה שהומצאה לעיוני בלבד ביום 9.8.07 הכוללת את הראיות של קנבסקי ושל ילנה.
10.
הנני מזמן ישיבת המשך הוכחות ליום 10.9.07 שעה 9:30 עד 11:30.
11.
המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתנה היום ל' באב, תשס"ז (14 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.
קלדנית: ברטה א.