1. לפני בקשה לאישור תובענה כתביעה יצוגית.
נשוא הבקשה הינה מדפסת, המיובאת ארצה על ידי המשיבה, אשר פורסם לגביה, באתר האינטרנט של המשיבה, כי הינה כוללת "אופציה להדפסה בדופלקס", ללא ציון מחיר עלותו של הפריט המאפשר אופציה זו.
לטענת המבקש, הערכתו היתה, כאדם סביר, כי עלות האופציה, שהינה טפלה למוצר העיקרי, לא תעלה יותר מ- 15% ממחיר המוצר. בפועל, הסתבר לו כי עלות האופציה כפולה ממחיר המדפסת.
על כן, טוען המבקש, כי בפרסומה של המשיבה יש משום עוולת הטעיה, בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "
החוק"). עוולה, אשר גרמה לו לנזק, המתבטא בהפרש בין מחיר האופציה בפועל, למחיר שהיה צפוי על פי הפרסום המטעה, בסך 3,000 ש"ח. המבקש מעריך כי קבוצת הלקוחות המיוצגת על ידו כוללת כ- 30,000 רוכשי מדפסות מן הסוג האמור, ובהתאם, זכאית קבוצה זו לתבוע מן המשיבה פיצוים בסך 90,000,000 ש"ח.
2. על פי הסכמת הצדדים, פוצל הדיון, באופן כי בשלב הראשון תבחן השאלה, האם לתובע עילת תביעה אישית בגין פרסום העלול להטעותו.
ב. רקע
3. המשיבה הינה יבואנית וסיטונאית בלעדית של מוצרי חברת Lexmarkבישראל (להלן: "לקסמרק"). המשיבה מקיימת אתר אינטרנט פרסומי, בו נמסר מידע על מוצרים שונים של לקסמרק. באתר מפנה המשיבה את המעוניינים במוצרי לקסמרק למשווקים שונים, לצורך ביצוע רכישה.
4. המבקש ביקש לרכוש מדפסת לייזר צבעונית. הוא ערך בדיקות ואסף נתונים באינטרנט, שם נתקל בפרסומי המשיבה, בהם פורטו פרטיה של מדפסת מתוצרת חברת Lexmarkדגם 510C(להלן: "
המדפסת"). המבקש בדק את הפרסום הנוגע למדפסת באתר האינטרנט שמנהלת המשיבה וכן באתרי אינטרנט אחרים, בהם נוסח הפרסום היה דומה לזה שבאתר המשיבה. המבקש התרשם ממחירה הנמוך יחסית של המדפסת ומביצועיה, והחליט לרכשה.
5. להלן לשון הפרסום באתר האינטרנט של המשיבה, אשר מופיע גם באתרי אינטרנט אחרים, עליו, לטענתו, התבסס המבקש בביצוע הרכישה ואשר בגינו הוטעה, בעיקר בשל המילים המודגשות (להלן: "
הפרסום"):
"
מדפסת לייזר צבע איכותית לקבוצות עבודה קטנות. מדפסת מושלמת לעסקים, בהם המחיר מהווה גורם החלטה מכריע.
Lexmark C510
הינה מדפסת לייזר צבע לקבוצות עבודה קטנות, עם מהירות הדפסה של עד 30 עמודים לדקה בשחור ועד 8 עמודים לדקה בצבע. רזולוציית ההדפסה היא 2400
IQ
לקבלת איכות צבע גבוהה במסמכים עסקיים. עיצוב קומפקטי
ואופציה להדפסה בדופלקס מאפשרים למדפסת להשתלב בקלות במשרד קטן". (ההדגשה של המבקש).
הדפסה בדופלקס הינה הדפסה משני צידיו של דף הנייר, ולשם כך יש לחבר למדפסת מתקן מיוחד, ההופך את הדף מצד לצד בעת ההדפסה.
6. לבסוף, המבקש רכש את המדפסת, אך לא מהמשיבה כי אם באמצעות אתר אינטרנט של חברה מסחרית, בשם "מישרדיה", במחיר של כ- 1,700 ש"ח. בין "משרדיה" לבין המשיבה אין כל קשר מסחרי. המשיבה מספקת אחריות למדפסת, בהיותה יבואנית המוצר בישראל.
7. אחד משיקולי המבקש ברכישת המדפסת, לטענתו, היה העובדה, כי בפרסום באינטרנט צויין קיומה של אופציה להדפסה בדופלקס, המאפשרת לעשות שימוש במדפסת להדפסה על כל דף משני צדדיו, באופן אוטומאטי. אופציה זו שימושית להדפסת חוברות, ספרים ומסמכים שיש בהם מספר עמודים רב.
8. מימוש האופציה להדפסה בדופלקס כרוך ברכישת יחידה נוספת (להלן: "
יחידת הדופלקס"), שהינה יחידה מודולרית נפרדת, המותקנת על מדפסת קיימת. יחידה זו הינה רחבת מימדים בגודל 40x50x40.
9. בעת הרכישה לא בדק המבקש את עלות האופציה ולא סבר כי עליו לבדקה, מאחר והעריך כי, בהיותה טפלה למוצר העיקרי, לא תעלה יותר מ- 15% ממחיר המוצר.
10. מספר חודשים לאחר רכישת המדפסת, חפץ המבקש לממש את האופציה, ולרכוש את יחידת הדופלקס. לשם כך פנה ל"משרדיה", אך הופנה על ידה אל המשיבה. המבקש פנה למשיבה, לברר את עלות היחידה, באמצעות שאילתא בדואר אלקטרוני ששלח אליה. במענה שלחה המשיבה למבקש הצעת מחיר של 630$, בתוספת מע"מ. מחיר זה קרוב למחירים של יחידות דופלקס המוצעות על ידי חברות אחרות.
11. בסופו של דבר, לא רכש המבקש את יחידת הדופלקס, לטענתו, עקב מחירה הבלתי סביר. המבקש אף לא רכש מדפסת אחרת, המאפשרת הדפסה בדופלקס.
12. המבקש טוען כי אי-גילויו של מחיר יחידת הדופלקס, מצד המשיבה, במסגרת הפרסום, מהווה הטעיה. שכן, משהוצגה האופציה להדפסה בדופלקס, הוא, ככל צרכן סביר, סבר כי מחירה יהיה כ- 15% ממחיר המוצר העיקרי - המדפסת. המבקש טוען כי ההטעיה גרמה לו נזק בסך של 3,000 ש"ח, שהינו ההפרש בין מחיר סביר של יחידת הדופלקס, לשיטתו, לבין מחירה בפועל. לשיטת המבקש, הואיל ומדובר בפריט הטפל למוצר העיקרי, הרי מחירו הראוי והמקובל של פריט זה אינו אמור לעלות על שיעור עלות של 15% מעלותו של המוצר העיקרי.
13. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה, בסך של 90,000,000 ש"ח, בשם קבוצת הצרכנים שרכשו את המדפסת, בהתבסס על חוק הגנת הצרכן, בהנחה כי נמכרו 30,000 מדפסות מסוגה של המדפסת עד ליום הגשת התביעה.
14. המבקש מבקש לאשר את התביעה כתביעה יצוגית בשם קבוצת הצרכנים האמורה. המשיבה מתנגדת לבקשתו.