אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 8135/06

החלטה בתיק א 8135/06

תאריך פרסום : 05/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8135-06
17/02/2008
בפני השופט:
ג' כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
יחיא אלקדמאני
עו"ד אשרף ג'אסר
הנתבע:
האפוטרופוס לנכסי נפקדים
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

1.         התובע הגיש תביעה נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בה עתר לביטול הכרזתו של הנכס הידוע כחלקה 2 בגוש 30514, המצוי בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים, והרשום על שמם של בני הזוג אלמע'רבי, כנכס נפקד כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950.

עם הגשת תצהירי הצדדים, התנגד התובע להגשת נספחים א', ב', ד', ה', ו-ז' לתצהיר עדותו הראשית של רונןברוך, אשר הוגש מטעם הנתבע, כמפורט להלן:

א.         נספח א'- מכתב מיום 11.1.68 מדוד דרש, עובד המינהל, למינהל מקרקעי ישראל ביחס לנכס נשוא התביעה.

ב.         נספח ב'- תרשומת בכתב יד שנערכה ע"י עובד האפוטרופוס הכללי ביחס לגב' אלמע'רבי. התרשומת אינה נושאת תאריך.

ג.          נספח ד'- תרשומת בכתב יד מפגישה שנערכה ביום 5.12.01 עם עו"ד מוסק, בא כוחו דאז של התובע, בנוגע לנכס. על פי הרישום, נערכה התרשומת על ידי "שמש".

ד.         נספח ה'- מכתב תלונה של דיירת הגרה בסמוך לנכס שנשלח לראש עירית ירושלים ביום 8.8.73.

ה.         נספח ז'- צילום ייפוי כוח כללי של עבדאללה אלמע'רבי אשר נחתם, על פי הנחזה בו, בשגרירות ירדן בגרמניה ביום 8.9.72.

2.         לטענת הנתבע הנספחים השנויים במחלוקת קבילים כראיה מכוח היותם ראיות מינהליות אשר היו ברשות האפוטרופוס ואשר שימשו יסוד להחלטתו להנפיק תעודת נפקדות. לחלופין, נספחים א', ב', ו-ד' קבילים בהיותם "רשומות מוסדיות", כמשמעות מושג זה בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן: פקודת הראיות); נספחים א' ו- ה' קבילים בהיותם "מסמכים נושנים", כמשמעות המושג בסעיף 43 לפקודת הראיות; ונספח ז' קביל בהיותו "תעודת חוץ"ובהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות, ולחלופין מכוח היותו תעודה נושנה.

לחלופי חלופין, טוען הנתבע, על בית המשפט להתיר הגשת נספחים אלה במסגרת המגמה הכללית של מעבר מכללים של "קבילות" לכללים של "משקל".

ראיות מינהליות

3.         אכן, ככל רשות מינהלית, אין האפוטרופוס לנכסי נפקדים כפוף לדיני הראיות הרגילים ורשאי הוא לבסס החלטתו על ראיות בלתי קבילות, ובלבד שמדובר בראיה "שאדם סביר ורשות סבירה היו מסתמכים עליהן ורואים אותן כבעלות ערך הוכחתי ראוי ומספיק בנסיבות המקרה" (בג"צ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, תק-על 2003(4) 497; בג"צ 127/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פד"י נב(4) 690; בג"צ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים, ניתן ביום 23.9.07). ואולם, עמידתה של ראיה במבחן הסבירות של ראיה מינהלית איננה מכשירה הגשתה כראיה לצורך משפט אזרחי או פלילי. מבחן הראיה המנהלית "מתמקד בערך ההוכחתי של הראיה, ולא בקבילותה בבית -המשפט" (בג"ץ 4400/98 ברהם נ' שופט משפטאי אל"מ שפי ואח',פ"ד נב(5) 337). מכאן, כי יש לבחון את קבילותם של המסמכים, כהוכחה לאמיתות תוכנם, על פי כללי הראיות הרגילים.

הנתבע יהיה רשאי, אפוא, להגיש את כל המסמכים כמסמכים שעל סמכם הוצאו תעודות הנפקדות (למעט נספח ד' שהינו מאוחר להוצאת תעודות הנפקדות), אך לא כהוכחה לאמיתות תוכנם.

רשומה מוסדית

4.         הנתבע טוען כי מסמכים א', ב', ו-ד' קבילים בהיותם "רשומה מוסדית". סעיף 35 לפקודת הראיות קובע, בין היתר, כדלקמן:

"'מוסד' - המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור"...

"'רשומה מוסדית' - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".

לכאורה, על פי לשון החוק, מסמך שנערך ע"י המדינה במהלך פעילותה הרגילה הינו "רשומה מוסדית". על פי סעיף 36 לפקודת הראיות, רשומה מוסדית (שאיננה פלט מחשב) תהווה ראייה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בהליך משפטי, אם נתקיימו שני אלה:

(1)         המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו.

(2)         דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה.

קיומם של התנאים המנויים בס"ק 1 (נוהג, במהלך הניהול הרגיל ובסמוך להתרחשות) ובס"ק 2 (דרך איסוף הנתונים ודרך עריכת הרשומה) טעון הוכחה (י. קדמי, על הראיות, חלק שני, מהדורת תשס"ד, עמ' 847). נטל הוכחת תנאי הקבילות הבסיסיים של רשומה מוסדית מוטל על המבקש להגישה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ