החלטה בתיק א 739683/05

בפניי בקשה למסירת מסמך שמאות שנערך לנכס נשוא ההליך בחודש אוגוסט 2005 ופירוט לגבי התשלומים, אותם שילם המבקש למשיבה בגין ארנונה החל מאוגוסט 1992 ועד למועד מסירת פירוט תשלומים זה.

לטענת המבקש, ביום 8.5.06 נתן בית המשפט הנכבד החלטה המורה למשיבה למסור למבקש דוח שמאות לנכס, מאוגוסט 2005 ומשנת 1993.

החלטה זו ניתנה, לאחר שהעלה בבקשתו למתן רשות להתגונן טענת קיזוז כספים, שלטענתו שילם למשיבה ביתר וכי הוא נזקק לפירוט התשלומים המלא ששילם למשיבה בגין הארנונה.

לטענתו, במהלך הדיון ביום 8.5.06 הועלתה ונידונה שאלת מסירת פירוט התשלומים והשמאות למבקש, ברם בפרוטוקול ההחלטה לא צויין שעל המשיבה למסור את פירוט התשלומים.

פירוט התשלומים והשמאות מבוקש לצורך קידום ההליך בטענת הקיזוז, שכן על הצדדים לדעת מהם הסכומים המדויקים ששילם למשיבה בגין דמי ארנונה ובבסיס טענת הקיזוז עומדת השמאות.

לאור הנטען מבקש להיעתר לבקשתו.

לטענת המשיבה היא מעולם לא מנעה מנישומים אשר פעלו בהתאם לחוק גישה למסמכים הנוגעים לענייניהם ומצויים ברשותה ואף במקרה זה אין לה מה להסתיר.

לטענתה, נתגלו אי דיוקים רבים בתצהירו של המבקש בפנייתו לבית המשפט מיום 1.5.06, בו טען כי המשיבה סירבה למסור לו מסמכים.

המבקש לא פנה למשיבה כלל בבקשה בכתב, להשיב על שאלון או לגלות בתצהיר את מסמכיה,  ופנה ישירות לבית המשפט בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי.

לטענתה, למרות שהמבקש פעל שלא כדין, תעשה ככל שיתאפשר בידה בכדי להמציא את המסמכים המבוקשים  למרות ההכבדה עליה, מחמת חלוף הזמן ומאחר והמבקש לא הגיש כל השגה על שומת הארנונה במשך למעלה מ-14 שנים.

בנוסף פרוטוקול הדיון מיום 8.5.06 משקף נאמנה את מהלך הדיון ובו לא נדונה שאלת מסירת פירוט התשלומים.

לטענתה, למבקש ניתנה הזכות להגיש מדי שנה השגה על השומה, אולם הלה בחר ביודעין לזנוח אותה ומבקש כעת להטריח את המשיבה להמציא לידיו מסמכים כ-14 שנה ממועד תחילת החזקתו בנכס.

המשיבה נכונה להמציא כל מסמך רלוונטי שיהיה בידה לאתרו מלבד אותם מסמכים המוגדרים חסויים, ברם לאור מחדלי המבקש המועד טרם הגיע לכך.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון,עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International  נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).