א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
700787-07,749434-06
21/06/2007
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
| - נגד - |
התובע:
מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
עו"ד הרפז פזי
|
הנתבע:
1. שדאפנה קומפיוטר בע"מ
2. שדאפנה מחמוד
3. שדאפן להשקעות בע"מ
|
| החלטה |
מנורה חברה לביטוח בע"מ
(להלן:"התובעת") ביטחה את הנתבעים שדאפנה קומפיוטר בע"מ ושדאפנה מחמוד (ת.א 700787/07) וכן את שדפאן להשקעות בע"מ (ת.א 749434/06) (להלן:
"הנתבעים") בביטוחים שונים. עם זאת, לטענתה, הנתבעים לא שילמו את דמי הביטוח (הפרמיות) בעבור הביטוחים כפי שהוסכם.
הנתבעים בכתבי ההגנה העלו מספר טענות הגנה. בד בבד העלו הנתבעים גם טענה מקדמית של חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה. לטענת ב"כ הנתבעים המלומדת, הסמכות המקומית לדון בתובענה הינו לבית משפט השלום בנצרת.
בתאריך ה- 11/06/07 אוחדו הדיונים בשני התיקים דנן וכן חזרה ב"כ הנתבעת על טענת חוסר הסמכות המקומית.
תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כי:
(א) "תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו
מצוי אחד מאלה:
1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
2) מקום יצירת ההתחייבות;
3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
4) מקום המסירה של הנכס;
5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".
(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט".
אין חולק על כך שמקום מושבם של הנתבעים לא מצוי באזור תל אביב. התובעת אף מיענה את כתבי התביעה לכתובותיהם של הנתבעים הרשומים באזור נצרת.
טענת ב"כ הנתבעים לפיה המקום הנחזה להתקשרות עם הפוליסות של התובעת הינה באזור נצרת דרך סוכן ביטוח מטעם התובעת, כך גם סוכם לגבי מקום התשלום, לא הופרכה.
מאידך, טען ב"כ התובעת המלומד כי אין לתובעת כל סניף בנצרת ומשכך מקום מילוי ההתחייבות הינו בסניף הראשי של התובעת, בתל אביב. כמו כן, טען ב"כ התובעת כי משהגישה ב"כ הנתבעים בעבר בקשה לדחיית מועד דיון, קבלה על עצמה סמכותו של בית המשפט לדון בתיק ו"פספסה" את ההזדמנות הראשונה להעלות את טענת חוסר סמכות המקומית. ב"כ התובעת אף צירף החלטה שניתנה על ידי כב' השופט רחמים כהן בה הוא דחה בקשה להעברת מקום דיון בנסיבות דומות.
לדידי, ההזדמנות הראשונה להעלת טענת חוסר סמכות מקומית הינה שדה מרעה רחב במיוחד. זאת, לאור העובדה כי המחוקק לא התייחס לנושא בתקנות ובית המשפט העליון לא פסק לגופו של עניין לגבי מתן רשימה כזו או אחרת למשמעות הפרשנית והלשונית של המושג "הזדמנות ראשונה". בעודי עובר על דברי המלומד אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג-2003, הוצאת סיגא) הרי שכל שנאמר הינו כדלקמן:
"...שהנתבע, המבקש להעלות טענה זו לדיון, חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה. נתבע אשר לא טען בכתב הגנתו, או בהתייצבותו הראשונה (כאשר אין צורך בכתב-הגנה), כי אין לבית המשפט סמכות מקומית, יראו אותו כמסכים למקום השיפוט."
במקרה דנן, צויין מפורשות בכתב ההגנה כי לדעת הנתבעים אין לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענות. משכך אינני סבור שניתן להחיל בעניינינו את הרציו שבהחלטתו של כב' הש' כהן בבש"א 161793/05 (ת.א. 10783/03) שהציג ב"כ התובעת לבית המשפט.