בפני בקשת התובעת (להלן:
"המבקשת") להמצאת מסמך ולהצגת תעודת עובד ציבור.
"ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, (להלן:
"התקנות"), נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל דין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש". (א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי
, מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005, עמ' 185; להלן: "
גורן").
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן. (רע"א 4999/95
Alberici International
נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).
הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. (רע"א 2534/02
שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193).
"הליכי הגילוי המוקדם נתפסים בספרות המשפטית ובפסיקה כהליכים שנועדו להגביר את היעילות וההגינות הדיונית ואת החתירה לחקר האמת..." (ד' שוורץ,
סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות
, תשס"ז, עמ' 319; להלן -
שוורץ), לפיכך במסגרת בקשה זו, תיבחן נחיצותם של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והמצויים או שהיו מצויים ברשותה ו/ או בשליטתה של המשיבה.
המבקשת, מבקשת לקבל לידיה את העתק המכתב אשר שוגר על ידי כב' מנהל בתי המשפט אל השופטים במערכת המשפטית בעניין עשיית מאמץ למניעת תקלה כגון זו שארעה בתיק שבפני ולטענתה מכתב זה יהא חלק מחומר הראיות.
באשר למכתב הראשון, טוענת המשיבה כי אין במסמכים המבוקשים כדי לייעל את ההליך השיפוטי וכדי להאיר על השאלה שבמחלוקת, ועל כן המצאתם לא משרתת את הרציונאל העומד בבסיס ההליך לגילוי ועיון במסמכים. כמו כן, שני המסמכים המבוקשים לטענת המשיבה אינם רלוונטיים כלל לשאלות שבמחלוקת. לטענת המשיבה, לא קיימת לה חובה להמציא את המסמכים המבוקשים הואיל והמכתב מהווה תרשומת פנימית ועל כן הנו מסמך חסוי והרשימה היא מסמך שלא נמצא ברשותה של המשיבה ועל כן אין עליה כל חובה להמציא במסגרת של הליך לגילוי ועיון במסמכים.
המשיבה לא מתנגדת להמציא את המכתב של מנהל בתי המשפט ואף צרפה אותו לתגובתה.
לטענת המשיבה, מבקשת למעשה התובעת, שהנתבעת תעשה עבורה את מלאכת איסוף הראיות, תוך ניסיון במסגרת הבקשה לצאת למסע "דייג" של אותן ראיות, ניסיון שהפסיקה אף דוחה מכל וכל. בנוסף, המכתב אותו מתבקשת המשיבה להמציא אינו רלוונטי לבירור המחלוקת נשוא התובענה המכתב הינו פנייה של כבוד מנהל בתי המשפט, אל ציבור השופטים לאחר שהוגשה תלונת עו"ד רכטמן ואינו יכול לשפוך אור על גילוי האמת וללמד על הנסיבות בהן התרחש האירוע נשוא התובענה.
לטענת המשיבה, אחד הסייגים לזכות העיון במסמכים המוחזקים בידי הרשויות הוא חיסוים של דיונים פנימיים או של תכתובות פנימיות בין אנשי הרשות, או בין רשויות השלטון. אינטרס הציבור הוא כי עובדי ציבור יוכלו להביע את דעותיהם ומסקנותיהם בלי לחשוש כי הדברים יגיעו לידי גורמים חוץ מערכתיים.
לטענת המשיבה, מתן פומבי לתרשומות פנימיות, התכתבויות פנימיות, חוות דעת וסיכומים עלול להרתיע עובדי ציבור להעלות כל הכתב דברים באופן פתוח וגלוי וכן להרתיע את הגורם המחליט מלבקש מעובדיו להעלות את כל עמדותיהם בגלוי ובבירור על הכתב, ובכך לעקר מתוכן ממשי את הליך קבלת החלטות במנהל הציבורי.
בנוסף, טוענת המשיבה כי החיסיון בדבר "תרשומות פנימיות" או למצער ההכרה בדבר העדר חובה לחשוף תרשומות פנימיות, זכה אף "לגושפנקא" חוקית במסגרת סעיף 9 (ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998.
לטענת המשיבה, מן הראוי לציין כי נושא העברת מסמכים פנימיים אשר הוכנו במהלך העבודה הרגיל של רשויות ציבוריות, לעיון הצד שכנגד בהליכים משפטיים נדון רבות בפסיקה, אשר קבעה לאחרונה, במסגרת מספר פסקי דין, כי החסינות של מסמכים, היא יחסית ומתבטלת אל מול חובת הגילוי במקרים רבים. על אף שעמדת המשיבה היא כי המסמך אינו רלוונטי וכן חסוי בשל היותו תרשומת פנימית, לפנים משורת הדין, לא מתנגדת המשיבה לבקשת המבקשת להמציא לידיעה העתק המכתב.
בקשה נוספת שבפני, היא להורות למזכיר הראשי של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, או לכל אדם אחר מוסמך במערכת האדמיניסטרטיבית של בית הדין הנ"ל, לערוך רשימה ובה שמות האנשים (כגון מתמחים), למעט שופטים, אשר היו בין כותלי בית הדין הנ"ל בשעות הבוקר של יום 22.11.06 ואשר לא היו כפופים להגבלות אשר הוטלו על ידי השביתה ולמסור את הרשימה הנ"ל לידי ב"כ המבקשת, על מנת שהרשימה תוצג כחלק מהראיות. לטענת המבקשת, המכתב יהא ראיה טובה לאפשרויות שקיימות להודיע לצדדים שלא להגיע לבית הדין וזאת חרף שביתה שפרצה. רשימת האנשים שהיו בין כותלי בית הדין תהא ראיה טובה לאפשרויות שהיו בפועל למסור את ההודעה לבאי כוח הצדדים וזאת אפילו אם מן הדין כב' השופטת לא הייתה חייבת, בעצמה, לעשות זאת.
לטענת המשיבה כי אין כל רלוונטיות לרשימה מסוג זה, והיא לא תועיל לחקר האמת. טענת המבקשת לא תשתנה בהתאם למספר העובדים שנכחו באותו יום בין כותלי בית המשפט, או בהתאם לשמותיהם, כל זאת כאשר הוכרזה בבוקרו של יום שביתה כללית במשק.
לטענת המשיבה, גם אם תתקבל טענת המבקשת כי מדובר ברשימה רלוונטית, הרי שחובת הגילוי והעיון במסמכים, חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובה זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו, חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים, אין משמעה חיוב בעל דין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים במיוחד מסוימים במיוחד לצרכי המשפט. לטענתה, במסגרת פסק דין מחסני ערובה (ראה מקום בהמשך), נפסק כי חובת הגילוי מוגבלת אך למסמכים קיימים וכי יש להימנע מלהרחיב את היקף תחולה אף למסמכים שטרם נוצרו.
בעניינו, "
היקף הגילוי המוטל על בעל הדין הנדרש לחשוף את המסמכים שברשותו מתייחס למסמכים רלוונטיים לסכסוך שעל הפרק, היינו מסמכים הנוגעים לפלוגתאות שבמחלוקת בין בעלי הדין" (
שוורץ, עמ' 321) בעניינו, לא ברורה רלוונטיות המסמך שיכלול את רשימת העובדים שנכחו בבית הדין ביום השביתה.
על החשיבות שביסוד הליכי גילוי ועיון במסמכים, הן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית והן לצורך חתירה לחקר האמת, עמד בית המשפט לא אחת בעבר. כפי שנאמר ברע"א 4234/05
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (טרם פורסם):
"
המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98
שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת"