א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
68088-04
09/02/2006
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
| - נגד - |
התובע:
יעקי (יעקב) חן
עו"ד חן פרוינד
|
הנתבע:
חסן עבד אלרזאק אלמגרבי
עו"ד ניקולא סאבא
|
| החלטה |
1. המבקש עותר לדחיית ההודעה לצד שלישי שהוגשה כנגדו ביום 1.6.05 מחמת התיישנות.
התביעה העיקרית הוגשה ביום 2.11.04 בגין נזקי גוף, עקב תאונת עבודה שארעה לתובע ביום 11.11.97, עת עבד לטענתו בשירות המשיב.
ביום 6.3.05 ניתנה למשיב ארכה בת 90 יום לצורך איתור פרטיהם של הצדדים השלישיים.
ביום 1.6.05 הוגש כתב הגנה מטעם המשיב וכן הודעה לצד ג' כנגד המבקש וצד נוסף.
2. לטענת המבקש עילת התביעה נולדה ביום 11.11.97 ולפיכך התיישנה ביו 10.11.04, ולכן דין ההודעה כנגדו להדחות מחמת התיישנות.
בנוסף טוען המבקש כי אין אדם בשם "יאקי חן" כמפורט בהודעה כנגדו וכן אין לו כל קשר למקרה נשוא התביעה.
3. בכל הנוגע לקשר שבין המבקש למקרה נשוא התביעה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ודי בטעם זה כדי לדחותה. עסקינן בעניין עובדתי אשר אין מקום לבררו בשלב זה.
בכל הנוגע לפרטי זהותו של המבקש, מהתגובה עולה כי מספר זהותו של המבקש ידוע למשיב ולכן לא שוכנעתי, גם נוכח העדר תצהיר התומך בטענה, כי המבקש אינו האדם כלפיו כוונה ההודעה.
אשר על כן אני מורה על תיקון פרטי המבקש בהודעה באופן שיירשם שמו המלא ומספר תעודת זהותו כפי שמופיע במרשם האוכלוסין.
טענת ההתיישנות
4. אין בידי לקבל את טענת ההתיישנות מכמה טעמים:
5. ראשית, עילת התביעה בהודעה לצד ג' הינה תביעת שיפוי או השתתפות כלפי המבקש כלפיו מועלות טענות לרשלנותו. עולה מכתבי הטענות כי המבקש והמשיב הינם מעוולים במשותף.
לעניין זה ההלכה המנחה הינה ע"א 493/63
קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בישראל נ' קבוצת כנרת, פד"י יח (2) 225, שם קבע כב' השופט לנדוי:
"עילת התביעה של הניזק נגד המערערת לפיצויים אינה זהה עם עילת התביעה... לדמי השתתפות: העילה הראשונה נעוצה במעשה העוולה והנזק שנגרם בעקבותיו, ואילו העילה השניה נעוצה באחריות המזיק לפצות את הניזק על הנזק ההוא... על אף האפשרות הדיונית לברר תביעת הפיצויים ותביעת דמי ההשתתפות במסגרת דיונית אחת, הרי שונות הן לפי עילתן, ותביעת דמי ההשתתפות (על אף הגשתה מראש) למעשה אינה מתעוררת אלא לאחר בירור תביעת הפיצויים, לכשנקבעה אחריות המזיקים לנזק...".
והוסיף שם, בעמ' 234, כב' השופט זוסמן:
"אין הם תובעים את זכותו של מזרחי שעברה אליהם על דרך של סוברוגציה, אלא תובעים הם שיפוי על החיוב בו עלולים הם להתחייב. עילת הנזיקין של מזרחי נולדה כאשר נעשה מעשה הנזיקין ואילו עילת השיפוי לא תבוא לעולם עד שלא יתחייבו המשיבים בדין, ואולי אפילו רק כאשר הם ישלמו למזרחי, ואין בכך כלום שהמשיבים [235] זכאים לתבוע כבר עכשיו על דרך של הודעה לצד שלישי: ע"א 479/60, [3], הנ"ל.
ראיה לכך שבעילות שונות עסקינן היא שתקופת ההתיישנות של עילת ההשתתפות אינה מתחילה עם מעשה הנזיקין שהוליד את עילת הנזיקין". (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.)
[על תוקפה של הלכה זו ואבחנתה מעילת שיפוי כנגד מבטח, ראה ע"א 6945/92
משמר חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פד"י נו (5) 170]
כמו-כן, ראה החלטת כב' השופט י. צבן, בת.א. (י-ם) 6135/04
תפנית וינד בע"מ נ' זהב ירושלים בע"מ, דינים מחוזי, כרך לה (1), 703:
"למה הדבר דומה? לתביעת שיפוי, שמגיש נתבע "הודעת צד ג'" להשתתפות צד שלישי. כמו בתביעת שיפוי, גם במקרה כגון זה שלפנינו, היום בו קמה עילת התובענה של הנתבע כלפי צד ג', הוא היום בו נקבעה אחריות המזיק לנזק".
6. שנית, גם מהפן הדיוני אין מקום להיעתר לטענת ההתיישנות.