בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 64,714.62 ש"ח.
לטענת התובעת, חברה המנהלת עסקי אשראי לבעלי כרטיסי אשראי, ומעניקה אשראי לבעלי כרטיס ע"י תשלום ישיר לבעלי עסקים בארץ ובחו"ל בגין סחורות ושירותים שרוכש בעל הכרטיס, הנתבע חתם על בקשת הצטרפות ב- 7.10.01. בבקשה זו התחייב לשלם לתובעת את כל החיובים שיבצע באמצעות כרטיס האשראי, ע"י הוראת קבע שמסר לחיוב בבנק הבינלאומי. הבנק הבינלאומי סירב לכבד את הוראת הקבע והחזירה לתובעת.
בבר"ל טוען המבקש כי המשיבה הסכימה שהמבקש ירשה לבנק להוציאו מההסדר בתנאים מסויימים, וזאת אם תהיה לבנק סיבה סבירה לכך, ובתנאי שהבנק יודיע על כך למבקש עם ציון הסיבה.
לטענתו, חלק הארי של החוב הינו בגין הלוואות אקספרס שניתנו לו במסגרת התקשרות עם המשיבה, והיו אמורות להיפרע ב- 20 תשלומים. לטענתו, לא היתה שום סיבה להוצאתו מההסדר והוא אף לא קיבל הודעה מהבנק על כך, וממילא הוא גם לא יודע מה הסיבה. לטענתו, גם המשיבה לא הודיעה לו על הוצאתו מההסדר, ועל המשיבה היה להודיע לו שהיא מוציאה אותו מהסדר ההלוואה המיוחד.
לטענת ב"כ המבקש בסיכומיה, המשיבה לא פירשה נכון את ההסכם בין הצדדים, הוציאה את המבקש מההסדר, העמידה את כל החוב לפרעון מיידי, מבלי שהודיעו לו, מבלי שניתנה לו אפשרות לתקן את הפגם, ומבלי שהבדילו בין הסדר רכישות מבתי עסק והלוואות טלפוניות.
לטענתה, המשיבה קיבלה לכאורה סכומים העולים על סכום התביעה, ועל חלק מהסכומים המפורטים בנספח א' לתביעה, היה להיזקף על חשבון החוב מושא תביעה זו.
לטענתה, את פתרון הבעיה היא רואה במתן אפשרות למבקש להמשיך בהסדר.
לטענת ב"כ המשיבה בסיכומיו, המבקש לא טען לגבי נכונות סכומי התביעה, לא הראה מה הסכומים להם הוא טוען ששולמו.
לטענת המשיבה, המבקש לא הראה כמה מתוך 20 תשלומי ההלוואה שילם וכמה נשאר חייב. מה עוד, שלטענתה בדף התנועות המצורף לכתב התביעה מפורטים כל התשלומים ששילם המבקש.
כמו כן ההסדר על פי ס' 6 לכתב ההרשאה לבנק הבינלאומי הוא מול הבנק ולא מול המשיבה. בכל טענה שיש למבקש בגין הוצאתו מההסדר, הינה נגד הבנק ולא נגד המשיבה.
דיון
ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקש, ובאין חקירה על התצהיר, עומדות בדרך כלל העובדות המובאות בו בחזקת עובדות שאין מערערים עליהן. אך אם אותן עובדות כמות שהן, אינן מגלות הגנה, אין צידוק להעניק לנתבע רשות להתגונן, רק מכיוון שהתובע נמנע מלחקור, כאשר אין לו על מה לחקור (סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, דוד בר אופיר, עמ' 112 וכן המ' 434/65 ארגת חברה לתעשיות בע"מ נ' דומסקי ואח', פד"י יט' 3, 324).
לעניין טענות המבקש כי הוצא מההסדר מבלי שהודע לו וללא כל סיבה - נספח א' לכתב התביעה הוא בקשת ההצטרפות למועדון הלקוחות של התובעת, כולל בתוכו בעמוד השני, הרשאה לחיוב חשבון המופנית אל הבנק הבינלאומי סניף 126, ועל פיו הבנק רשאי להוציא את המבקש מההסדר אם תהיה לו סיבה לכך ועליו להודיע על כך למבקש.
צודק ב"כ המשיבה בטענתו, ולפיה, אם יש למבקש טענה בעניין הוצאתו מההסדר, טענה זו אמורה להיות מכוונת נגד הבנק, ולא נגד המשיבה.
אינני מקבלת את טענת ב"כ המבקש, ולפיה גם על המשיבה היה להודיע למבקש על כך. ביהמ"ש לא הופנה לכל התחייבות של המשיבה בעניין זה, ואין כל טענה כ למשיבה, יש מה לומר בעניין זה לבנק בו מנהל המבקש את חשבונותיו.
לטענת הנתבע, מדובר בהלוואה שהנתבע שילם את תשלומיה או חלקם ו/או שחלק מהסכומים המופיעים בנספח א' לכתב התביעה אמורים להיזקף על חשבון ההלוואה.
על המבקש רשות להתגונן להיכבד ולהכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. כך , טענה סתמית על תשלום כסף מבלי לפרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות - איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן.
על הנתבע גם לפרט אם הגנתו הינה נגד התביעה כולה או חלקה. (ספרו של בר אופיר עמוד 85).
אם המבקש היה זקוק למסמכי הבנק כדי לערוך תחשיב לבסס את טענותיו, היה עליו לבקש מסמכים אלה מהמשיבה, והמבקש לא עשה כן, או למצער לא טען זאת.
