א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
65343-04
23/11/2006
|
בפני השופט:
ס.נ. שריר מיכל
|
| - נגד - |
התובע:
חובב איבון
|
הנתבע:
1. חכמון רפי
2. אריה חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
1.
רקע עובדתי
א. התובעת מס' 1 נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.8.04 ובגינה חבים הנתבעים.
ב. התיק נקבע להגשת תצהירי עדות ראשית והגשת תיקי מוצגים.
ג. בדיון 11.9.06 התנגדה ב"כ הנתבעים להגשת המסמך המסומן ת/7 שצורף לתיק המוצגים של התובעים ללא חקירת עורכו, האחות מרינה ברודצקי, לפי
סע' 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971.
2.
הדיון המשפטי
א. הנתבעת סבורה, כי "שאלון מידע רפואי-סיעודי למתן שירותים לחולה כרוני", שנערך ע"י אחות קופ"ח וצורף לתיק המוצגים שהוגש ע"י התובעת והמסומן
ת/7 אינו מהווה "מסמך רפואי" במובנו הרגיל בהיותו משקף התרשמות האחות מתפקודי התובעת בביתה, שאינם רפואיים בעיקרם ולפיכך אינו מהווה "רשימה מוסדית". אי לכך אין אפשרות להגישו ללא הזמנת עורכו לחקירה לפי
סע' 36 לפקודת הראיות.
ב. המסמך שנערך ע"י אחות קופ"ח כללית, מרינה ברודסקי, מתאר את מצבה הרפואי סיעודי של התובעת לאחר התאונה מיום 23.8.04 ומבטא טיפול רפואי שקיבלה התובעת לאחר התאונה. המסמך נערך על ידי גורם מקצועי בלתי תלוי, כאשר המסמך הוא בבחינת חלק מתיק הרפואי של התובעת בקופת חולים כללית.
ג. הפסיקה כבר נתנה דעתה לסוגיה זו ופרשנות המונח "מסמך רפואי" הוכתבה כאמור מפי כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 5638/95
מגדל חב' לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט (4) 865, כי
"מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי" לאור
תקנה 2 (ב) לתקנות על פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מומחים), התשמ"ד -
1986, יש לתת לו פרשנות לא רק מילולית כי אם גם תכליתית. אי לכך
"אין צורך במסמך רפואי הנערך על ידי רופא דווקא... וכי המונח טיפול רפואי לעניין התקנה הוא בעל משמעות רחבה". עוד מוסיפה כבוד השופטת:
"תכלית חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 היא לאפשר לנפגע להפצות על כל פגיעה נפשית או גופנית שנפגע בה בתאונת דרכים... לתכלית זו יש לאפשר לו להביא בפני בית המשפט כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, על קיום בעיה רפואית, על צורך בטיפול רפואי או על צורך בשיקום... אין להצר את צעדי הצדדים ואין להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם ראוי למנות מומחה רפואי או שיקומי אם לאו, ואם כן באיזה תחום. כל חסימה של הזרמת אינפורמציה לבית המשפט מקשה על הפעלת שיקול הדעת תוך ראיה מקפת".
וכאמור עוד ב- רע"א 5638/95
"מחוקק המשנה השתמש בביטוי "מסמך" ולא "מסמך רפואי" ולא בכדי. "על פי תקנה 1 (א) אין המומחה חייב להיות רופא דווקא אלא יכול הוא להיות "מי שעוסק כמומחה בנושא רפואי לרבות בנושא דרכי שיקומו של נפגע... על אף האמור, אין נובע שהתחום פרוץ לכל מסמך... המסמך המוגש - גם אם לא נערך ע"י רופא יהיה רלוונטי, רציני וממקור מוסמך" וצריך שיהיה
"לצורך טיפול רפואי", כאשר גם למונח זה יש לתת פרשנות מרחיבה.
"תקנה 1 (א) מדברת בנכות ובנושא רפואי שאינו נכות רפואית לרבות דרכי שיקום... במסגרת הפרשנות התכליתית הבאה להגשים את תכלית חוק הפיצויים".
ד. לא זו אף זו, הפסיקה כבר הכירה בתיקים רפואיים של בעלי דין בקופת חולים ובבית חולים כרשומה מוסדית המהווה ראייה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה. הבסיס החוקי להבאת חוק רפואי כראייה בבית המשפט הוא
סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, שלפיו:
"קבילות רשומה מוסדית
(א) רשומה מוסדית תהא ראייה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה -
(1) המוסד נוהג במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו.
(2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה,
(3) ...
(ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה".
המונחים המוזכרים בסעיף הנ"ל הוגדרו בסעיף 35 לפקודההנ"ל: