ביום 28.6.97 ארעה לתובע תאונה שמהותה ודרך אירועה שנויים במחלוקת; אין חולקים על עצם קרות התאונה כפי המשתקף מתעודת חדר המיון של בית החולים רמב"ם שהוגשה על ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: "תעודת המיון" "בית החולים" ו "הנתבעת" בהתאמה).
לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שהיה רכוב על אופנוע ים (להלן: "האופנוע") שהיה מושט על ידי הנתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע") בחוף ימה של חיפה; האופנוע התהפך בעת השיוט מהחוף אל לב הים, תוך עליה על גל, והתובע נפל למים ונפגע בראשו ובגבו, ככל הנראה מהאופנוע שנזרק עליו על ידי גל נוסף (סעיפים 1 עד 6 לתצהיר התובע הנתמך גם על ידי הנתבע בתצהירו וראה סעיפים 7, 8 לתצהיר הנתבע).
כתוצאה מתאונה, בכל דרך שאירעה, נפגע כאמור התובע בראשו ונגרם לו חתך בקרקפת וכן נגרם לתובע שבר המוגדר כ"שבר פיצוץ" בעמוד השדרה בחלקו הגבי בחוליה 12 D כפי המתואר בחוות דעתו של ד"ר משה לוינקופף שמונה על ידי בית המשפט כמומחה רפואי במהלך הליכי קדם המשפט (להלן: "המומחה").
לפי סעיף 1 לסיכומי טענות הנתבעת, הייתה הנתבעת המבטחת של האופנוע במועדים הרלבנטיים לתביעה בפוליסה המוגדרת על ידיה שם כ"פוליסת ביטוח ימית" הכוללת גם ביטוח נזקי צד ג' עד לסך של -.100,000 $ (בניכוי השתתפות עצמית) וכן כיסוי עד לסך של -.30,000 $ לנוסעי האופנוע כביטוח תאונות אישיות (להלן: "הפוליסה", "הביטוח הנזיקי" ו "הביטוח האישי" בהתאמה).
הפוליסה לא הוגשה כמוצג ועל כן אין לי אלא להסתמך, לעניין תכנה, על האמור לעיל, ונראה שהוא מקובל על הכל; חלקים ממנה בלבד הוגשו על ידי הנתבעת במסגרת בקשתה לסילוק התביעה על הסף, בקשה שכב' השופט אל יגון, שדן בתיק בקדם המשפט, השאיר באדיבותו הרבה להחלטתי במסגרת הדיון לגופו.
התביעה היא לפיצוי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו כאמור לעיל, כתוצאה מהתאונה.
טענת הנתבעת היא שהתובע לא נפגע בתאונת אופנוע כמתואר על ידו ועל ידי הנתבע, אלא שבמהלך שחיה בים, פגע התובע ככל הנראה בסלע, בעת שקפץ למים "קפיצת ראש" וכי בינו לבין הנתבע, שהוא חבר של התובע או של אחיו של התובע, נוצרה קנוניה שמטרתה לגבות פיצויים מאת הנתבעת.
יצוין שהתביעה הוגשה גם נגד נתבעת נוספת, סוכנות הביטוח שהוציאה את הפוליסה ובהתאם הוחלפו גם הודעות לצד ג' בין הצדדים אולם נראה שגם התובע מסכים שאין לו כל עילת תביעה נגד סוכנות הביטוח הנ"ל, היא נתבעת מס' 1 בתביעה ודין התביעה נגדה להדחות.
במהלך קדם המשפט פוצל הדיון בתיק כך שקודם תוכרע שאלת ה"אחריות" בתיק , היינו האם קיים גורם החב בנזקו של התובע, בהתחשב, בין היתר, בטענות הנ"ל.
ראשית מהראוי להסיר מעל הדרך את טענת הסף של הנתבעת; לפי גישתה של זו, הואיל ומדובר בפוליסת ביטוח ימי, הרי שאין היא נשלטת על ידי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הביטוח"), כפי הקבוע בסעיף 72(א)(2) לחוק הנ"ל; משכך, אין תחולה גם להוראות סעיף 68 לחוק הביטוח היוצר יריבות ישירה בין המוטב (קרי התובע, הנפגע) לבין המבטחת ודין התביעה נגד הנתבעת להימחק מחוסר יריבות.
טענות אלו נטענו ונדחו במקרה שנדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, בין היתר בהנמקה שהביטוח הנזיקי שבפוליסה אינו מהווה ביטוח ימי כלל ועיקר וחיזוק לכך נמצא גם בעובדה והוא "נולד" מכח הוראות תקנה 77 לתקנות הנמלים (בטיחות השייט), תשמ"ג - 1982 [ להלן: "תקנות השייט"; ע"א 2659/02 אבו שנב הנא ואח' נ. אמד אבו שנב ואח' "דינים" מחוזי לד 5, 502 ]; אין לי אלא להצטרף, בכל הכבוד, לנימוקי בית המשפט שם המקובלים עלי.
אין ספק שגם הפוליסה הנדונה כאן הוצאה מכח הוראות תקנות השייט, כפי העולה מסכומה של הפוליסה לביטוח הנזיקי התואם את המוגדר בתקנה 78 לתקנות השייט.
הדברים נכונים גם לעניין הביטוח האישי; יתר על כן, אם לגבי ביטוח אישי זה לא תיווצר זכות תביעה ישירה בין הנפגע למבטחת, כיצד וכנגד מי תמומש זכותו? אין אלה לראות את הביטוח האישי, וניתן לומר זאת גם על הביטוח הנזיקי, שהם בגדר של חוזים שנעשו לטובת צד ג' הרשאי לתבוע את זכותו ישירות, מחוץ להוראות דיני הביטוח, כפי סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (ראה: ע"א 9/95 ציון חברה לביטוח בע"מ נ. א.נ. שמש בע"מ ואח' "דינים" מחוזי כו3, 936).
לגוף העניין מתבססת טענת הנתבעת על נסיבות חיצוניות, הואיל והתובע והנתבע דבקים בעמדותיהם ולטעמי, לא הופרכו עדויותיהם בחקירתם הנגדית.
הבסיס העיקרי לטענות הנתבעת מצוי ברישומים הרפואיים של בית החולים.
בתעודת המיון, האמורה לשקף את הדברים שנמסרו לרופאים על ידי הנפגע, או מי שהביא אותו לחדר המיון, נרשמו הדברים הבאים: בחלק המכונה "סיבת הפניה" נרשם: "נפל על סלעים בים..."; בחלק המכונה "בדיקה רפואית" נרשם "נפל בים ונחבל"; (רישום נוסף בעמוד השני לתעודת המיון אינו ברור ואינו ניתן לפענוח).
בתעודת "סיכום אשפוז" של בית החולים נרשם: "התקבל לטיפול לאחר שנחבל בראשו ובגבו במהלך שחיה". במסמך נוסף הקרוי דו"ח שחרור הודפסו הדברים הבאים: "היום תוך כדי שחיה קפץ קפיצת ראש ונחבל בראש ובגב". לא למותר לציין שבראש אותו מסמך נרשם באנגלית שהמדובר ב "diving accident", מונח היכול להתאים ל"תאונת צלילה" או ל"תאונת קפיצה?!" (המינוח "diving" משמש למיטב ידיעתי לתיאור קפיצה ספורטיבית תחרותית למים).
ב"כ הנתבעת מתייחס לכך שלא נרשם בשום מקום שהמדובר בתאונת אופנוע ים; מאידך, אי הדיוק ברישומים הוא בולט לעיין ויש בהם "התפתחות" מתאונה בשחייה, לנפילה בים, אל תאונת צלילה, אל קפיצת ראש ונפילה על סלעים וכו' וכו'.
אי הדיוק ברישומים בולט עוד (ומדאיג יותר מבחינה ציבורית) באשר למצבו של התובע בעת הגיעו לחדר המיון.